היא כל הזמן ממורמרת. למה שארצה להישאר איתה?

"מה? תגידי לי, מה עוד? אני עושה כל כך הרבה עבורו. מכינה לו את כל האוכל שהוא אוהב, משתדלת לנקות את הבית שיהיה לו נעים לפני שהוא נכנס, עושה לו הפתעות קטנות, משמחות כאלה, כותבת לו פתקים עם מילות אהבה, מזמינה בייביסיטר בהפתעה כדי שנצא רק שנינו, לוקחת את הילדים לחוגים לכל מה שצריך, ואפילו בכל הנושא הכספי אני מטפלת.

"הוא מקבל יחס של מלך, הוא לא צריך לעשות כלום בבית. אני כל היום דואגת שיהיה לו טוב.

"והוא? הוא כלום... רדום בעמידה. כלום לא מעורר אותו, עסוק בעניינים שלו. הוא כמעט אף פעם לא יוזם כלום. מה כבר ביקשתי?

"המטפלת הקודמת אמרה לנו: תמצאו זמן לשתות כוס קפה חצי שעה ביום. הוא לא מוצא לזה זמן.

"נמאס לי! אני מרגישה שאני מעיקה עליו, מתחננת לאהבה ולתשומת לב. לא מגיע לי שיחזרו אחרי? שיאהבו אותי?", אמרה זהרה בייאוש, סוערת וכאובה.

יואב הביט בה ואמר: "אני כן אוהב אותך. אבל איך אפשר בכלל להתקרב אליך, כשאת כל הזמן כועסת מרירה? את באה בטענות בלי סוף, את מורידה לי את כל החשק בכלל להיות איתך. אולי אם היית פחות תוקפנית ויותר נחמדה, אז הייתי יכול ליהנות איתך. כן, אני שם את הדברים על השולחן: לא כיף לי איתך!

"כמה פעמים עשיתי לך דברים נחמדים? לא ראיתי שאת מעריכה ולא ראיתי שאת כל כך זוכרת לי את זה. אם רק היית מחייכת קצת יותר, עם פחות מרירות ודרמות, אולי היה לי יותר חשק להיות איתך", סיים בזעם.

הוא נשמע מתוסכל כל כך. הוא לא מצליח להבין מה היא רוצה מהחיים שלו, איך הוא אמור לרצות להיות לידה כשלא כיף לידה? מה הקטע שלה?

דמעות החלו לרדת מעיניה של זהרה: "אולי יש צדק בדבריו. באמת, למה שהוא ירצה להיות בחברתי? אני באמת כועסת כל הזמן, אבל זה בגללו, אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני לא מרגישה שהוא אוהב אותי, ולא משנה מה שאני עושה, אני לא מצליחה לגרום לו לרצות אותי".

שתיקה בחדר.

שניהם אבודים, לא מבינים איך לצאת מהמקום הכל כך מתסכל שהם הגיעו אליו אחרי 15 שנות נישואין.

על מנת להבין את העניין, צריך לעשות סדר בדברים.

אז מה הבעיה?

90% מהבעיות בין איש לאשה בנישואין קשורות לזה שהם בהיפוך תפקידים.

מצד האמת, האיש צריך להיות במקום המשפיע, והאישה במקום המקבל ממנו את השפע.

אך מה מצוי הרבה פעמים? גבר מוצא אישה, מתאהב בה ומתחתן איתה.

אבל הוא עושה את זה בלי החלטה פנימית שהוא מוכן לצאת מעצמו, להיות המשפיע שלה.

ואכן, רוב הקשרים מבוססים היום על תענוג עצמי ונתינה עם תנאי.

מהי נתינה עם תנאי?

כשיואב מפנק את אשתו, בין אם הוא קונה לה דברים, מכין לה תה או ארוחת בוקר, והיא מנגד לא נחמדה, או עצובה ולא מחייכת אליו - התגובה שלה גורמת לו להיפגע, להתנתק ולהפסיק את הנתינה.

בעצם אין פה שום מחויבות אמיתית.

כשטוב לי - אני נשאר, לא טוב לי - אני הולך. אף אחד לא יוצא מעצמו.

בגלל זה הרבה אנשים מתגרשים.

כשיואב התאהב בזוהרה, הוא זיהה בהתחלה אהבה גדולה מאוד. היה הרבה פידבק חיובי מצד זוהרה.

במהלך החיים עם הילדים, המטלות והלחצים, זוהרה לא יכלה להמשיך לספק את הפידבק הזה, והוא פתאום הרגיש שכל האהבה הזו נעלמה לו.

וזו הבעיה האמיתית - אהבה לא תמיד נמצאת בגלוי. לכן אי אפשר לבסס קשר של נישואין על אהבה.

הקשר חייב להיות מבוסס על משהו הרבה יותר חזק מאהבה, שנקרא בשפה החסידית "חפץ" או "נוצר חסד", שזה חסד ללא תנאי.

זוהרה רוצה מאוד שיואב ירצה אותה ללא תנאי. כשהיא מרגישה שהוא לא מונח במקום הזה, זה הופך אותה למרירה יותר. היא לא יכולה להתמסר, כי היא נאלצת להיות זו שמניעה את הקשר.

כך נוצרת מעין מלחמה על אותו המקום, כיוון ששניהם רוצים להיות בצד המקבל.

כאשר יואב נמצא במקום נקבי יותר, אז הוא מסתגר, נפגע, נעלב ומתחשבן.

זוהרה, על מנת לשמר את הקשר, לא יכולה להישאר במקום הנקבי, כי אין מי שישפיע. אז היא בעצמה צריכה לפייס אותו, לבקש מחילה, וזה בדיוק המקום שבו יואב צריך להיות.

כך הוא מאבד את המקום של המשפיע.

זה גורם לזוהרה לפתח מרירות, לתפוס מקום גברי יותר בקשר.

זוהרה מרגישה שהוא לא "הלך עליה" לגמרי.

מצב כזה, גם יכול לנבוע מזה שזוהרה נמצאת במקום לא מתוקן של נתינה ללא גבול. החסד הזה, הנתינה בצורה כזו, זה לא טוב אמיתי. זה גם מונע מיואב להיות במקום המשפיע.

לכן זוהרה חייבת לעמוד מול המצב הלא תקין הזה, ולא להסכים לזה, כי זה מקבע אותו במקום הנקבי שלו.

אז איך נראה המקום המתוקן?

אצל האיש: זה כשהוא מחליט לצאת מעצמו.

ההחלטה היא לא רק שהוא רוצה להיות משפיע. אלא שהוא גם הולך להתענג מזה. הוא בוחר שהתענוג שלו לא יהיה מעצמו, ולא מדברים שעושים לו כיף, אלא מהזולת (מאשתו).

כשהוא משפיע, הוא בהחלטה פנימית עמוקה וחזקה מאוד, שאינה תלויה בתגובתו של המקבל.

זה כשהוא מגיע להחלטה שהוא הולך על הזוגיות הזו עד הסוף. הוא צריך לרצות להיות הכלי לברכה עבור אשתו, ומפה הוא יודע שאין לזה הגבלה, כי כל מה שהיא תרצה - הוא יכול לתת לה, גם אם אין לו. כי אם הוא הבטיח לעצמו שהוא הולך להיות משפיע / חפץ חסד, הקב"ה יתן לי את מה שהוא צריך בשביל להעניק לה.

זה כל ההבדל בין חסד לבין השפעה - ההשפעה אינה תלויה במי שמקבל את החסד.

בטיפול, צריך לעזור לאיש להוביל את עצמו למקום הזה. שיצליח לזרוק את עצמו לתוך הקשר מתוך התמסרות.

זו כריתת הברית של האיש עם האישה - בלי ציפיות.

ומעכשיו מה שמשמח אותו - זו היא! שהיא תהייה שמחה. זו החלטה של משפיע.

אצל האישה: כשהיא מקבלת תענוג מהנתינה שלו, היא מייצרת לאיש שלה עונג בחזרה. זה מעורר אותו לעוד השפעה, ומרים את כל הקשר לקומה רוחנית גבוהה ושלמה יותר.

לאשה טבעי להיות בקשר.

כדי להיפתח, היא זקוקה מאוד מאוד לביטחון שהוא "הולך עליה עד הסוף". ברגע שהיא מרגישה שהוא מסור לה, זה מאפשר לה להתמסר.

לכן כל העבודה של האישה, היא לפתח תודעה נפשית וגם פיזית של היותה מקבלת.

לשים לב לנתינה שלה, שתהיה מתוקנת, ושכך היא משפיעה בחזרה על בעלה אור חוזר שבונה אותו.

***

למה קשה לאיש להגיע למקום הזה?

לאיש יש תכונה זכרית להיות לגמרי עם עצמו. הוא לא רוצה להיות משפיע.

ככה גם היה הקב"ה לפני שהחליט שהוא רוצה אותנו (עמ"י) כבת זוג שלו.

האיש נברא לבד, בצלם אלוקים. זו המשכה של הטבע הכי ראשוני של הקב"ה.

לכן האיש צריך לעבוד קשה מאוד בשביל שירגיש שבאמת חסר לו משהו.

כל העניין של הזוגיות, של קשר - זה בשביל שהוא יוכל לצאת מעצמו. זה עמל.

האיש חייב לבוא מתוך ועם החלטה פנימית חזקה - כי זה לא הטבע שלו.

מה עם האישה?

אישה נבראה מלכתחילה לתוך מערכת יחסים. כל השורש שממנו היא צומחת אחר  לחלוטין.

הרצון הטבעי של האישה הוא להיות בקשר, להיות מקבלת. היא לא צריכה לצאת מעצמה כדי להיות בקשר.

