למה לא קוצצים ציפורניים ביום חמישי, מה מברכים על שייק פירות וירקות, והאם מותר להתקשר לחו"ל כששם שבת?

1. למה אסור לגזור ציפורניים ביום חמישי? הרי מה שזה מתחיל לצמוח בשבת, זה דבר שנעשה מעצמו, ולמה זה שונה מזריעה, שמותר תמיד, אף על פי שאם יזרעו ביום ראשון, הוא יקלט בשבת? ואם אכן אסור, האם אסור גם ביום שישי, כאשר ביום ראשון שלאחריו יחול יו"ט? וכן בערב ר"ה, ובחו"ל בכל ערב יו"ט משום היום השני? לכאורה לא, שכן לא מצינו איסור כזה בפוסקים, אך שוב מה ההבדל?

המשנה ברורה (סימן רס סק"ו ובשער הציון שם) כתב בשם האליה רבה, שמקפידים שלא לגזור ציפורניים ביום חמישי, מפני שהן מתחילות לחזור ולגדול ביום שלישי לגזירתם, ואם כן אין זה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת בשבת. ע"ש. והכוונה בזה, שהרי כתב השלחן ערוך (שם סעיף א) שמצווה לגלח הציפורניים בערב שבת. ואם כן אין זה כבוד שבת שציפורניו חוזרות לגדול בשבת. וממילא כמובן אין זה עניין לזרעים שעתידים להיקלט בשבת, שאין בזה שום פגיעה בכבוד שבת כלל. 

כשיום טוב חל ביום ראשון, אפשר לגזור הציפורניים בערב שבת ללא חשש, למרות שיתחילו לצמוח ביום טוב, כי עכשיו עושה לכבוד שבת (ראה פסקי תשובות שם הערה 51 בשם שו"ת שבט הקהתי חלק א' סימן קה), והוא הדין לגבי ערב ראש השנה ובחו"ל בכל ערב יום טוב שאפשר לגזור הציפורניים ללא חשש למרות שיחזרו לצמוח ביום השני של יום טוב, כי עכשיו עושה לכבוד יום טוב.

ויש לציין שמנהג בני ספרד שלא לחוש מלגזור את הציפורניים ביום חמישי (אור לציון חלק ב' פרק מ"ז סעיף ד').

*  *  *

2. כפי שידוע, לכל דבר יש תכלית בעולמנו. מה יכולה להיות המטרה או הסיבה מצד בורא עולם שיש לנו כ"כ הרבה נושרים? הרי אנו מאבדים אלפים לכלל ישראל, וזהו סוף האלף השישי, שכולם אמורים לחזור בתשובה, וזה נראה לי ממש הפוך לצערנו בדורנו. איך זה יכול להוות תיקון לעולם או כפרת עוונות כמו שאר המחלות וכו'?

העולם נשאר בבחירה חופשית עד לביאת המשיח. אין הקב"ה לוקח את הבחירה של האדם וכל אדם נשאר בבחירה חופשית גם רגע לפני ביאת המשיח.

כל אדם ואדם מקבל ניסיונות מתאימים לתיקון נפשו כדי שיזכה לתקן את נפשו ולהביאה למקסימום היכולת שלה להגיע לדרגה הגבוהה ביותר שניתן ככל שהניסיונות קשים יותר כך תיקון הנפש גדול יותר והאור מתחזק יותר בנשמת האדם. אולם נכון שלא כולם בוחרים להתחזק ולהתעלות ויש כאלו שיורדים  ומאבדים את תיקונם אך הרוב זוכה לתיקון ומגיע לחיי העולם הבא.

(צילום: shutterstock)

*  *  *

3. האם מותר לעשות דברים לעילוי נשמת אדם שחי כגוי אבל הוא יהודי, ולא ידע שהוא יהודי?

מותר בהחלט. וגדולה מזו כתבו הפוסקים, שמותר לפעול אפילו לעילוי נשמת מאבד עצמו לדעת ויהודי משומד שהתחתן עם גויה כדלהלן: כתב בשו"ת חתם סופר (חלק יורה דעה סימן שכו אות ד') מה שמורגל דאין אומרים קדיש אחר המאבד עצמו לדעת לא ידעתי טעם הגון, וכי מפני שלא עשה מעשה עמיו לא נצילהו מרדת שחת ואם ירד לא נעלהו, ומי לנו אינו עושה מעשה עמו כאבשלום, ודוד המלך ע"ה אמר ז' פעמים בני להעלותו מז' מדורי גיהנם (סוטה י ע"ב), ואלישע אחר לא עשה מעשה עמו בחיים חיותו, ורבי מאיר העלה עשן מקברו ורבי יוחנן הוציאו מגיהנם (חגיגה טו ע"ב). ע"ש.

ובשו"ת מהר"ם בריסק חלק ג' (סימן כ"ב) כתב, בדבר אשר שאל אם מותר ללמוד משניות עבור נשמת משומד שנשתמד מחמת חשקו להתדבק בערלית רח"ל אבל עם כל זה עשה טובות והיה אוהב ישראל ומת ל"ע פתאום, עכ"ד. לפי עניות דעתי פשיטא דמותר לעשות טובה למת כזה להתפלל על כפרת עוונו, דהרי המעיין בטור ושלחן ערוך יורה דעה סימן שמה מונה וחושב כל אלו שאין מתאבלין ואין עוסקין בקבורתן, וכנראה דהחמור מכולן הוא מאבד עצמו לדעת רח"ל, והביא דברי החתם סופר הנ"ל שיש לומר קדיש על מאבד עצמו לדעת, וכתב, ואם כן מכל שכן לימוד משנה שבעיקר הלימוד הלומד מקיים מצות עשה דהוגית בו רק שאומר תחינה ובקשה שעל ידי מצות הלימוד יסתעף טובה לנשמת הנפטר, אבל איננו מזיק בזה לשום אדם שבעולם למה לא יעלה עשן מקבר הנעלב הזה ולעשות לו טובה.

