זוגיות ושלום בית

הזוגיות שלנו לא טובה. איך אפשר לתקן אחרי שנים?

אהבה נקנית רק בריבוי הנתינה. וככל שנותנים יותר ללא ציפייה לקבלת תמורה, כך נקשר הנותן אל המקבל יותר ויותר, מכיר אותו ויודע את מרת נפשו, דאגותיו ומה שחסר לו

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

אנו נשואים שבע עשרה שנה. יש בינינו כעסים ומשקעים עוד מתחילת הנישואין, ואין בינינו אהבה כלל. הכיצד נוכל לפתוח פרק חדש בחיינו, שיהיו המשקעים של העבר מאחורינו, וליצור אהבה אמיתית וכנה בינינו, עד כדי שנחוש עם הזמן, עד כמה שניתן, לחיי זוגיות טובה ותקינה?

* * *

בתורתנו הקדושה נאמר (בראשית ו', ה'): "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום". כאשר מתבוננים בתינוק קטן ורך שכולו טוהר, עולה תהייה על פשר וכוונת הדברים, איך אפשר לומר עליו שהוא רע?! האם באמת האדם מטבעו הוא רע? אלא שכוונת הדברים איננה לרוע ורשעות, אלא לעובדת היותו התינוק "נוטל" לחלוטין. העולם אינו מעניין אותו כלל, יתהפכו שמים וארץ, ימוטו כל מוסדות תבל והוא את שלו יקבל.

התורה מצווה אותנו על אהבת ה': "ואהבת את ה' אלוקיך", ועל אהבת רעים: "ואהבת לרעך כמוך". כיצד נבצע משימה זו?

מספרים על אחד הצדיקים, שלמד קיום מצוות אהבת רעים משיחתם של שני אנשים: "אני אוהבך!", אמר האחד לחברו. "יפה", אמר השני, "התדע לציין מה חסר לי?". "ומאין אדע זאת?!", תמה החבר האוהב. "אם אינך יודע מה חסר לי, סימן הוא שאינך אוהבני", קבע השני.

אהבה נקנית רק בריבוי הנתינה. וככל שנותנים יותר ללא ציפייה לקבלת תמורה, כך נקשר הנותן אל המקבל יותר ויותר, מכיר אותו ויודע את מרת נפשו, דאגותיו ומה שחסר לו, גם ללא שיצטרך למילים מפורשות.

ראו נא הקשר בין ההורים לילדיהם. ההורים מעניקים בלי ציפייה לתמורה, והילדים מקבלים ומקבלים. שרשרת זו ממשיכה הלאה, בלי שום הדדיות. הפתגם אומר: "אב אחד יכול לפרנס עשרה בנים, אבל עשרה בנים אינם מצליחים לפרנס אבא אחד". כמה זה מדהים, שאותם ילדים שגדלו בחיק הוריהם, מתקשים לטפל בהוריהם, שהם כה חבים להם, בעוד שלילדיהם הם מתמסרים בלי שום מעצור, וגורמים ליצירת קשר עמוק.

הסיבה היא פשוטה. ההורים ממתינים במשך תשעת חודשי ההיריון לוולד, ומצפים לראותו ולטפל בו במסירות, ולדאוג לו לכל מחסורו, עוד לפני שמדמיינים הם לעצמם כיצד הוא יראה, ואם בכלל הוא יצא בריא ושלם. מה שלא יהיה הם יהיו מוכנים לקבלו כמות שהוא, עם המון נתינה ואהבה. ואכן, אם אדם ישכיל בימי נעוריו להעניק גם להוריו, ולחפש הכיצד להטיב עימם מבלי לצפות ולדרוש מהם תמורה, יוכל בהמשך חייו להמשיך להעניק להוריו, ולהרגיש אליהם קשר אמיתי ועמוק.

על כן, כדי שהאדם יקיים את הציווי: "ואהבת את ה' אלוקיך", צריך שיקיים את הציווי שלא על מנת לקבל פרס, ולנסות לחפש איזה מעשה יביא אותו להיחשב לבן אהוב לאביו שבשמים, וכך יהיה קשור בעבותות אהבה להשי"ת. וכן מי שייתן לבן זוגו את הדרוש לו בסבר פנים וללא תמורה, יזכה לקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", ומתוך כך תתפתח בין בני הזוג אהבה אמתית ועמוקה.

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט, מחבר הספר "כיצד לבנותזוגיותטובה"Dp0533165281@gmail.com 

תגיות:שלום ביתזוגיות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה