"אני רוצה לבקש ממך סליחה". "על מה?". "לא יודע, שמעתי שצריך לבקש..."

עומדים אנו לפני היום הגדול והעוצמתי ביותר בשנה - יום הכיפורים. יום סליחה, מחילה וכפרה. ידועה ומפורסמת השאלה, מדוע ראש השנה קודם בלוח השנה העברי ליום הכיפורים? הרי ראש השנה הינו היום בו ייקבע כל מה שיעבור עלינו במשך השנה, יום בו אנו מבקשים על כל מה שרק אפשר בכדי שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה. ויום הכיפורים, לעומת זאת, כל כולו יום של סליחה ותחנונים בכדי שהקב"ה ימחל לנו על כל עוונותינו ויקבל את תשובתנו. לכאורה, היינו צריכים לצום תחילה ביום הכיפורים, להתנקות מהעוונות, ומשם להגיע ליום הדין, ואז הקב"ה יראה את התשובה שעשינו וממילא יגזור עלינו גזרות טובות ישועות ונחמות.

מסבירים בעלי המוסר שלא כך פני הדברים בפועל, מכיוון שבכדי להגיע למעמד של בקשת הסליחה ביום הכיפורים, אדם צריך לעבור תהליך מסוים. במה דברים אמורים? כאשר אדם נדרש לבקש סליחה מחבר שלו על שדרך לו בטעות על הרגל, לא צריך יותר מדי להכביר במילים, מספיק לומר "סליחה, לא שמתי לב", ובזה נגמר הסיפור. מה יהיה כאשר אדם פגע ברגשותיו של החבר, אמר משהו שלא היה צריך להיאמר, או עשה משהו שאסור היה לו לעשות? כאן אמירת הסליחה תהיה הרבה יותר בכובד ראש, כי הפגיעה קשה יותר. ואיך ניגש לבקש סליחה מאדם שהוא מוערך מאוד, אדם שהוא בעל תפקיד בכיר מאוד או בעל מעמד רם כזה או אחר? זו כבר משימה לא פשוטה בכלל: מה התזמון הנכון? מה לומר? מה לא לומר? איך לומר? וכל זה מתוך תקווה גדולה ואפילו תפילה, שאותה אישיות תמצא בלבה את המקום למחול לנו.

גולת הכותרת של ראש השנה היא המלכת הקב"ה עלינו. אחד הטעמים לתקיעת השופר היא שכשם שממליכים מלך תוקעים בשופר להכריז על כך, גם אנו ביום זה ממליכים את הקב"ה עלינו ועל כל העולם כולו, ומציינים זאת על ידי תקיעה בשופר. וכן אנו אומרים בתפילות החג "מלוך על כל העולם בכבודך…מלוך על כל הארץ ביקרך...", ומכאן ואילך בתפילות אומרים המלך הקדוש והמלך המשפט. וזה לשון הגמרא  במסכת ראש השנה (דף ט"ז ע"א): "אמרו לפני בראש השנה מלכויות, זיכרונות ושופרות. מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם... ובמה? בשופר".

במשך כל השנה אנו טרודים ועסוקים, נמצאים במרוץ תמידי כנגד הזמן, ואע"פ שבתוך תוכנו יודעים ומאמינים שהקב"ה הוא מלך העולם, עם כל זאת לא תמיד זה בא לידי ביטוי במעשינו. כשאנו נדרשים לבוא ולבקש סליחה מלפני הקב"ה, סליחה שמטרתה מחילתעוונות של שנה שלמה, היאך נבוא לפני המלך ונבקש סליחה כאדם שמבקש מחברו שפגע בו ברגשותיו? שלא להזכיר סליחה שנאמרת כשם שמבקשים מאדם שדרכנו לו על הרגל בטעות. הסליחה צריכה להיות סליחה שראויה לבקש ממלך! ולא סתם מלך, אלא מלך מלכי המלכים הקב"ה. לשם כך עלינו לעבור תהליך בן יומיים בו אנו מחדירים לעצמנו מי זה הקב"ה, עד כמה ששכלנו יכול להכיל. מחדירים אמונה שכל חיינו תלויים במי שאמר והיה העולם.

