האם יש לשמור שמיטה באילת, ומה לגבי הגולן? 11 הלכות ש(אולי) יפתיעו אתכם

האם מצוות שמיטה היא מצוות עשה או לא תעשה?

1. ‏מצות עשה לשבות מעבודת הארץ ועבודת האילן בשנה השביעית, שנאמר (ויקרא כה, ב'): ''ושבתה הארץ שבת לה'''. ונאמר (שמות לד, כא): ''בחריש ובקציר תשבות''. וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו, ביטל מצות עשה, ועבר על לא תעשה, שנאמר (ויקרא כה, ד'): ''שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור''. ו-3 מצוות כלליות נאמרו בשנה השביעית:

א. שביתת הארץ, שהיא לשבות מעבודות האדמה בשביעית, וכן עבודות האילן וכיוצא בזה.

ב. שמיטת הפירות, שהיא להפקיר את כל תנובת השדה והאילנות של שנה זו, וכן לנהוג קדושת שביעית בתנובת השדה והאילנות של שנה זו. וכן לבער מן הבית כל מין שכלה מן השדה.

ג. מצות שמיטת כספים, להשמיט את כל החובות בסוף השנה השביעית [וראה להלן בדבר שמיטה בזמן הזה]. [ילקוט יוסף על הלכות שביעית מהדורת שנת תשס''א, השביעית והלכותיה, פרק א' סעיף א עמוד נז]

מתי החלו ישראל לשמור שמיטה?

2. ‏שנת השמיטה האמיתית היא שנת תשס''א, ותשס''ח, וכן המנהג פשט בכל ישראל, ואין לזוז מהמנהג. ואין מונים שנים אלו לבריאת העולם, אלא תחילת המנין היה לאחר 14 שנה משנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, ואז נתחייבו ישראל במצות השמיטה. ונמצא ששנת השמיטה הראשונה היתה בשנת ה-21 לכניסתם לארץ. [ילקוט יוסף השביעית והלכותיה מצוות התלויות בארץ כרך א', עמוד סב]

(צילום: shutterstock)

האם גם בחו"ל יש לשמור שמיטה?

3. ‏אין שביעית נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד, שנאמר: ''כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'''. חוץ ממצות שמיטת כספים שנוהגת גם בחוץ לארץ. [ובזמן הזה ראה להלן]. אבל בחוץ לארץ אין שמיטת קרקעות ושמיטת פירות נוהגת כלל אפילו מדרבנן.‏ [ילקו''י השביעית והלכותיה מהדורת תשס''א, פרק א' ס''ג עמוד סז]

מה לגבי צפון הארץ ודרומה?

4. אף בארץ ישראל אין כל המקומות שווים לדיני השמיטה, אלא:

מקומות שנכבשו אף על ידי עולי בבל - נוהג בהם כל דיני שמיטה,

ומקום שנכבשו רק על ידי עולי מצרים - אין נוהג שם איסור ספיחין, אך אסור לעבוד שם עבודת קרקע האסורה בשמיטה, וכמו כן הגדל שם - קדוש בקדושת שביעית, וחייבים לבער את הגידולים בזמן ביעורם.

ומקומות שלא נכבשו אף על ידי עולי מצרים, אף אם הם בגבולות ארץ ישראל המובטחת - אין נוהג שם דיני שביעית כלל. וכיון שנחלקו הפוסקים על מיקומם של מקומות אלו, לפיכך אין להקל באף חלק מחלקי ארץ ישראל, וצריכים לנהוג כל דיני שביעית בכל חלקי ארץ ישראל, כולל החלק הצפוני, והחלק הדרומי, ויש לנהוג שם איסור עבודה בשביעית, וכל היבול הגדל שם קדוש בקדושת שביעית. [ילקו''י השביעית והלכותיה מהדורת תשס''א פ''א ס''ד עמוד סח]

האם אילת נחשבת לחו"ל?

