סיון רהב מאיר: ילד בן 13 עם תפילה בלי מילים

גם אתם נוטים לדחות דברים גדולים בגלל טרדות החיים? הרעיון הבא אולי יכול לעזור. בסוכות, אנחנו נוהגים להזמין לסוכה בכל יום את אחד האושפיזין: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד.

כשמסתכלים על סיפור חייהם של אבות האומה, רואים שהם לא הפסיקו להתמודד עם משברים ובעיות: אברהם עזב את מולדתו והגיע לארץ, ומשם למצרים ובחזרה. יצחק נדד ברחבי הארץ והתמודד עם אויבים. יעקב ברח לחרן, חזר לארץ, וירד למצרים. את יוסף האחים שלו מכרו, והוא התגלגל לכלא המצרי. משה הוחבא בתיבה ביאור, והמשיך לבית פרעה ולמדיין. אהרון אחיו נדד יחד איתו 40 שנה מאתגרות במדבר. גם חייו של דוד היו מלאים מלחמות ומרידות. אבותינו ניהלו חיים של "סוכה", של ארעיות, לא של בתי קבע. אבל למרות כל הטלטלות, כל אחד מהם בנה את עצמו תוך כדי: למד, חינך, עשה טוב והפך לדמות משמעותית, נצחית ועוצמתית. אברהם אבינו, למשל, לא חיכה שהצרות ייגמרו, אלא הצליח לייסד תוך כדי הכל את האמונה היהודית. דוד המלך, בתוך כל ההתרחשויות, כתב את ספר תהלים.

הם לא דחו הכול ל"אחרי המשבר". הם הבינו שהחיים הם עכשיו, תוך כדי המהומה. במקום לחכות לשקט ולשלווה ואז להתחיל לעשות מה שחשוב, הם ידעו להתמקד בעיקר, גם כשהכול מסביב רעד, ואולי יותר מכך: דווקא מתוך האתגרים, הם הצליחו לצמוח ולגדול.

זו נקודה שאפשר לאמץ, גם כשיוצאים מהסוכה.

לכל אחד חלק בתורה

אלעד אטיאס ממעלה אדומים הגיע לגיל 13. אלעד אטיאס סובל מאפילפסיה, פיגור ואוטיזם. הנה מה שכתבה לי אמו, גלי אטיאס, לקראת חג שמחת תורה: "מהיום שבו אלעד נולד, חלמתי על בר המצווה שלו. חלמתי שהוא ישתפר, אולי יבריא ויוכל אפילו לעלות לתורה. לקראת האירוע, הייתי צריכה לעדכן את החלום. הוא לא יחגוג בר מצווה כמו כולם. פעם, בשיחה עם הורים לילד אחר עם מוגבלות, שמעתי מהם שהיו מעדיפים למחוק את היום של בר המצווה שלו מלוח השנה. המשפט הזה ליווה אותי לאורך השנים, והחלטנו שאצלנו בר המצווה של אלעד תלבש חג ותעביר מסר עוצמתי.

"השאלה לא הייתה האם לחגוג, אלא איך לחגוג. אלעד הרי כל כך מחובר לשבת, לתורה, לשירים ולמסורת. אלעד לימד אותנו המון במסע הזה, מסע של 13 שנים. הוא המורה הכי טוב שיכולנו לבקש לחיים. אז אם הוא לא יכול לעלות לתורה, התורה תגיע אליו. החלטנו לכתוב ספר תורה לכבוד האירוע, ולערוך ביום בר המצווה טקס חגיגי של הכנסת ספר תורה. אלעד לא יכול להתפלל במילים, אבל התפילה שלו מהלב בוקעת שערי שמיים, וככה הרגשנו שם. זה היה טקס מלא משמעות ושמחה, יחד עם הצוות החינוכי והרפואי שליווה ומלווה את אלעד, עם המשפחה המורחבת והתומכת ועם עוד ילדים מיוחדים כמוהו.

זה הזכיר לנו שלכל אחד, באשר הוא, לא משנה מי הוא, יש את האות שלו בתורה, את הקשר שלו והחלק שלו בתורה. חג שמח".

מתחילים מבראשית!

מועדים לשגרה! לאן עכשיו? עכשיו לפרשת בראשית. אנחנו זוכים להתחיל השבוע לקרוא את התורה מבראשית, וזוהי הזדמנות להצטרף לדופק היהודי העולמי. הנה דברים שכתבה לי השבוע יהודית שלזינגר:"אני חרדית מירושלים, ושקמה מלינובסקי היא חילונית מהצפון. הכרנו דרך עמותת 'קשר יהודי' שיוצרת חיבורים כאלה, וזמן רב חיפשנו מה ללמוד ביחד בטלפון ולא מצאנו.

שתינו נשואות, אימהות, עם חיים מלאי משימות, ולא הצלחנו להתמיד בלימוד, עד שעלה הרעיון ללמוד את פרשת השבוע. החלטנו ללמוד בכל יום שישי את הפרשה, והתחלנו מבראשית. שנה שלמה, שבוע אחרי שבוע, חומש אחרי חומש, בכל יום שישי, אפילו אם זה רק לכמה דקות, למדנו משהו על הפרשה. צלחנו את הסגרים, את העבודה מהבית, את הילדים ברקע, והמשכנו להתמקד בתורה גם בימים שבהם היחסים בין המגזרים סערו. ובכן, השבוע אנחנו מסיימות! לפני שמחת תורה שלחתי ל'חברותא' שלי עוגה שהיא אוהבת, וכתבתי כך: שקמה יקרה, בחג שמחת תורה אנחנו זוכות לשמוח בסיום התורה יחד עם כל עם ישראל. שנזכה להתחדש יחד מבראשית, שותפתך, יהודית".

תפילה לאחרי החגים

כך כתב הרב זאביק הראל, על הימים האלה, של אחרי החגים:"אבינו מלכנו, אסוף את כל הניצוצות.

קח את כל העייפות שזרקו הצידה צעירים וזקנים, כשקמו במסירות נפש בחצות לילה לומר סליחות,

קח את מיליוני המטבעות שניתנו לצדקה עבור עניים בכל רחבי העולם,

אסוף את מיליוני תקיעות השופר שנשמעו בבתי הכנסת, במנייני החצרות, בבתי מבודדים ובמחלקות סגורות, ואת כל המחשבות הטובות שעלו בעם ישראל עִם כל קולות השופר,

קבל את תעניות עם ישראל ביום הקדוש, יום הכיפורים, בערים, ביישובים ובקיבוצים,

קח את מיליוני הרצונות הטובים שהתגלו בשעת תפילת הנעילה,

קח את כל המאמצים להשגת ארבעת המינים ולבניית הסוכות,

קח את מעשי ידיהם של ילדים שהכינו בשמחה ובהתרגשות קישוטים לפאר את הסוכה,

קח את הניסיונות לשמוח אצל אלה המצפים – הרווקים והרווקות, הגרושים והגרושות, האלמנים והאלמנות, אלה שנותר להם כיסא ריק בסוכה או בלב, ובכל זאת שמחו בשמחת החג,

קח את כל הכנסת האורחים, הארת הפנים ואהבת ישראל במהלך החגים,

קח את מיליוני זוגות הנעליים שרקדו בשמחה עם התורה בהקפות של שמחת תורה,

קח את הצביטה בלב אצל כל משפחות אנשי כוחות הביטחון, כוחות הרפואה ושאר שליחי הציבור שלא חגגו עם המשפחה כדי שאנחנו כן נוכל לחגוג,

ותן לנו שנת בריאות, שלום, פרנסה, שמחה והצלחה".

* הדברים מוקדשים לרפואת הפצועים ולעילוי נשמת ההרוגים בתאונת הדרכים בצפון.