וכן העלה בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק יורדה דעה סימן לו) שיש תועלת רבה באמירת הקדיש והלימוד והצדקות שעושים לעילוי נשמת הנפטר שאיבד עצמו לדעת וטרף נפשו בכפו. ומצווה על קרוביו לומר הפטרה בציבור והשכבה ותפילה לעילוי נשמתו.

*  *  *

4. האם צריך להפריש חלה מקמח חיטה ללא גלוטן?

יש להפריש חלה רגיל.

*  *  *

5. חלמתי בשעה 5:00 לפנות בוקר חלום על כלבים גדולים שמנסים לקפוץ עלי ולנשוך אותי, ומגיע מאלף בשביל לאלף את אחד הכלבים, והוא מצליח. ראיתי כל מיני סוגי כלבים בחלום חלקם גדולים וחלקם קטנים יותר. אשמח לדעת מה הפירוש לחלום.

כתוב במסכת ברכות (דף נו עמוד ב'): הרואה כלב בחלום ישכים ויאמר (שמות י"א, ז') "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ". ע"ש. אז תאמרי פסוק זה, ובעזרת ה' יהיה לך לסימן טוב ויפה, שלא יאונה לך כל רע.

*  *  *

6. א. האם כאשר יבנה בית המקדש ותבוא גאולה - תישאר טכנולוגיה? ב. האם לא יהיו חגים כמו חנוכה ופורים? כי אני אוהבת מאוד את החגים האלו. ג. האם אני יכולה לדבר עם בנים, כל עוד אני שומרת על עניני צניעות (לבוש, נגיעה)?

א. לא תתבטל הטכנולוגיה כלל, וכל הדברים ישמשו אותנו לעבודת ה'.

ב. כל החגים יישארו, ואפילו לעולם הבא שיהיה זמן הרבה אחר ביאת המשיח, שאז יהיו בטלים כל המועדים, ימי הפורים לא ייבטלו לעולם.

ג. דיבור מקרי - אין בכך איסור. דיבור של חיבה, או יצירת קשר קבוע עם בן, לשם חברות, אסורה ללא מטרת נישואין.

*  *  *

7. איזו ברכה עלי לברך על שייק של תפוח, ג'ינג'ר, סלרי, מלפפון ירוק ולימון?

יש לברך שהכל.

ראי בדברי הרב ירון אשכנזי שליט"א כאן.

*  *  *

8. עציץ נוי ששתול בסלסילת קש ומונח על גבי כסא עץ בתוך הבית, האם מותר להשקות מעט בשנת השמיטה כדי שלא ימות?

מותר להשקות עציץ כפי הנצרך לו כדי שלא ימות, והיתר זה הוא אפילו בעציץ שנמצא מחוץ לבית (יעויין ברמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק א' הלכה ח', י').

ולפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, דיני שביעית לא חלים על עציצים בתוך הבית, ולכן אם את נוהגת על פיו תוכלי להשקותו אף מעבר למה שנצרך לו כדי שלא ימות (יעויין בשו"ת יביע אומר חלק ט' חלק יורה דעה סימן ל"א).

*  *  *

9. שמעתי במספר הרצאות שהדבר הראשון שהקב"ה ברא הוא את האותיות, ושהשפה הראשונה שכולם דיברו זו השפה העברית. משם התפתחו כל השפות, ואת התורה קיבלנו רק במעמד הר סיני. אמא שלי שאלה אותי באיזו שפה דיברו לפני שקיבלנו את התורה, ולא ידעתי מה לענות לה... הרי לא קיבלנו את ספר התורה עם בריאת העולם. שאלתי היא, איך זה שדיברנו עברית עוד לפני שקיבלנו את התורה, ובאיזו שפה דיבר האדם הראשון?

אדם הראשון דיבר בלשון הקודש, וכן כל בניו עד דור הפלגה, שאז נפרדו הגויים ללשונות רבים ושונים. אבל אבותינו נשארו בשפת הקודש, וכל בני ישראל דיברו תמיד בלשון הקודש גם לפני מתן תורה.

(צילום: shutterstock)

*  *  *

10. אני גרה בפלורידה ואני עובדת מול הסינים, השאלה שלי היא, האם אפשר להתקשר לסין כששמה כבר נכנסה השבת לציין שאצלי יום שישי בבוקר?

מותר לך להתקשר לגוי בסין אף על פי ששם כבר נכנסה שבת, היות שאצלך עדיין לא נכנסה שבת, ולגבי הגוי אין חובת שבת כלל.

מקורות: כן פסקו בשו"ת בצל החכמה חלק ג' (סימן קכ"ה) ובשו"ת באר משה חלק ו' (בקונטרס אלקטריק סימן מ"ט) ובשו"ת שבט הלוי חלק ג' (סימן קע"ב, בתשובה מבן המחבר הגרח"מ וואזנר שליט"א) ובשו"ת אור לציון חלק א' (סימן י"ד, ד"ה ומכ"ש) ובשו"ת וישב משה חלק א' (סימן קי"ט) ובספר חזון עובדיה על שבת חלק ג' (עמודים תכ"ז-תכ"ח) ובספר מלכים אמניך (פרק ג' סעיף ו'). ועיין שם בהערה טו, ובהסכמת הגרמ"א פריינד זצ"ל לשו"ת וישב משה הנ"ל.