סיון רהב מאיר: כך נצא מתקופת החגים אל שנה חדשה וטובה באמת

אחרי החגים יתחדש הכל... כולנו מלאי תכניות ורעיונות לשנה החדשה, ומצד שני קצת מותשים וחוששים ומוצפים במשימות. הפירוש הבא לפרשת בראשית, שקראנו בשבוע שעבר, יכול לתת כוחות: הפרשה מתחילה בחגיגיות, בבריאת העולם, אבל לכאורה נגמרת בכישלון. אדם וחווה חוטאים.

אבל שימו לב, שאפילו אחרי הגירוש מגן עדן, אחרי החטא והקלקול, נכתב בתורה: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה׳ מִגַּן עֵדֶן". בספר "שפת אמת" נאמר: "וישלחו ה' מגן עדן – הוא לשון שליחות".

נכון, האדם הראשון חטא, אבל הוא גורש מגן עדן אל העולם הזה לא כנקמה, אלא כתיקון. לא כעונש, אלא כשליחות. זוהי משימה. צריך לצאת אל העולם ולהתחיל להפוך אותו לגן עדן. התורה תיתן לנו בהמשך כלים רבים כדי לעדן ולתקן את המציאות.

זוהי הסתכלות אחרת לגמרי על חיינו, שיכולה להעניק מוטיבציה גם לשגרה. מה שאנחנו עושים – מכינים כריכים לילדים לבית הספר, נוסעים לעבודה, פוגשים אנשים לאורך היום – כל זה לא נעשה סתם, הוא חלק משליחות.

האיחול של הסבא לבת-מצווה

האיחול הזה לא עוזב אותי כבר כמה ימים. זה קרה בירושלים. דודי וחני פרקש ובני המשפחה הגיעו מארצות הברית לחגוג בת מצווה לבת הקטנה. הסבא, הרב אברהם פרידלנד מקריית מלאכי, בירך אותה בקצרה:"יש בחיים הרבה כעסים, הרבה עצבים, הרבה מתח. בפרשת השבוע שבה את נולדת יש פסוק שיכול לעזור לך: 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ'. אנחנו יודעים את זה בעל פה, אבל לא זוכרים את זה, לא מפנימים. אני מציע לך, אם קצת קשה לך בעתיד ואם את מתעצבנת, להגיד לעצמך את הפסוק הזה. זה יזכיר לך שיש בורא לעולם, שאנחנו לא מנהלים את העסק לבד, שהיו פה אנשים לפנינו ואחרינו, שאנחנו חלק ממשהו הרבה יותר גדול. אז למה לכעוס ולהתעצבן מכל דבר? בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. מזל טוב".

התקלה היא לא רק ברשתות

עם פרוץ התקלה העולמית ברשתות החברתיות, חווינו מקרוב גם את תיבת נח וגם את מגדל בבל. אלה הם שני הסיפורים הגדולים שמופיעים בפרשת השבוע, ושניהם מלמדים משהו עמוק על טבע האדם: בסיפור מגדל בבל כל האנושות מתאחדת, והטכנולוגיה של התקופה הופכת עבורה לסוג של עבודה זרה. הם בונים מגדל שאמור להיות הכי גבוה והכי משוכלל, אבל משתעבדים לו. הם שוכחים שהטכנולוגיה היא רק כלי, לא מטרה, לא אליל. במירוץ לעבר החדשנות והפיתוח הם מאבדים את הרגישות והאנושיות. נשמע מוכר? הלילה גילינו את עומק ההתמכרות, ושאלה נוקבת עלתה: האם אנחנו משתמשים ברשתות האלה, או שהן משתמשות בנו?

