"אני החרדית היחידה בעבודה"; חני אליאס משתפת בניסיון שלה

להיות שונה בחברה זה לא דבר נעים בכלל. להיות ''עוף מוזר'' שלא משתתף בארוחות משותפות, לא חבר בקבוצות ווטסאפ ולא יוצא לימי גיבוש במקום העבודה, זה כבר עוד יותר לא נעים. תתפלאו, אבל יש כאלה שעושים את זה, ואפילו בגבורה ובחכמה. תכירו: חני אליאס - עובדת חרדית יחידה, במתנ''ס למגזר הכללי, משתפת ומספרת על הניסיונות היום יומיים שלה וכיצד היא מצליחה לעמוד בהם.

ספרי על הניסיון שלך וההתמודדות איתו

''אני עובדת כבר הרבה מאד שנים במקום העבודה שלי כחרדית היחידה בין אנשים שרובם מהמגזר הכללי או הדתי לאומי. לפני שנכנסתי לעבוד שם בעלי ביקש את ברכת האדמו"ר מבעלזא שליט"א על עצם העבודה במקום הזה וגם ביקש את ברכתו על שמירת ה'אידישקייט' והרוחניות שלי שלא תיפגם. האדמו"ר נתן את ברכתו ויצאתי לדרך.

''אני טיפוס שונה מאוד בעבודה ובחברה שלי. הרבה מתבדלת, פחות מתערבבת. אנשים שעובדים איתי לא מכירים כל כך מי אני באמת. מטבעי אני פטפטנית, בעלת חוש הומור ודעתנית. אבל בעבודה לא ממש מכירים אותי לעומק. מקובל אצלנו שכל ישיבת צוות שמתרחשת פעם בחודש בערך, נפתחת בארוחת בוקר משותפת. בהתחלה הייתי יושבת שם ולא אוכלת, לא רציתי להסתבך עם הכשרים ובקשתי שלא יטרחו לחפש דברים עם הכשרים מהודרים ודקדוקי הלכה שאני מקפידה עליהם. לאחר תקופה שמעתי הרצאה מהאדמו"ר מבעלזא שדיבר לנשות הקהילה, ושם התייחס לנשים שעובדות ביחד עם גברים והמליץ שימנעו מארוחות משותפות. זה הדבר הראשון שאני מבהירה בכל פעם שנכנס מנהל חדש לצוות - אני לא אוכלת בישיבות צוות. למרות שדואגים לי ומנסים למצוא פתרונות מקלים. בימי גיבוש לא השתתפתי מעולם, אבל מה שהכי קשה לי זה דווקא ביום יום, לא להתערבב בשיחות בחדר. אם אנחנו רק נשים יחד, אז אני מרשה לעצמי להביע את דעתי, אבל מסננת נושאים מסוימים שלא מתאים לי לדבר עליהם''.

מה החלק הכי קשה שהיה לך בניסיון הזה?

''הכי קשה לי זה לשמור כל הזמן על בידול ובידוד מהחברה. זה אתגר שכל הצלחה בו נותנת המון סיפוק וכוח. אני אחת שקשה לה לשתוק ולא להתערבב בשיחות, אבל לא רוצה להתווכח ולא לחנך אז אני שותקת למרות שאני אוהבת לדבר ולהביע דעה. קשה לי שאני לא משתתפת בימי גיבוש ולא יודעת על שינויים ודברים שמתרחשים, כי אני לא מחוברת לקבוצה ולא תמיד זוכרים לשלוח לי הודעה בנפרד''.

ספרי על הרגע שבו הרגשת שאת בדרך לצאת מהניסיון

''היה רגע בו חשבתי שאני בדרך לצאת חלקית מהניסיון. לאחרונה נערך שיפוץ בבניין, ובמקום שנשב כולם בחדר אחד גדול נבנו שני חדרים קטנים יותר, כך שהיינו אמורים לשבת בחדר אחד ארבע נשים ובחדר השני גברים ונשים. ממש שמחתי שזה הסתדר כאילו מאליו, אבל זה לא ממש היה כך, כי במשך רוב הזמן חלק מהעובדים מתחלפים ולפעמים גם נכנס עובד גבר לעבוד אתנו. אני כמעט שותקת כשהוא בחדר, כיוון שעולים נושאים על דת ודיונים שלא מתאימים לי. אני בוחרת בשתיקה, ממנה אף פעם לא מפסידים. מעדיפה לא לגלוש לוויכוחים. שמחה שנשארתי בניסיון כי אם מרפים אפילו קצת מהשמירה לא יודעים היכן זה ייגמר''.

מה נתן לך את הכח להמשיך להתמודד ולא להתייאש?

''מה שנותן לי כוח זה כמובן מה שהאדמו"ר אמר על אכילה משותפת והחיזוק שהוא נתן לנו באופן אישי. בימי הגיבוש אני לרוב לוקחת חופש וכאישה שעובדת חמישה ימים בשבוע זה לא רע בכלל. אני גם מפצה את עצמי בבילויים עם משפחה וחברות. האנשים המיוחדים שיש במקום הם גם מקור כוח. הרבה עובדים ועובדות כבר התחלפו במקום העבודה שלי, אבל יש משפט שאומר "חן המקום על יושביו", יש שם אנשים אנושיים ומכבדים מאד, נעימים וטובי לב וזה נותן הרבה כוח''.

ספרי על נקודות אור בתוך החושך

''אחרי הכל זוהי עבודה עם שליחות. יש לי אפשרות להיטיב עם אנשים ואני מטבעי אוהבת לעזור. יש לי גם חופש פעולה, סומכים עלי ונותנים לי בתוך הגבולות של המקום הרבה חופשיות ויכולת להביע את היצירתיות שלי ואני אוהבת את העבודה מאוד. זאת עבודה מגוונת, עם אוכלוסיות מגוונות, אנשים מסגנונות שונים ופשוט מעניין לי''.

מה אומרת לך המילה: ניסיון?

''כשאני מסתכלת על המילה ניסיון עולות לי המילים 'לנוס', 'לברוח'. כמו פחד מהניסיון. אך מכיוון שכבר למדתי שמניסיונות אי אפשר לברוח, אז אני בוחרת לראות את הנס וההזדמנות שיש בניסיון. הקב"ה מנהל את העולם באופן הכי מדויק ונכון וגם אם לא מבינים תהליכים וסיבות צריך עדיין להתנהל לפי ההבנה שכנראה זה מה שהכי טוב ונכון עבורנו, שהרי הכל מידיו האהובות של ה' שהוא אבא רחום וחנון. ניסיון בשבילי הוא כמו נסיעה בדרך לא מוכרת וכדי לא לטעות צריך כל הזמן לעקוב אחר התמרורים, לנסוע בדרך הנכונה ולא לטעות. כך בחיים, צריך להיות עם יד על הדופק ולהפעיל שיקול דעת מהי הדרך הכי נכונה להתנהל בה''.

מה המסר שלך למתמודדות עם ניסיון דומה?

''המסר שלי הוא: לכנה עם האמת שלכן, אין כמו האמת. אל תהססנה להיות שונות. בכל מקרה של שאלה תפנו להתייעץ עם רב, נסו לחוש גאוות יחידה, גם אם הסביבה לא ממש מתלהבת מאורחות חייכן ואפילו חושבת ומתנהגת אחרת מכן".