מדוע קורה שאנחנו מתפללים מעומק הלב – ולא נענים?

בימי התעוררות אלו, ימי הרחמים והסליחות, אנו זוכים לפקוד יותר את שערי "בית מקדש מעט" של ימינו, שערי בית הכנסת, ולבקש על נפשנו, על בני ביתנו, ועל עם ישראל בכלל - "רחמנא, פתח שמיא לצלותן, בדיל ויעבור"... "אלוקינו שבשמים, שמע קולנו וקבל תפילתנו ברצון"... "ונקרא, ואתה תעננו" וכו'. המטרה היא אחת – פתיחת שערי שמים לתפילותינו, שנזכה להיות מבורכים בשנה טובה ובחיים טובים, העמוסים בישועות ובשורות טובות, רפואה שלימה, ברכה והצלחה לנו ולכל ישראל.

והנה, כאשר נתבונן בספרים ובכתובים, הרי שהדברים מבוררים ללא סייג, שכאשר באים לבית הכנסת לתפילה – מתפללים, ונענים! זהו פשוט "חוק טבע" שחקק הבורא בעולמו. וכך אומר המדרש (קהלת רבה ט'): "בשעה שישראל נפטרין מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, בת קול יוצאת ואומרת 'לך אכול בשמחה לחמך, כבר נשמעה תפלתכם לפני כריח ניחוח!'". סל הברכות יושב ומצפה לנו בבית הכנסת, כמו שאומר המדרש (דברים רבה ז'): "אמר הקב"ה, לא דייך שאתה מקבל פני השכינה בבית הכנסת, אלא שאתה יוצא משם טעון ברכות, שנאמר (משלי ח') כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה'".

"הרחב פיך ואמלאהו" (תהילים פ"א) – הרחב פיך בתפילה, ואמלא משאלות לבך לטובה! נכנסים לבית מקדש מעט – בית הכנסת, מתפללים ונענים!

אך הנה, המציאות טופחת על פנינו שלא כך הם פני הדברים. עינינו הרואות, בכל יום לא מעט יהודים אכן באים לבית הכנסת, מתפללים ואף זועקים, אך לא נענים, מדוע?

ובכן, כבר גילו לנו חז"ל כי ישנן סיבות המעכבות את התפילה, כגון נטילת ידיים, ניקיון הגוף, טהרת מקום התפילה, כוונת הלב, ביטול תורה, תשובה ועוד, כאשר הרמב"ם מנה בספרו (משנה תורה, ספר מדע, הלכות תשובה פרק ד') 24 דברים המעכבים את התשובה.

אמנם, ישנו עיקר אחד גדול החוסם בעד תפילותינו מלהתקבל – שמירת כבוד בית הכנסת!

אומרת הגמ' (ברכות דף ו) שאין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, כיוון שהקב"ה ושכינתו מצויים שם. אולם כאשר לא נזהרים בשמירת כבוד המקום, ובעיקר מדברים שיחות חולין במקום הקדוש, גם שלא בזמן התפילה, וכל שכן חלילה בזמן התפילה, הרי שבזאת עלולים לגרש את השכינה הקדושה מהמקום הקדוש, ואז התפילות פשוט אינן נענות! כיוון שהתפילה היא פרוזדור לשמים, וע"י שהאדם מדבר שיחה בטילה בבית הכנסת, וכל שכן בעת התפילה, הרי שהוא יוצר ענן המסכך ומונע מהתפילה לעלות.

לכן נקבל על עצמנו קבלה אמיתית החל מהיום, לקדש את שהותנו בבית הכנסת ובבית המדרש רק לדברי תורה ותפילה. נכבה את המכשיר הסלולארי לפני הכנסנו למקום הקדוש, ונראה ישועות בע"ה!

מספר הרב אלימלך בידרמן שליט"א על אברך שסבל נורא במשך שנים מקרע בעור התוף באוזנו. בערב ראש השנה של שנת תשע"ה האברך סיפר לרבו שהוא אינו יכול לסבול יותר, והוחלט על ניתוח לאחר החג. בינתיים, האברך זעק מקירות לבו בתפילות ראש השנה, וקיבל קבלה של אמת – לא לדבר בבית הכנסת שיחות חולין. וכך אמר בתפילתו – כשם שאני מקבל לסתום פי משיחות חולין בבית הכנסת, כך בבקשה ממך בורא העולם - תסתום לי את החור באוזני! ולא יאמן כי יסופר, כך אכן קרה - לאחר החג, האברך נתבקש לעשות צילום אחרון לפני הניתוח, והרופא וכל הנוכחים לא האמינו למה שראו עיניהם - החור באוזנו של האברך נסתם באורח פלא! "לא יכול להיות! נס רפואי!". הלא יאמן הפך למציאות ע"י הבורא הכל יכול!