אבל הפרשה מתארת בפירוט גם את תיבת נח. פרשנים רבים כותבים שכל אחד מאיתנו צריך "תיבת נח" משלו. הם מסבירים שגם היום משתולל בעולם "מבול" של טרדות, הפרעות, הסחות-דעת ורעשים, וכל אחד ואחת צריכים להתאמץ כדי למצוא גם בדורנו את המקום השקט והמוגן שלהם. הדממה והשלווה שפרצו לחיינו פתאום אמש לכמה שעות – הבהירו כמה זה חיוני. האם חייבים לחכות לתקלות עולמיות עבור תיבת נח כזו?

מחשבה לתחילת החודש

חודש טוב! היום ראש חודש חשוון. עם סיומו של תשרי, השגרה באמת מתחילה. הרב זלמן וישצקי מהעיר באזל שבשוויץ כתב על כך את הרעיון הבא:"שנה טובה זה לא רק איחול, אלא גם החלטה. אני מאמין במשפט הזה בכל מאודי. אסור לנו להישאר באיחולים של תשרי, אלא להיכנס בחודש חשוון לתנועה של אמונה ופעולה, כדי לדאוג שזו אכן תהיה שנה טובה. משפט חסידי עתיק קובע: 'תחשוב טוב – יהיה טוב'. המחשבות שלך משפיעות על המציאות.

לכן אדם שניגש לשגרה של תחילת השנה עם גישה של 'אני לא יכול, לא אצליח, אין לי זמן ואין לי סיכוי' – כנראה שכך תיראה גם השנה שלו. לעומתו, דמיינו אדם שניגש לשנה החדשה כשהוא חושב וגם אומר: אני אכניס השנה יציבות ושמחה אל משפחתי, בעזרת השם.

אני הולך לשקם השנה את מצבי הכלכלי ויהי מה.

אני מתכוון להשקיע השנה בילד שקצת מתקשה בלימודים ולגרום לו למצות את הפוטנציאל שלו.

השנה אביא את הזוגיות שלי לרמה גבוהה יותר של אהבה ואחווה.

אין ספק שמי שייכנס אל השנה בתנועה כזו – מגדיל מאוד את הסיכוי שהדברים יתקיימו. מובן שצריך גם לפעול מעשית – אתה רוצה שנה טובה? תתחיל להפוך אותה לטובה. תבנה תוכנית מסודרת, תשתפר, תפנה לעזרה מקצועית, אבל הכול מתוך הגישה הבסיסית שלפיה אלוקים מאמין בנו, וגם אנחנו צריכים להאמין בעצמנו. אז שנה טובה. לא רק כאיחול, אלא גם כהחלטה!".

להגיד תודה לתזמורת

אלפי תלמידים, בוגרים ובני משפחה הגיעו הלילה לבנייני האומה, להצדיע לרב ברוך צ'ייט, ראש ישיבת "מערבא", על עשרות שנות ניהול וחינוך.

שני דברים שאמר הרב צ'ייט בנאום המרכזי, תפסו אותי: "אדם אחד לא יכול לעשות הכול לבד. הסתכלתי הערב על הבמה, על המנצח של התזמורת, יובל סטופל. הוא המנצח, אבל הוא צריך תזמורת. בלעדיהם הוא סתם איש מוזר שמנופף במקל. כך גם אני, בלי התלמידים וההורים והצוות החינוכי הייתי איש מוזר שמנופף במקל".

ולפני שהחל להודות לכל השותפים, הסביר מה העיקרון העמוק שמאחורי אמירת תודה בחיים: "קראנו בפרשת בראשית שהחטא של האדם הראשון אינו רק האכילה מהעץ, אלא גם חוסר אמירת תודה. כשאלוקים שואל את האדם מדוע אכל, הוא עונה: 'הָאִישָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי – הִיא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל'. רש"י כותב: 'כאן כפר בטובה'. כלומר, הוא מאשים גם את האישה וגם את אלוקים, במקום להגיד להם תודה. בעיה כזאת במידות – זה חיסרון גדול. כשיודעים להוקיר תודה, להכיר טובה, מתקנים את החטא הזה".