חרדות הן כמו כלב. אם תברחו מהן, הן ירדפו אחריכם

איציק (שם בדוי), לוחם ביחידה מובחרת, יושב מולי בקליניקה, מבוהל ומבועת מהמצב שאליו נקלע.

הוא התחיל לספר שערב אחד הוא ישב בבית, אחרי נסיעה בין עירונית בדרך חשוכה, ופתאום, משום מקום, קפצה לו מחשבה שאולי הוא פגע במישהו, והפצוע שוכב שותת דם בלי יכולת לזוז.

הוא הרגיש בבת אחת מוצף בזיעה קרה וברעד משמעותי ברגליים.

הדבר הראשון שהוא עשה - לקח את המפתחות, התניע את הרכב ועשה את כל הדרך בסריקה מתוחה, בניסיון למצוא משהו כזה.

משלא מצא, חזר לביתו מותש מכל הדרמה.

אך בזה לא הסתיים הסיפור.

הוא הלך לישון לא רגוע, כי אולי פספס קטע כביש ששם אולי קרה הנורא מכל.

מאותו רגע הוא התחיל להימנע לחלוטין מנהיגה בכביש, מפחד שאולי משהו קרה.

"המתסכל הוא", שח לי איציק, "שאני יודע מבחינה שכלית שאין סיכוי שקרה פה משהו, אבל רגש מעוות פנימי אומר לי 'לך ותסרוק את המקום', או לחילופין, 'תימנע מנהיגה'".

הוא היה מתוסכל וחסר אונים, ושאל אותי מהיכן זה מגיע לי, ולמה דווקא עכשיו?

חוסר הוודאות ממש הפחיד אותו. הוא חשש שיעלו עוד פחדים הזויים וישתלטו על חייו.

שאלתי אותו: "אם באמת פגעת במישהו, מה יקרה אז?".

הוא הסתכל עלי ואמר: "אז החיים שלי נגמרו, כי אהיה עם תחושות קשות כל החיים".

המשכתי ושאלתי: "מה יקרה אם יהיו לך תחושות קשות כל החיים?". הוא ענה: "לא נעים בכלל".

שאלתי אותו, "מה יקרה אם יהיה לך לא נעים?", והוא ענה, "לא יקרה כלום".

ביחד הבנו שאין פה פחד ממשהו מהותי, אלא הפחד הוא מהפחד ומהתחושות שמתלוות אליו.

כאן אמרתי לו שחרדות הן כמו כלב. אם תברח מהן, הן ירדפו אחריך וישיגו אותך.

לפעמים מה שצריך לעשות זה לעמוד, להיות ליד החרדה ולתת לה להיות שם, בדיוק כמו שעומדים ליד כלב ונותנים לו לשהות לידינו או אפילו להריח אותנו, ואז הוא עוזב אותנו.

ברגע שלא ננסה להיאבק מאבק מיותר וחסר סיכוי במחשבה, המחשבה תתמזער משמעותית מעצמה.

אריאל גולדשטיין הוא מטפל רגשי מטעם מחלקת "נפשי בשאלתי".

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל nafshi@htv.co.il