ההבדל המהותי בין קוף לאדם: האדם שואל שאלות!

ראשית, חשוב לציין עובדה שאין הרבה אנשים יודעים: מחקרים ראשונים על תקשורת בקופים זכו לביקורת נוקבת מאוד מאנשי מדע, מאחר ש"חוקרים" רבים נהגו לאלף קופים לחקות התנהגות אנושית, לסמן סימנים קבועים-מראש בידיהם לעיני המצלמה, וכך בעצם, להציג פעולות המעידות על אינטליגנציה ויצירתיות שלא באמת היו בהם. ה'חוקרים' אמנם זכו בפרסום מהיר, אך סילפו את הידע המדעי.

רק לאחר שחוקרים נוספים ניסו לשוב על אותם מחקרים, התגלתה האמת המביכה, שקופים הם אחרי הכול רק חיות - אין להם הבנה אמיתית של מושגים מופשטים, או אפילו יכולת לבנות משפטים מורכבים בשפת הסימנים.

למרבה הצער, עד היום יש מי שמצטטים מחקרים ישנים, ומטעים את הציבור לגבי "יכולותיהם המופלאות" של קופים.

אז מה באמת התגלה במחקרים העדכניים ביותר?

ובכן, מחקרים חוזרים ונשנים שנעשו בביקורת המדעית הראויה, הראו שקופי-על בוגרים כמו שימפנזות, קרובים ברמתם השכלית לשכלו של ילד-אדם בן שנתיים. בניסויים שערכו, לימדו חוקרים את השימפנזות לדבר בשפת הסימנים, וכך למעשה, לגלות לנו את רצונם ואת "מחשבותיהם". אך להפתעת החוקרים, התגלה הבדל מהותי ביותר בין ילד-אדם לבין קוף: הקופים לעולם אינם שואלים את החוקר שאלות!

למרות ניסויים חוזרים ונשנים במטרה לתקשר עם קופים ולחנכם "לדבר", הקופים לא גילו כל הבנה או התעניינות בעולם.

אתרגם את מסקנות המחקר מוויקיפדיה האנגלית: "למרות הישגיהם המרשימים, הקופים שעמדו בניסויים דומים נכשלו לשאול שאלות בעצמם... קופים שחונכו ועברו תוכנית ללימוד שפה נרחב, הצליחו ללמוד להשיב על שאלות ובקשות מורכבות עם מילים כמו 'למה' ו'מי' ו'איפה', אך עד כה נכשלו ללמוד לשאול שאלות בעצמם.

"לדוגמה, דוד ואנני פרמק כתבו: 'למרות שהשימפנזה הבינה את השאלה, היא לא שאלה בעצמה אף שאלות, וזאת בשונה מילד ששואל שאלות ללא סוף, כמו למה זה כך?, מי עושה את הרעש? מתי אבא חוזר הביתה? אני הולך לסבתא? איפה הכלב? וכו'. אך השימפנזה מעולם לא עיכבה את המחנכת שלה בשאלות, היא לא שאלה לאיפה היא הולכת או מתי היא חוזרת, או כל דבר אחר" (מקור:Great ape language – Limitations of ape language).

כך לדוגמה, החוקר יכול להיעלם למספר ימים. השיפמנזה תהיה עצובה, אך לא תשאל בשפת הסימנים היכן הוא נמצא. כשהחוקר ישוב לתא, השימפנזה לא תשאל אותו להיכן הוא הלך, היכן היה ומה עשה, לא לפני ולא אחרי. הקוף מתייחס למציאות כפי שהיא קורית, ולא מעלה על דעתו שקיים דבר מעבר לו.

מדובר בעובדה מרתקת ביותר. כי בשונה מתינוק בן שנתיים-שלוש אשר שואל שאלות לרוב, ומבקש להבין את העולם ומקומו בו, הקופים הבוגרים אינם מתעניינים בעולם החיצוני. מסתבר שכמו כל בעלי החיים, גם הקופים פועלים על פי אינסטינקטים (תכונות מולדות הקובעות את התנהגותם ופעולותיהם מראש); כלומר, בעלי החיים מתוכנתים לקבל את המציאות החומרית כפי שהיא, כאילו היו חלק בלתי נפרד ממנה.

מציאותם הנפשית של קופים אינה נפרדת מן הטבע, במידה מסוימת הם והטבע - אחד. לכן אין בכוחם להתעניין ולשאול שאלות על העולם שהם חיים בו, כפי שצמח לא שואל מדוע הוא צומח ומדוע קיימת שמש המאירה עליו. כדי לשאול שאלות על העולם, צריך להיות נפרד מן העולם, אפשר אפילו לומר: זר בתוכו. כמו אורח.

זו הוכחה לכך שהאדם הוא צופה, תודעה בתוך גוף. ובתור צופה, כבר בתור תינוק קטן מבקש האדם להבין את המציאות סביבו, ללמוד ולהבין את העולם שהוא חי בו, למה הוא קיים, מנין הוא הגיע, ומהי התכלית.

אגב, אין לשכוח את העובדה שניסויים אלה נוצרו מתחילה על ידי חוקרים אשר ניסו בכל כוחם למצוא עדויות לדמיון פיזיולוגי ונפשי בין האדם לבעלי החיים, ולמרות כל מאמציהם נכשלו במשימתם. הניסויים הוכיחו את ההיפך מהשקפתם החומרנית על האדם, והראו שישנו מימד רוחני באדם שאינו קיים בבעלי החיים.

כך התורה לימדה אותנו: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב', ז'). האדם הוא היצור היחיד שקיבל נשמה, ולכן תכליתו שונה מתכלית בעלי החיים.

אפילו תינוק בן שנתיים-שלוש מגלה את העובדה שהוא בעל תודעה רוחנית - נשמה שאינה חלק מן המציאות הטבעית, ולפיכך אינו מקבל את המציאות כמובנת מאליה. על כן, בפעם הבאה שתשמעו ילד קטן שואל "למה ומדוע? איך? איפה?" - דעו ששאלות אלו מעידות על נשמתו!

מתמודד עם בני נוער? רוצה להיות משיב באמונה? דע מה שתשיב בתורה ומדע. קורס "היהודי החושב" מאת דניאל בלס יתקיים אי"ה בבני ברק, חודש חשוון, 2021 למניינם, לגברים בלבד. מספר המקומות מוגבל. לפרטים בשעות הערב: 052-712-5466