היא לא מצליחה לחוות את עצמה נכון ללא קשר. קשר הוא ביטוי לעצמיות של האישה.

אז מה הפתרון?

פה צריך לעשות עבודה זוגית.

ראשית להסביר לו, שהמקום הכי נכון עבורו כגבר זה להיות בעמדת המשפיע ולא בעמדת המקבל.

בדרך כלל זוהרה לא רוצה לפגוע ביואב, אבל כשהיא ממורמרת או כועסת, היא מתבטאת בצורה חריפה וחזקה מאוד ואז יואב נפגע.

אז קודם כל, לעזור לו להבין את התמונה ולא להיפגע. כשהוא רואה יותר מה המצוקה שלה, אז הוא במקום של משפיע. כדי להיות משפיע, יואב חייב לצאת מהגדרים הטבעיים שלו. הוא גם חייב להחליט החלטה שלא קשורה בכלל לרגשות: החלטה שאני רוצה להיות משפיע.

החלטה שכלית, צריך להתמיד בה מאוד. כי זו החלטה לא טבעית.

"אני פה! החלטתי! זה חזק יותר ממה שאני מרגיש כרגע. אני לא עסוק בשאלה אם טוב לי או לא טוב לי כרגע. זה לא מה שמנחה אותי".

יואב צריך לעשות הרבה עבודה של קבלת עול.

זה לא שיואב אדם רע. הוא עם עצמו באופן טבעי. בשביל להרגיש טוב, הוא לא חייב להיות בנתינה.

לא מספיק לבסס את הקשר רק על נתינה ואהבה, חייבים את המחוייבות לקשר.

גברים הרבה פעמים מפחדים ממחויבות, כי הם רוצים את החופש שלהם, אבל דווקא המחויבות היא זו שבונה אותם כמשפיעים. היא מרימה אותם קומה.

לכן החלטה פנימית של להיות משפיע, היא החלטה מאוד מאוד רצינית.

היא נותנת יציבות לקשר. היא גורמת ליואב להיות במקום מיטיב, ולא משנה באיזה מקום תהיה זוהרה.

יואב צריך לדעת לומר לעצמו: "אני רוצה אותה, מעבר לאיך שהיא מתנהגת. הרצון שלי בה מוחלט. הוא לא קשור במצבי הרוח שלה".

הוא צריך להחליט שהעונג שלו יהיה מהשפעה על זוהרה ולא מעצמו. זה מה שמכריח אותו לצאת מעצמו.

מעכשיו, מה שישמח אותי זה שזוהרה תהיה שמחה.

זוהרה לא יכולה לגרום ליואב להחליט להיות משפיע.

היא יכולה לשלוח אותו למישהו שילמד אותו, אבל היא לא יכולה לעורר או לגרום לזה לקרות.

אבל - זוהרה חייבת לא להסכים להיות בצד הזכרי בקשר. לעצור את אופן התנהלות הקשר ולהגיד: "עד כאן". לא לוותר על תחושת הבטחון שהיא צריכה להרגיש ממנו, היא צריכה להרגיש שהוא בוחר בה באמת.

בנוסף, זוהרה נפגעה הרבה פעמים מיואב, והיא מלאה בפחדים ובטראומות ממנו. זה מקום שחייב טיפול ושחרור, כיוון שזה מפריע לה להתמסר אליו.

אז צריך לעזור לה עם הפחדים שלה, כיוון שכאשר הוא נמצא במקום שהוא יוצא מעצמו ומשפיע, היא לא מצליחה לראות את זה, היא לא יכולה לקבל ממנו, אף על פי שהוא נמצא באותו רגע בעמדה נכונה.

כשהיא רואה בעיקר את מה שהיא לא מקבלת, היא לא שמה לב למה שהיא כן מקבלת, או לרצון הטוב שלו להטיב איתה.

היא כל כך ממוקדת בעצמה ובמה שחסר לה, אז היא לא יכולה לראות את המקום שלו, שהוא מנסה להטיב איתה.

אם זוהרה לא יכולה לעורר את יואב להחליט להיות משפיע, אז מה אפשר לעשות?

צריך להוביל את יואב להגיע להבנה  שהוא חייב לעשות החלטה של להיות משפיע, לרצות קשר אמיתי מתוקן.

רצוי לעשות את זה דרך גורם שלישי מכוון ומדויק, שמבין את הנושא. לגרום לו להתבונן ולחשוב טוב טוב: מה הניע אותו להתחתן ולמה איתה? מה חשוב לו בקשר? כמה הוא רוצה אותה באמת? מה הוא מוכן לעשות בשבילה?

כמה הוא רוצה אותה. זו נקודה חשובה מאוד.

הטור נכתב בהשראת הרצאותיה המרתקות של הפסיכולוגית והמרצה אורלי טוויטו.

חנה דייןhanna.tipul@gmail.com 

ליצירת קשר, לחצו כאן