ממתי כל פרי וירק נחשבים בקדושת שביעית?

ארבע מצוות נוהגות בפירות שנת השביעית מן התורה, וחכמים הוסיפו ותיקנו דינים נוספים. ואת כלל ההלכות הנוהגות בגידולי השביעית נוהגים לכנות בשם: 'קדושת שביעית'.

המצוות הנוהגות בפירות שביעית מן התורה:
1. להפקירם לכל. שנאמר (שמות כג, יא): "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ".
2. שלא להפסידם. שנאמר (ויקרא כה, ו): "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", ודרשו חכמים: "לאכלה" – ולא להפסד.
3. שלא לסחור בהם. דרשו חכמים: "לאכלה" – ולא לסחורה.
4. לבערם בזמן הביעור. שנאמר (ויקרא כה, ז): "וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל" ודרשו חכמים: "כלה לחיה בשדה, כלה לבהמתך מן הבית".

באילו גידולים יש קדושת שביעית?

כדי שתחול קדושת שביעית בגידולים, צריך שיתקיימו בהם שלושה תנאים:
1. שיגדלו באדמה בגבולות ארץ ישראל המקודשת.
2. שיהיו עומדים לאחד מן השימושים הבאים: מאכל אדם, מאכל בהמה, ריח (כגון עשבי בשמים), או שמן למאור.
3. שיחשבו כגידולי שנת השמיטה.

שיוך הגידולים לשנה השביעית

נעסוק במאמר זה בתנאי השלישי – שיוכם של הגידולים לשנה השביעית.

לכל סוג גידול, ישנו שלב מסויים בגידולו שהוא הקובע את השתייכותו לשנת הגידול. אם הגידול הגיע לשלב הקובע במהלך שנת השמיטה, הרי הוא נחשב לגידולי השנה השביעית.

השלב הקובע בכל גידול – בקצרה

השלב הקובע לחלות קדושת שביעית בגידולים הבאים הוא:

בירקות – לקיטה. ירקות שנלקטו במהלך השמיטה, נחשבים לגידולי השנה השביעית ויש בהם קדושת שביעית, אפילו שרוב צמיחתם היתה בשנה השישית.

בתבואה, בזיתים ובענבים – הזמן בו הגיעו לשליש הגידול. תבואה, זיתים וענבים שהגיעו לשליש גידולם במהלך שנת השמיטה, הרי הם נחשבים לגידולי שנת השמיטה ויש בהם קדושת שביעית, אפילו אם נלקטו בשמינית.

בשאר הפירות – החנטה. מהי החנטה? יש אומרים שהוא השלב הנקרא במשנה 'עונת המעשרות', שהוא קרוב לשליש הגידול, ויש אומרים שהוא תחילת גידול הפרי מיד לאחר נפילת הפרח. כל פרי שהגיע לשלב זה במהלך שנת השמיטה – יש בו קדושת שביעית, אפילו אם נלקט בשמינית.

פירוט הזמנים של סוגי הגידולים השונים

ועתה נפרט מהו הזמן הקובע בכל סוג גידול בפני עצמו:

ירקות

השלב הקובע בירקות אם יש בהם קדושת שביעית הוא הלקיטה. ירק שנלקט לאחר ראש השנה השביעית, קדוש בקדושת שביעית, על אף שנזרע בשישית.
הירקות כוללים: ירקות עלים וירקות שורש, פירות האדמה, ירק העומד למאכל בהמה וכן מיני בשמים ופרחים שאינם מאילנות או שיחים רב-שנתיים.
יש הסוברים שהשלב הקובע בירק אינו הלקיטה בפועל, אלא גמר גידולו, ואם הפסיק לגדול בשביעית, הוא קדוש בקדושת שביעית על אף שנלקט בשמינית. ואף לדבריהם, ירק שגמר לגדול בשישית ונלקט בשביעית, קדוש בקדושת שביעית מדרבנן.
ירקות שגדלו בשמיטה והמשיכו לגדול במוצאי השמיטה, יש בהם קדושת שביעית עד שיגדלו ירקות כאלו מזריעת השמינית או עד החנוכה (המוקדם מביניהם). דין זה אמור בין בירקות שיש בהם איסור ספיחין ובין בירקות שאין בהם איסור ספיחין (כגון בננות, או ירקות שגדלו ברשות הגוי – לנוהגים בהם קדושת שביעית).

