מוכנים כבר לסוכות? הנה תזכורת קטנה לכמה דברים שחשוב שתדעו

א. בגמרא מסכת סוכה נחלקו האמוראים מתי מברכים על מצות סוכה ומצות לולב. אמר רב יהודה אמר שמואל מברכים על לולב כל שבעת ימי החג, אבל על סוכה מברכים רק ביום הראשון. והטעם כיוון שזמן מצות לולב רק בימים ולא בלילות, והלילות מפסיקים, לכן כל יום זו מצוה בפני עצמה, אבל סוכה שמצוותה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה ברצף, נחשב כמו יום אחד ארוך בלי הפסק. ואף על פי שסוכה מצוותה מדאורייתא, ולולב בשאר ימים מצוותו מדרבנן, מברך על הסוכה יום אחד ועל הלולב שבעה ימים.
מכח טענה זו סבר רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן, שעל סוכה מברכים כל שבעת הימים, ועל הלולב רק ביום הראשון, כי סוכה מדאורייתא כל שבעה, ולולב בשאר ימים מדרבנן. ואף על פי שנוטלים לולב כל שבעה זכר למקדש, אין מברכים עליו אלא ביום הראשון שהוא מן התורה. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן, אחד זה ואחד זה שבעה.
ובגמרא שם אמרו, ואנן כרבי עבדינן, ומברכים כל שבעה, הן על לולב והן על סוכה, ולמרות שלולב בשאר ימים מצוותו מדרבנן, כבר ידוע שמברכים על מצוות דרבנן כגון נר חנוכה ונטילת ידיים.

האם מברכים על ישיבה בסוכה כל 7 הימים או רק ביום הראשון? צפו בשיעורו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף:

כמה פעמים ביום מברך

ב. התוספות שם (מסכת סוכה) כתבו, שעדיין יש חילוק בין סוכה ללולב, כי על הלולב מברך עליו רק פעם אחת ביום, כי כבר קיים את עיקר המצוה ליטלו פעם אחת ביום. כלומר ברגע שהגביהו קיים את המצוה, והנענועים הם רק להידור מצוה, אבל סוכה כל פעם שמזדמנת לו סעודה הוא חייב בסוכה, ואפילו כמה פעמים ביום. ולכן אם מצא אצל חבירו אתרוג מהודר יותר, או לולב עם הדסים של רש"י שהוא מהודר ויוצא לכל השיטות, יטול עוד פעם בלי ברכה. ביום הראשון יתן לו את הלולב במתנה על מנת להחזיר, ובשאר ימים אפילו שאול.

ברכת סוכה

ג. בין לבני ספרד ובין לבני אשכנז מברכים רק מסעודה לסעודה, אמנם יש מחכמי האשכנזים הסוברים שבכל פעם שנכנס לסוכת חבירו יכול לברך, וכל אחד יעשה כמנהג רבותיו. התימנים נוהגים כהרמב"ם, ומברכים בכל פעם שנכנסים לסוכה.
בתקופת כהונתו של מרן זצ"ל כרב ראשי לתל אביב, היו באים אליו בכל שנה בחול המועד סוכות משלחת של רבני התימנים, רבי שלום יצחק הלוי, רבי יחיא אלשיך ועוד, והיו מברכים לישב בסוכה, למרות שלא באו לאכול, הרב היה מביא להם אולי תמרים... ובכל זאת מרן היה עונה אמן על ברכתם, כי מעיקר הדין פסקו שני עמודי הוראה לברך, ורק מצד המנהג חוששים לספק ברכות להקל.
יבוא תימני לשאול כיצד יעשה, נייעץ לו שינהג כמרן השלחן ערוך לא לברך אלא בשעת אכילה, שהרי בארץ ישראל מרן הוא מרא דאתרא וקיבלנו הוראותיו, ואותו תימני לא חושב לחזור לתימן, ולכן צריך לנהוג כפסקי ארץ ישראל. אמנם במנהגים שונים כמו בביטוי האותיות, בנוסח התפלה, במנגינות, בספר תורה, אלו מנהגים שלא כתובים בשלחן ערוך, ובזה התימנים ימשיכו לעשות כמנהגם, אבל בענייני הלכה מרן בארץ ישראל הוא מרא דאתרא. יש הרבה שלא שומעים וממשיכים בארץ את המנהגים שלהם בחו"ל, גם בדברים שנגד דעת מרן השלחן ערוך. אבל אינם יכולים לחלוק על מה שכתב מרן בספרו אבקת רוכל (סי' לב) שקהילות הבאות למקום גדול, בטלות להוראות אותו מקום. כל העדות חוץ מהאשכנזים צריכים לפסוק כמרן, אבל בנידון זה לא צריך להעיר להם שיברכו רק מסעודה לסעודה, כי יש להם על מה לסמוך.

אכילת עראי חוץ לסוכה

ד. הזכרתי שאכילת עראי מותרת לכתחילה מחוץ לסוכה, אבל זה לא פשוט, כי רבינו מנוח כתב שרק בדיעבד אכילת עראי מותרת חוץ לסוכה, אבל לכתחילה אפילו אכילת עראי יאכל בסוכה. ואמנם לשון המשנה (סוכה) "אוכלים ושותים" עראי חוץ לסוכה, ומשמע שלכתחילה מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה, אבל רבינו מנוח מביא ראיה מלשון הרמב"ם: 'אסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה, אלא אם כן אכל אכילת עראי' - משמע דווקא דיעבד שאכל, לא עבר באיסור אכילה חוץ לסוכה. אבל מה יעשה רבינו מנוח עם הדיוק מהמשנה? וכן משמע מהראשונים – הריטב"א, והר"ן, ורבינו ירוחם – שמותר לכתחילה לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה. ובאמת יש לומר שכוונת הרמב"ם לומר, שאכילת עראי לא צריכה סוכה גם לכתחילה, ואין הכרח בדבריו שמותר רק בדיעבד.