במשנה הידועה במסכת יומא נאמר (פה, ב'): עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. שנאמר: "מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא ט"ז, ל') כלומר שרק מ"חטאתיכם", שהן רק "לפני ה'" (מצוות בין אדם למקום) - תיטהרו ביום הכיפורים, אבל מה שבין אדם לחברו - אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו. וכך נפסק בשו"ע (סימן תר"ו סעיף א'): עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּפַיְּסֶנּוּ. אֲפִלּוּ לֹא הִקְנִיטוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים, צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ. וְאִם אֵינוֹ מִתְפַּיֵּס בָּרִאשׁוֹנָה, יַחֲזֹר וְיֵלֵךְ פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית.

כלומר התנאי המקדים לבקשת המחילה שלנו מהקב"ה, ושהוא יקבל את הסליחה שלנו, היא לבקש את סליחתו של מי שפגענו בו.

ממי עלינו לבקש סליחה?

מטבע הדברים, ככל שאדם קרוב אלי יותר, כך יש יותר סיכוי להיפגע או לפגוע, כיוון שהאינטראקציה קרובה ותכופה יותר. לכן מוטלת עלינו החובה לפייס בראש ובראשונה את בני ביתנו, בפרט הבעל את אשתו והאישה את בעלה, שמטבע הדברים בהיותם חיים יחד תחת אותה קורת גת ונדרשים לנהל את הבית יחד על כל המשתמע מכך, קרוב הדבר שיהיו מתחים, חיכוכים, ולצערנו ישנם הרבה מקרים בהם זה מגיע לפגיעות קשות אחד ברגשותיו של השני.

פנתה אלינו אישה בשאלה האם היא צריכה למחול לבעלה על שפגע בה. כששאלתי אם הוא התחרט על מעשיו וביקש את סליחתה, היא ענתה שהוא ביקש סליחה כי רק כתוב שצריך לעשות את זה, בלי רגש ובלי כוונה, ובלי הבנה עד כמה הוא פגע בה.

לפני שאנו ניגשים לבקש סליחה, מכל אדם, עלינו לשים לנגד עינינו את המשמעות של הסליחה, ואת החשיבות של מי שנמצא מולנו, כדי שהסליחה תתקבל. על אחת  כמה וכמה בין בעל לאשתו. לכן, כשאתה ניגש לבקש סליחה מאשתך, תקדיש מחשבה למשמעות של הקשר בינך לבינה, עד כמה גדול צריך להיות ערכה בעיניך. ואם היא נפגעה, כמה חשוב לפייסה מתוך הבנת חומרת הפגיעה, מתוך המקום הפנימי האמיתי שיוביל אותך לעשות הכל כדי לא לפגוע בה שוב. כשאת ניגשת לבקש סליחה מבעלך, תקדישי מעט מחשבה על המשמעות של עד כמה יש לבעלי חלק מחיי, עד כמה צריכה אני לתת לו חשיבות ולהעריכו, ואם הוא נפגע ממני, עד כמה חשוב לדאוג לכך שלא יהיו בינינו שום משקעים.

הקדישו זמן טרם כניסת יום הכיפורים לחשוב ממי עוד כדאי שנבקש סליחה, ואיך הכי נכון לעשות זאת. וככל שהמאמץ שנשקיע יהיה גדול יותר, ככל שההקרבה תהיה גדולה יותר, כי אז לבטח שהקב"ה ימחל לנו ויחתום אותנו לחיים טובים ולשלום!

מחלקת שלום בית עם מיטב המומחים בפריסה ארצית כאן בשבילכם - חייגו 072-2221310 או פנו למייל eliyahun@htv.co.il