תבואה וקטניות

השלב הקובע בתבואה וקטניות הוא שליש גידולן. כלומר, כאשר הם מגיעים לשלב הבשלה מתקדם. אם הגיעו לשלב זה בשנה השישית, או בשנה השמינית [כגון כשנזרעו באיסור או מאליהם] – אין בהן קדושת שביעית. אך אם הגיעו לשליש גידולן בתוך השנה השביעית – יש בהן קדושת שביעית.
תבואה היא חמשת מיני דגן. קטניות הם גידולי שדה שאינם אילן וזרעם נאכל, כגון: גרעיני חמניות, תירס וחימצה (חומוס).

זיתים וענבים

השלב הקובע בזיתים וענבים הוא שליש גידולם .כלומר, כאשר הם מגיעים לשלב הבשלה מתקדם. אם הגיעו לשלב זה בשנה השישית או השמינית – אין בהן קדושת שביעית, אך אם הגיעו לשליש גידולם בתוך השנה השביעית – יש בהם קדושת שביעית.
לעניין שמיטה אין הבדל בין ירקות ותבואה לפירות האילן, לגבי שניהם מתחילה השמיטה בראש השנה (א' בתשרי) של השנה השביעית, ומסתיימת בשקיעת החמה של ערב ראש השנה השמינית.

שאר פירות האילן

השלב הקובע בשאר פירות האילן הוא החנטה. פירות האילן שחנטו בשנה השביעית, יש בהם קדושת שביעית אפילו אם נלקטו בשמינית.

ומהי חנטה? יש אומרים שהוא השלב הנקרא במשנה 'עונת המעשרות' שהוא קרוב לשליש הגידול, כלומר כאשר הפירות מגיעים לשלב הבשלה מתקדם. ויש אומרים שהוא תחילת גידול הפרי לאחר נפילת הפרח.

להלכה אנו חוששים לשתי השיטות, ולכן אם הגיע לשליש גידולו בשמיטה נוהגים בו קדושת שביעית על אף שנפל הפרח וניכר הפרי לפני השמיטה. וכן אם נפל הפרח וניכר הפרי בערב ראש השנה של השנה השמינית, נוהגים בו קדושת שביעית על אף שהגיע לשליש הגידול בשמינית. ובשני אופנים אלו יש להחמיר ולהפריש ממנו גם תרומות ומעשרות, מספק.

אתרוג

אתרוג – דינו כשאר פירות האילן, שאם חנט בשנה השביעית, יש בו קדושת שביעית, אך יש מחמירים שגם אתרוג שחנט בשישית, יש בו קדושת שביעית אם נלקט בשביעית. ונהגו לחשוש לדעה זו.

הסיבה שאתרוג שונה משאר הפירות היא לפי שהוא גדל 'על כל מים' כירקות, (כלומר: הוא זקוק להשקיה מרובה כירקות), ולכן דינו כירקות שהולכים בהם אחרי הלקיטה.

(צילום: shutterstock)

פירות ההדר

פירות ההדר – דינם כשאר הפירות, על אף שיש בהם קצת דמיון לאתרוג. ולפיכך הולכים בהם אחר החנטה, שאם חנטו בשביעית – יש בהם קדושת שביעית, ואם חנטו בשישית, אין בהם קדושת שביעית, אף אם נלקטו בשמינית.

(צילום: shutterstock)

צמחי ריח רב-שנתיים

צמחי ריח רב-שנתיים, כגון: הדסים, רוזמרין, שיבא, לואיזה וכדומה, שאין להם פירות אלא עלים – דינם כאילן, והשלב הקובע בהם הוא חנטת העלים או הענפים. כלומר: זמן יציאתם של העלים החדשים או הענפים החדשים.

פרחי אילן

פרחים הגדלים על עצים, כגון: ורדים, שושנים וכדומה, דינם כאילן, והשלב הקובע בהם הוא זמן חנטת הפרחים. כלומר: זמן יציאת הפרח החדש. פרחים הגדלים על צמחים חד-שנתיים דינם כירקות.