5. אילת נחשבת לחוץ לארץ לגבי חיוב תרומות ומעשרות, ולגבי שביעית, וכל הגידולים הגדלים שם בקרקע של ישראל, אין בהם קדושת שביעית, ואין בהם איסור ספיחין. אך אין צריך לעשות שם 2 ימים טובים של גלויות. [ואין להחמיר בזה שלא להניח תפילין באסרו חג וכו']. ולגבי טיול לאילת דינו כטיול לחו''ל, ובכל אופן שמתירים לצאת לחו''ל יש להתיר גם לאילת. [ילקו''י הל' שביעית מהדורת תשס''א פרק א' ס''ה עמוד ע']

(צילום: shutterstock)

מה לגבי שמיטה בסוריה?

6. סוריה, אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה, גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל, כדי שלא יניחו את ארץ ישראל וילכו להשתקע שם. ולכן שביעית נוהגת מדרבנן בדברים המחוברים לאילן, וכמו כן יש קדושת שביעית על היבול הגדל בסוריה. אך אין גזרת ספיחין בסוריה, והספיחין מותרים באכילה. וכן התירו חכמים לעשות מלאכות בתלוש, וכגון דישה, זרייה, וכיו''ב. וכל זה בקרקע של ישראל, אבל בקרקע של גוי בסוריה, הפירות חולין לכל דבר, ואין בהם קדושת שביעית כלל. ואף מותר לישראל לעבוד שם במחובר. [ילקו''י הל' שביעית פרק א' ס''ו עמוד עה]

האם ירקות הגדלים בגולן קדושים בקדושת שביעית?

7. הגולן, וכן עבר הירדן המזרחית, שביעית נוהגת בהם על כל פנים מדרבנן, והיינו שאסור לעבוד שם עבודות קרקע האסורות בשמיטה, וכן עבודת האילנות. אבל ירקות הגדלים בגולן, מותרים באכילה, ואין בהם איסור ספיחין. אולם בדרום הגולן קשה להקל גבי ספיחין. [ילקו''י הל' שביעית פרק א' ס''ז עמוד עז]

האם בירושלים שבין החומות יש לשמור שמיטה?

8. יבול הגדל בירושלים [בין החומות] נוהג בו כל דיני שביעית, אף על גב שירושלים לא נתחלקה לשבטים. ואף שירושלים עומדת בקדושתה לעולם ועד, ולא בטלה לעולם, מכל מקום אין שביעית נוהגת בה אלא מדרבנן כמו בכל ארץ ישראל. [ילקו''י הל' שביעית פ''א עמו' פ']

(צילום: shutterstock)

האם שמיטה בימינו היא דרבנן או דאורייתא?

9. דעת רוב הפוסקים ששמיטה בזמן הזה אינה נוהגת מן התורה אלא מדרבנן. וכן עיקר לדינא.‏ ובכל הספיקות בשביעית אמרינן ספק דרבנן - לקולא שדינו ככל איסורי דרבנן שאנו הולכים בספיקם לקולא. [ילקו''י הלכות שביעית פרק א' ס''ט עמוד פא]

אני מתארח אצל משפחה דתית, ולא יודע מה מקור הפרות והירקות שהם מגישים לי. מה הדין?

10. המתארח אצל משפחה דתית בשנת השמיטה, שאינם בקיאים בהלכה להקפיד בדיני שביעית, ואינו יודע אם הירקות מותרים באכילה, או שהם ירקות ספיחין, [ואי אפשר לברר הדבר בנקל], יש לו להקל לילך אחר הרוב, ואם הרוב מהיתר המכירה רשאי לאכול ירקות אלה. וגם כשאין רוב, הדבר נחשב לספק דרבנן ולקולא. [ילקו''י הל' שביעית פ''א ס''י עמו' קז]

האם בימינו יש לשמור יובל?

11. אף ששמיטה בזמן הזה נוהגת מדרבנן, אין היובל נוהג בזמן הזה כלל. ובזמנינו אין לנו מצות ספירת שמיטין ויובלות. [ילקו''י הל' שביעית פרק א' סעיף יא עמוד קח]

איך אפשר להשבית שנה שלמה את הקרקעות? הרב זמיר כהן על הניסיון הגדול שבשנת השמיטה והברכה שמגיעה בעקבותיה: