"ראיתי אותו בוכה בכי מטלטל, ואז אמרתי לו את המילים הבאות"

"צעדתי ברחובה של עיר בשעה 22:00 בלילה", מספר מנחם בדבריו שפורסמו בגיליון "השגחה פרטית", "בשעה זו קבוצה של כ-30 בחורים יצאה במרוצה מבנין הישיבה קטנה, ואני עברתי על פניהם. מין מתח עמד באוויר. המשכתי ללכת, ופתאום שמעתי צעקה. התברר שאחד מהבחורים 'שם לו רגל', וכאשר יצא חברו במרוצה, הוא נתקל ברגלו של חברו, והשתטח אפיים ארצה. היה זה יום חורפי וגשום, והבחור נפל לתוך שלולית מים עכורה, וספג מכה חזקה מאד.

"הוא התרומם לאט, כשהוא נראה נורא. כל החולצה שלו שחורה, נוטפת, הפנים שלו רטובות, וטיפות מים ניתזים ממנו, החליפה סחוטה, הכובע מעוקם, כל כולו מזכיר את התיאור על המן שהלך אבל וחפוי ראש, אחרי שזרקו עליו דלי של ספונג'ה. וכל זה – מול 30 בחורים.

"הרגשתי שאני לא מסוגל להכיל את זה. התביישתי בשבילו. ריחמתי עליו, ריחמתי על הבחורים שאין להם מושג איזה עוול הם עשו עכשיו לחבר שלהם. ריח של סכנה עלה באפי. זהו אירוע רב נפגעים. הבחור האומלל, הבחור שפגע, כל אלה שנתנו יד למעשה הזה, כולם נמצאים בסיכון עכשיו. הפחד מהדין וחשבון שעושה המעשה יצטרך לתת, והרחמים על הבחור הנפגע לא נתנו לי מנוח.

"הבחור שנפל עלה חזרה לבנין הישיבה. החלטתי להיכנס יחד עימו, לתת לו הרגשה שהוא לא לבד, ולנסות לרכך לו את ההשפלה הנוראה שחש", מספר מנחם. "כשהגעתי לישיבה ראיתי אותו יושב ובוכה בכי מטלטל. בחור שיושב ובוכה, זה מראה שאתה לא יכול להכיל. ההשפלה שהוא חש היתה כל כך עמוקה.

"בהמשך הבנתי שהבחורים כעסו עליו על מעשה שעשה", מוסיף מנחם. "איני נכנס לפרטי העניין, ובהחלט יתכן שלא היה צדק עם הבחור, אבל כבר אז, כשראה כמה חבריו כועסים עליו, הוא סבל. הוא יצא אחרון, לבד, בעוד כל חבריו יוצאים יחד, בחבורה. הנפילה האיומה שלו היתה רק המכה בפטיש לסבל ולעלבון שהיו היום מנת חלקו.

"נעמדתי לידו, ליטפתי אותו, כמה בחורים עדיני נפש חזרו גם כן לישיבה, כשהבעה של חרטה ורחמים על פניהם, אבל הוא לא התייחס אליהם. גם אני לא. אולי היה עלי להעמיד אותם על חומרת העניין, אך למעשה לא שוחחתי איתם כלל. מעייני היו נתונים רק לבחור הסחוט, תרתי משמע.

"אמרתי לו, לבחור: 'עברת עכשיו חוויה משפילה. זה דבר מאד מאד קשה, אני לא מקנא במי שפגע בך ועבר על 'המלבין פני חברו ברבים', לא מאחל לאף אחד להיות במקום הזה. אבל אתה, שאתה כבר נמצא כאן, תדע לך שזה זמן גדול מאוד. עת רצון. קיבלת עכשיו רגעים גדולים וחשובים. תחשוב מה אתה רוצה לבקש, שתצליח במבחנים לישיבה גדולה, שיהיה לך חברותא טוב, אם מישהו במשפחה שלכם צריך ישועה, רפואה, זוג שעוד לא נפקד בילדים – תתפלל עליהם. זה זמן גדול.

עת רצון

"הבחור המשיך ובכה, הוא היה נסער מאד, אך הרגשתי שהוא מקשיב. 'יש לי אחות שמחפשת זיווג כבר תקופה ארוכה', אמרתי לו. 'תברך אותה שתמצא את הזיווג שלה. יש לי קרובת משפחה מאושפזת בבית חולים. אנא, תברך אותה ברפואה שלמה'.

"הבחור השתנק, אבל הצליח לעצור, ולברך את האנשים שהזכרתי לפניו לטובה. הוא בירך את אחותי בזיווג הגון ואת קרובת משפחתי ברפואה שלמה. עמדתי שם עוד קצת, עד שהיה נראה לי שהוא נרגע מעט, והלכתי לדרכי.

"יומיים אחר כך עלתה הצעת שידוך מצויינת לאחותי, ושבועיים מאז המפגש שלי עם הבחור היא התארסה למזל טוב", ממשיך מנחם. "מצבה של קרובת משפחתי שבבית החולים השתפר פלאים. היא שוחררה תוך שבוע, וזמן קצר אחר כך חזרה ללימודים סדירים בבית הספר. הברכות התקיימו באופן מפתיע ובמהירות. לא היה כל ספק שהישועות שראינו בעינינו הן מכוח ברכתו של הבחור בעת הביזיון.

"חזרתי אל הבחור", מספר מנחם. "סיפרתי לו על הישועות שלנו, הזמנתי אותו לווארט ולאירוסין, והוא השתתף גם בחתונה. כל בחורי הישיבה נודעו מהברכות שהתקיימו, ונוצר מזה חיזוק גדול. הבחור עצמו קלט איזו טובה עשו עמו מן השמים, והוא הצליח למחול לחבר שלו. באותם רגעים שהיה מהנעלבים ואינם עולבים, פשוט הקפיצו אותו בכמה דרגות. הוא היה כמו גדול בישראל שברכותיו מתקיימות.

"הסיפור התפרסם ברבים, אני עצמי סיפרתי אותו לכל החפץ לשמוע, ביניהם רב של קהילה, מורה הוראה. אותו רב סיפר לי לאחר מספר חודשים עד כמה הסיפור הועיל לו. היה זה בתקופת ערב פסח, הוא קיבל טלפון נזעם מאחד מבני הקהילה. כך, בתוך הערב פסח, בין שאלה אחת לשניה, בין מכירת חמץ אחת לחברתה, בדיוק בתקופה שהרב מתמסר באופן מיוחד לבני קהילתו, הן ברוחניות והן בגשמיות, הוא מקבל קיתון של רותחין. אותו אדם פשוט הרים את קולו בצעקות, והטיח ברב את כל תסכולו.

"הרב סיפר לי אחר כך: 'זכרתי את הסיפור שסיפרת לי, ולמרות שהיה לי מה להסביר, שתקתי. נתתי לו לפרוק הכל, ולא אמרתי מילה. סיימתי את הטלפון בכמה מילות הרגעה וזהו. הטלפון הזה היה לי כמו מכה על הפנים, בדיוק בתקופה שאני כל כך מתאמץ בשביל כולם'", מספר מנחם ומוסיף כי לאחר מספר שעות התברר לרב איזו טובה אדירה היתה טמונה בטלפון הזה. כלתו שהתה בחדר לידה, כאשר לפתע נכנסה למצב חרום. התקשרו אל הרב שיתפלל עליה, והוא התפלל שהכל יעבור בשלום. אכן, באורח פלא, הכל הסתדר, נולד תינוק בריא ושלם, ושלום לאם ולילד. "ואני יודע שהישועה שהגיעה אלינו היא מכוח אותו ביזיון שהיה מנת חלקי באותו יום".

"עצם המעמד של להיות מהנעלבים ואינם עולבים, יש בו כוח אדיר", מסיים מנחם את דבריו. "אנחנו צריכים להיות מוכנים למצבים כאלו, כי הזדמנויות כאלו אי אפשר להזמין, הן באות בפתע פתאום, אבל אם כשזה קורה זוכרים שהם מתנה גדולה מן השמים – אפשר לפעול גדולות ונצורות".

לשמוע ולא להאמין - הרב יגאל כהן בסיפור אישי ומרגש במיוחד:

לצפייה בהרצאה המלאה, לחצו כאן.