מה עושים עם עשבים שצומחים לנו בגינה בשנת שמיטה?

יש להתכונן וללמוד את הלכות שמיטת הקרקעות קודם שנת השמיטה היטב, לבל נכשל באיסור. ובפרט שמצווה זו היא אחת לשבע שנים, ואין ההלכות שגורות בפי כל.

הנה מספר הלכות חשובות על קצירה, חרישה, ריסוס וכיוס בשנת שמיטה:

קצירה

נאמר בתורה: "אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר", והיינו שאסור לקצור או לקטוף את הפירות כדרך שרגיל בכל השנה, שקוצר את כל השדה ומעמיד ערימה גדולה. אולם מותר לקצור או לקטוף אף בכלי מיוחד לכך, כמות שרגיל להביאה לביתו. ואם עבר וקצר באיסור, אין הפרי נאסר באכילה.

פירות שחנטו [שהגיעו לשליש גידולם] בשנה השישית, אין בהם קדושת שביעית, ומותר לקוטפם כרגיל בשנת השמיטה. אך פירות שחנטו בשביעית, אף אם קוטף אותם בשמינית, יש בהם קדושת שביעית, ויקטפם באופן האמור לעיל.

חרישה

אסור לחרוש או לחפור לצורך הקרקע במכונה או שלא במכונה.

גם לחרוש לצורך הזריעה של השנה השמינית, אסור. ואם עבר וחרש, קנסוהו חכמים שלא יזרע בשדה תיכף במוצאי השביעית.

בניית גדר - אסור לחפור בקרקע כדי לבנות גדר בין שדהו לשדה חברו, אף שמטרתו כדי שלא יכנסו בהמות או בני אדם שיזיקו את הפירות. והטעם לזה, מחשש שמא יחזור בו, ובמקום להקים גדר, יטע נטיעה בחפירה זו. אולם מותר לבנות גדר ללא חפירה בקרקע.

מותר לבנות גדר בין שדהו לרשות הרבים, מאחר ואין דרך לזרוע סמוך לרשות הרבים ואין חשש שיזרע בחפירה זו. ומטעם זה, מותר גם לבנות גדר בין שדהו לביתו או לבית חברו, וכן בין שדהו לשדה של גוי.

מותר לבנות גדר סביב עץ צעיר, כדי שלא יתקלקל מהעוברים ושבים.

מותר לחפור ברחוב לצורך קביעת עמודי חשמל וכדו', כי אין דרך לזרוע שם.

ריסוס

שדה שיש בה תולעים או אילנות שיש בהם מזיקים, מותר לרסס שם חומר הדברה, כדי להמיתם.

אם גדלו עשבים רעים המזיקים לצמחים וחונקים אותם, מותר לרסס על העשבים. ואם לא מועיל הריסוס, מותר להוציאם במעדר, ובלבד שלא יהפוך את הקרקע.

גינת נוי מטופחת וחושש שיעלו בה עשבים שיפריעו לנוי הגינה, מותר לרסס במונע נביטה, על מנת שלא יעלו העשבים שם. ואם כבר עלו העשבים, אסור לנכשם ולהוציאם, כיון שאינם מזיקים לצמחים. אבל מותר לגוזמם מעל פני הקרקע בגיזום גבוה יותר מהרגיל, כיון שמשנה וניכר שכוונתו לנוי בלבד, אך אם מתכוון גם לתועלת הקרקע והאילן אסור.

עכברים שמזיקים לאילנות, מותר לצודם בשביעית. וכן מותר לתת רעל עכברים בשדה, כדי למנוע את היזקם.

כיוס

מותר לעטוף את הפירות בשקיות ניילון, כדי למנוע מהם נזק הגורע אותם או למנוע עופות מלאוכלם, אבל לא יעטפם כדי למנוע הפסד בצורת גידולם החיצונית.

מותר לכסות את הזרעים והפירות ביריעות ניילון וכדומה, כדי להגן עליהם מהגשמים והשלג או מפני החמה, כל שעושים כן לקיומם.