לחלוק על ראשון

ה. מרן החיד"א בספר "מחזיק ברכה" חלק על רבינו מנוח, ופסק שמותר לכתחילה לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה, שהרי שנינו במסכת סוכה (דף כו) שנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה, ונטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה, ולא בירך אחריו. הרי שעשה כן לכתחילה. וכן פסק מרן זצ"ל שמותר לכתחילה לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה.

צפו בשיעורו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בנושא אכילה בסוכה:

לולב בחול המועד בירושלים

ו. מדברי הרמב"ם משמע שגם לאחר החורבן יש מצוה מדאורייתא ליטול לולב כל שבעה ימים בירושלים העתיקה, וכך כתבו להלכה הרב שלמה יוסף זוין בספרו 'המועדים בהלכה', והרב צבי פסח פראנק בספרו 'מקראי קודש', ועוד כמה גדולים. מרן זצ"ל מתחילה היה חושש לדעה זו, וכל שנה בחול המועד סוכות היה מגיע לכותל ונוטל שם לולב. אחרי שנים הרב אמר שאין הכרח כלל מדברי הרמב"ם, וגם להרמב"ם דווקא בבית המקדש יש מצוה דאורייתא כל שבעה, אבל בשאר ירושלים העתיקה מצות לולב מדרבנן נחשבת כמו בכל מקום אחר, והכותל לא נחשב בית המקדש.
אם כן למה יעשה ביטול תורה, עד שילך ויחזור יאבד הרבה זמן. אם גם ככה מתפלל שם, טוב שיטול לולב שם. ואם לא, עדיף יותר שיקח חברותא וילמד גמרא, הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה.

אתרוג תימני

ז. לפני כ-50 שנה לא היו הרבה אברכים ובני ישיבות, ורוב הציבור מחוסר ידיעה לקחו אתרוגים מורכבים. ומרן זצ"ל היה צועק על זה שהמברך על אתרוג מורכב מברך ברכה לבטלה. הם סמכו על הרמ"א (בתשובה סי' קיז), וגם סמכו על ספק ספיקא, וחיפשו כל מיני היתרים. והרב החדיר לכולם לקחת אתרוג תימני דוקא, הרב לא תימני... אבל אמר כי הכי ניכר שהוא לא מורכב.

אתרוג מרוקאי

ח. יש אתרוגים יפים מאוד והם האתרוגים המרוקאים. האדמו"ר ממונקאטש טען שהוא מורכב, כי יש בו קצת מיץ, אבל לפי הסימנים שנתנו באתרוג לא מפריע שיש מעט מיץ. יש סוגי הֵכשרים שנותנים הכשר על אתרוגים מורכבים שהרוב מיץ כמעט כמו לימון, אבל האתרוג המרוקאי הוא עם מעט מיץ, ויש לו קליפה עבה מאוד.
בילקוט יוסף (מהדורת תשע"ח) הבאנו את הדעות בזה, אבל הבאנו הרבה ראיות שאתרוג זה כשר לכתחילה. האתרוגים התימנים והמרוקאים הם אתרוגים מצוינים. היום, ברוך השם, יש הרבה אתרוגים תימנים. לפני-50 שנה מרן היה מחפש אתרוג תימני, היה קשה להשיג, כדאי שגם אשכנזים ייקחו אתרוג או תימני או מרוקאי ויהיו בטוחים שהוא לא מורכב.

שינה חוץ לסוכה

ט. לגבי שינה, כבר ביארנו שאפילו שינת עראי אסורה מחוץ לסוכה. בליל הושענא רבה כולם באים לבית הכנסת ולומדים. אדם שלא נח מספיק לפני הושענא רבה והגיע בלילה ללמוד ונרדם, ישב לידו עיראקי אחד וכל שניה מעיר אותו... מה אתה מעיר אותי? מצטער פטור מן הסוכה! אומר לו העיראקי: 'אבל כך אומר הבן איש חי' (פרשת האזינו אות ח). אל תעיר אותו, אלא אם כן גם הוא עיראקי וישמח לעשות כדעת הבן איש חי, אז תעיר אותו...

צער בעלי חיים...

י. פעם סיפרתי, בצעירותי נסעתי בקו 400 לבני ברק, ובנסיעה היה מאוד חם ואנשים נרדמו. בא אשכנזי אחד – שיהיה בריא – ומחה כפים כדי להעיר את כולם כי אין באוטובוס סוכה, לשם חב"ד עדיין לא הגיעו... אז איך יכולים לישון שם? קראתי לאשכנזי הזה אמרתי לו: 'מה אתה מעיר אותם, זה גזל שינה, 'צער בעלי חיים'... מצטער פטור מן הסוכה! אלא אם כן אתה יודע שהוא ישמח. בדרך כלל באוטובוס האדם מצטער, לכן נרדם. הוא צריך להיזהר לא להירדם כי אסור לישון מחוץ לסוכה אפילו שנת עראי, אבל כשנרדם זה כבר לא בידו'. בפרט אם בהושענא רבה הדרשן מדבר לאט, עד שמוציא מילה כולם נרדמים... תדבר מהר שיקשיבו לך! צריך לדעת, שלפי ההלכה לא חייבים להעיר את הנרדמים מחוץ לסוכה.צפו בשיעורו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בנושא שינה בסוכה:
 

מתוך הספר "השיעור השבועי" המסכמים את שיעוריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. ניתן לרכוש מספרי הסדרה בהידברות שופס כאן.