יהודה אייזיקוביץ
"אושיית אינסטגרם חרדית"? אין חיה כזאת
האינסטגרם מעולם לא היה מקום ראוי לחרדים, אך לאחרונה נחצו קווים אדומים בפלטפורמה הזו והדבר דורש לחדד מחדש מיהו חרדי. הטור של יהודה אייזיקוביץ
- יהודה אייזיקוביץ
- פורסם כ"ה אלול התשפ"א |עודכן
(תמונה: שאטרסטוק)
מאז ומתמיד תחומי הבידור והתרבות החילוניים נחשבו למוקצים מחמת מיאוס בציבור החרדי. עד לפני כשני עשורים החרדים ככלל היו מסוגרים בתוך עולמם, הם התעדכנו על החדשות באמצעות כלי תקשורת משלהם, ולחרדי כמעט ולא הייתה נגישות למתרחש בעולם החילוני. ההתבדלות מהעולם החילוני הייתה חלק בלתי נפרד מהזהות החרדית, והגבול היה ברור: אדם שמחזיק בביתו מכשיר טלוויזיה – אינו חרדי.
מאז העולם השתנה לחלוטין. האינטרנט ומכשירי הסלולר החכמים עיצבו מחדש את החיים, וגל אדיר של פיתוחים טכנולוגיים שטף את העולם ויצר לכל המעוניין נגישות למאגר עצום של מידע ולמגוון בלתי נדלה של תכנים מכל סוג ובכל תחום שקיים. במקביל נוצרו גם הרשתות החברתיות, שמאפשרות לכל אדם להפיץ ולקבל הודעות, תמונות וסרטונים.
למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות הדרמטיות, הציבור החרדי בכללותו לא נסחף במבול שהטביע את העולם. החרדים ברובם אינם מחזיקים במכשירים חכמים, ומי שבכל זאת מחזיק במכשיר כזה או בגישה לאינטרנט הרי שברוב המקרים הדבר נעשה באמצעות מסננים שמונעים כל גישה לתכנים לא ראויים. אולם במגזר החרדי ישנו מיעוט שבמיעוט, שמסיבות שונות משוטט בעולמות שתוכנם רחוק ממה שמתאים למי שחרדי ייקרא.
המציאות הטכנולוגית החדשה מוטטה גם את הגבולות שסימנו באופן ברור את ההבדל בין העולם החרדי לעולם שבחוץ. ההסכמה החרדית הגורפת, שהצליחה להדיר את מכשירי הטלוויזיה המגושמים והבולטים מהסלון, הפכה לפחות יעילה מול המכשירים הסלולריים החכמים שנוכחותם הפיזית כמעט ולא מורגשת. וכך, בהיעדרה של מוסכמה חברתית אפקטיבית, נוצר מצב שכל יחיד למעשה נעשה אחראי לעצמו ונדרש באופן אישי להישמר ולהתרחק מן הכיעור ומהדומה לו.
לאחרונה נראה שמשהו בהבנה מהו חרדי השתבש, הגבולות מעט היטשטשו ואנשים שכחו מה משמעות היותם חרדים. רק בחודש האחרון נרשמו שלושה אירועים שחושפים את גודל שיבוש הדעת שמאפיין את אלה שמתחככים יותר מדי בעולם החילוני. לפני כחודש נערכה מסיבה לציון שנה לפעילות חשבון האינסטגרם הקרוי "הרבנית", בו עולים תכנים בעלי זיקה כל שהיא ליהדות. בעלי החשבון, שהינם חרדים על פי הגדרתם, ערכו אירוע חילוני מובהק שכלל מוזיקה ואוכל בהשתתפות קהל מעורב של עשרות נשים וגברים, חילונים וחרדים. רבים שנחשפו לאירוע המביש עוררו סערה, שהגיעה אף לתקשורת הכללית. אולם בעימות שנערך באולפן YNET התקשה אחד מעורכי האירוע להבין מה לא היה בסדר במה שעשה.
לפני כשבוע התראיינה בתקשורת הכללית תושבת פתח תקווה שהוגדרה כ"אושיית אינסטגרם חרדית", בעקבות סילוקן של בנותיה מבית הספר "בית יעקב", זאת בשל עיסוקיה ברשתות החברתיות. מתברר כי לפני מספר חודשים שלחה הנהלת בית הספר מכתב התראה, בו נאמר: "הוסבר למשפחה כי עיסוק ההורים והילדות בדוגמנות והיותם מותגי ואושיות הרשתות החברתיות, נוגד בצורה בוטה את רוח בית הספר". בשל סירובה לקבל את דרישות ההנהלה לחדול ממופעי הדוגמנות, הבנות הורחקו. הסיפור הזה זכה לחשיפה בערוצים 12 ו-13. הם הביאו את האמא, שטענה בלהט כי היא מכבדת את התורה והמצוות והתקשתה להבין מה הפגם שנמצא במופעי הדוגמנות שלה ושל משפחתה. זאת למרות שאין חולק שמעשיה הן חציית גבולות בוטה של המקובל בציבור החרדי ואימוץ מושגי תרבות חילוניים מובהקים.
בשבוע שעבר עלה שוב שמו של חשבון האינסטגרם "הרבנית", בעקבות תיעוד של טקס "חתונה" מגונה בין שתי נשים שהתפרסם בו. האירוע, שכידוע מנוגד ליהדות, זכה משום מה ליחס חיובי כאשר לצד התיעוד הופיע הכיתוב "קול כלה וקול כלה" (עפ"ל).
מקרים אלו מלמדים על איבוד הדרך וטשטוש הקווים של מי שבחרו לרעות בשדות זרים. מול התופעה הזאת חשוב להציב גבולות ברורים ולחדד כי להיות חרדי משמעותו שאיפה למצוינות בקיום מצוות התורה, ועל מנת להשיג את המטרה הזאת נדרשת התבדלות מכל מה שלא עולה בקנה אחד עם רוח התורה. לא בכדי אנחנו אומרים בכל יום בתפילת שחרית "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת" – מי שחשוב לו להרבות כבוד שמים, צריך להבין שההיבדלות מהתועים היא תנאי לכך.
הרב זמיר כהן מנפץ מיתוס של 70 שנה בפחות מ-13 דקות. תקשורת פוליטיקאים ומפלגות, מול עובדות, נתונים ומספרים. לראות ולא להאמין מה ניסו למכור לנו עשרות שנים. חובה לצפות: