האם להיות "סבתא מוקפצת", או לסרב?

יש לי שלשה נכדים, בני שנה עד 4. כולם קטנים.

אני שמחה לעזור לילדי, אבל דבר אחד מפריע לי: את הסבתא השנייה מכבדים יותר. כשרוצים שהיא תעזור עם הילדים, מסכמים אתה מראש, שבכל יום רביעי משעה 2 ועד 6 בערב היא מופקדת על הילדים.

בי הם מזלזלים. יודעים שאני לא עובדת, ולכן בכל רגע שצריך משהו - קוראים לי. אם ילד לא מרגיש טוב - מקפיצים אותי על הבוקר. אם ילד חוזר הביתה מוקדם היום – מיד מתקשרים אלי. ההורים מחליטים מהרגע להרגע שהם חייבים לנסוע לפגישה יחד, ומבקשים שאני אגיע.

הם יודעים להעריך, אבל בכל זאת, אני מרגישה תמיד סוג ב'.

האם להסכים לזה או לא?

* * *

האם להיות "סבתא מוקפצת" או לא, זה תלוי רק בך!

את, סבתא, אמורה לדעת מה את רוצה, עד כמה את מסכימה לזה, ואם זה מפריע לך.

כשההורים יודעים שאת סבתא תמיד אפשר להביא, זה מרגיע מאוד. מצד שני, זה עלול לגרום לזלזול מסוים במאמציך.

אני מציעה לך לשבת ולערוך לעצמך חשבון אמיתי: עד כמה את מעוניינת להיות ה"סבתא המוקפצת". עד כמה זה בסדר בשבילך.

האם טובת הילדים חשובה בעיניך מהרגשתך הקשה? האם קשה לך לעשות זאת, כי אינך רוצה שיזלזלו בך, ולכן את מוותרת על הקשר? אולי תחליטי אף את לסדר את הזמנים.

כל זה תלוי רק בך!

החליטי מה טוב לך, ואמרי בצורה ברורה לילדיך.

אני רוצה להבהיר לך, שתדעי, למעלה מכל ספק, שמה שאת עושה זאת טובה גדולה מאוד. לא לכל הורה יש אפשרות להשאיר את ילדיו במקום בטוח, בצורה בטוחה, בכל עת ובכל שעה.

אבל את לא מחויבת לטובה הזו.

הורי הנכדים שלך יסתדרו גם בלעדיך. כך מסתדרים כל הזוגות שאין להם אפשרות להשתמש בסבתות.

אז כשאת יודעת שזקוקים לך, אבל יכולים להסתדר, זה אמנם גורם לך לאכזבה מסוימת, אבל גם מסביר לך שהחיים שלך בידיך, ואת תחליטי מה יהא עליהם.

את יכולה גם לדבר עם ההורים, ולומר להם שאם יזדקקו לך - בלית ברירה את תגיעי, אבל לא נוח לך שמקפיצים אותך בלי התראה מראש, ולכן תבואי רק אם יודיעו לך יום קודם. אחרת - שיסתדרו לבדם.