"הזוי שכדי לממן טיפול פסיכולוגי יש לשדוד בנק"

השבוע, בסיומה של הרצאה מרתקת בנושא טיפול בחרדות והתמכרויות, ניגשה אלי אחת המאזינות וקוננה בכאב: "כבוד הרב, הלוואי והייתה לי היכולת לסגור אתך כאן במקום על סידרת פגישות, הבעיה היא שבשביל טיפול עמוק ויסודי אני צריכה לפרוץ בנק וכרגע האופציה הזאת לא כל כך מעשית..."

המשפט הזה נותר חקוק בראשי כמה ימים עד שבוקר אחד התעוררתי עם רעיון חדש: אפרסם הוראות מעשיות לטיפול ביתי! אותם אנשים יקרים שזקוקים נואשות לעזרה ואין ביכולתם לממן פגישות טיפול מקצועיות יוכלו לקרוא את השורות הבאות ולהגיש לעצמם עזרה ראשונה מעולה. כך נולד לו המתכון היעיל לטיפול ביתי.

לפני שניגש לתכל'ס - מה עושים וכיצד, חשוב שתקראו רקע קצר כדי להבין מהי בכלל הנפש וכיצד נוצרת חרדה / תלות / התמכרות או כל מצב מורכב אחר. לאחר שנבין את זה נוכל ליישם את הוראות הטיפול.

* * *

חני, נערת סמינר בגיל ההתבגרות, מוצאת את עצמה סובלת מתלות רגשית קשה במורתה. "אני לא מצליחה להשתחרר מזה!" מתארת חני בכאב, "המחשבות הטורדניות על מורתי לא נותנות לי רגע של מנוחה. איבדתי שליטה על החירות שלי, בלי לשים לב רגליי מוליכות אותי דווקא לצרכנייה השוכנת ליד ביתה של המורה, אני מחפשת אותה בין טורי המדפים, כשדפיקות הלב המואצות שלי נשמעות כמו מהלומות פטיש... כשאני רוצה לרכוש מרכך כביסה אני מנסה לחשוב איזה ריח המורה הייתה בוחרת... כתב היד שלי השתנה לבלי הכר, לא קשה לנחש מדוע. פשוט כתב ידה של מורתי עגול ורך יותר, ואני מנסה לאמץ את הסגנון הזה לעצמי, אני מחקה גם את צורת ההליכה שלה, את טון הדיבור ותנועת הראש... כשאני פוגשת אותה והיא מישירה אלי מבט - הידיים שלי ממש רועדות ומי יודע איך נראות פניי הסמוקות ועיניי שיש בהן תערובת של התרגשות ובהלה..."

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

חני, שהגיעה למצב של תלות כל כך מטרידה מודעת לעצמה ומתחננת נואשות לעזרה מקצועית שתיתן לה את החרות והמרגוע.

יום אחד ניגשה חני לאמה וסיפרה לה על ההתמודדות שחונקת אותה עשרים וארבע שעות ביממה. האם שרצתה כל כך לעזור הבינה שיש צורך בתמיכה של איש מקצוע, אך כששמעה על העלויות הגבוהות מצאה את עצמה מתוסכלת. היה ברור לה שעם כל הצורך הגדול, אין ביכולתה לשאת זאת על כתפיה.

* * *

אלישבע, אם צעירה לארבעה קטנטנים, מתמודדת עם אכילה ריגשית. משקלה עלה בשנים האחרונות בכ-20 קילו, המצב הזה מתסכל אותה ומדרדר את תחושת הערך שלה לתהום.

* * *

אושש מההתפרצות נותר בפיו טעם מר ובליבו מתעצמת תחושת האשמה עצמית קשה. הוריו כאובים ושאר בני משפחתו מתרחקים מחברתו.

* * *

כך מסתובבים להם בעולם ילדים צעירים עם חרדות שונות כמו חושך, חתולים, אזעקות וכדומה, בני נוער עם קשיים וכן הורים מתוסכלים שבנם מסתובב עם חברים שאינם לרוחם, או בני זוג שאינם מסוגלים לתת אמון זה בזו...

לכולם מכנה משותף כואב: הם משוועים לטיפול מקצועי, אך לא תמיד יש את היכולת הכלכלית לשם כך. כרטיס מנוי למטפל לא נמצא בתוך הסל של סבתא מאמריקה, וגם תוכנית פריצת הבנק כאמור לא מעשית כרגע.

* * *

הנפש שלנו, כפי שכותב הרב דסלר, נמצאת כל הזמן במצב של חיסרון ושואפת להשלים אותו. בשפה הטיפולית אנחנו תמיד מונעים מפחדים שגורמים לנו ליצור פעולות שהן למעשה הגנות לפחדים.

ישנה אופציה נוספת להרגעת הפחד שהיא בניית אמון. ככל שאדם נמצא במצב של יותר אמון כך הפחדים קטנים וממילא יש פחות צורך להפעיל את אותן הגנות.

למעשה, זו בקצרה עבודתו של המטפל: כשאדם נמצא בטיפול בקליניקה, המטפל מעודד אותו להעלות את ההתמודדויות שלו, שהן בעצם ההגנות וכל התסכולים והרגשות הקשים שנלווים אליהן. לאחר שהדברים צפים, דרך הכרת ההגנות, לומד המטפל את עולם הפחדים שיושבים מאחור, שהרי כל אדם מייצר לעצמו הגנות יעילות ומתוחכמות כדי שלא יישאר חשוף ופגיע מול הפחדים שמאיימים עליו מבפנים, וככל שההגנה חזקה ועוצמתית יותר, כך היא מלמדת על פחד קשה וגדול יותר. (אגב, רבים מאתנו לא מסוגלים להתבונן לעצמם בעיניים ולנהל שיח על מערכת הפחדים וההגנות שלהם, ואז הקשיים יתוארו כחסרונות של בן הזוג/ החברים/ השכנים או הילדים... כאן המטפל יביא את המטופל, בזהירות ובאמפטיה להבנה שבעצם מדובר בשיקוף של הפחדים וההגנות שלו בעצמו).

לאחר שהתבוננו בהגנות וחשפנו את הפחדים העומדים מאחוריהן מגיע שלב נוסף חשוב ומשמעותי: הכלה. כאן חשוב שנבין שכמו כל אמא שרואה את בנה הקטן מתמודד עם כאב והיא מרחמת עליו ונותנת לו גלים של חום ואהבה, כך הנפש שלנו שמתייסרת עם פחדים ראויה לכבוד, אהבה, הבנה וחמלה...

ומה עכשיו?

הבנו את מוקשי הפחד וצורות ההגנה, כעת מתחיל הטיפול. מהיום ננסה בהדרגה לעצור את עצמנו בדקה התשעים ותשע. בכל פעם שאנו עומדים להפעיל הגנה ננסה לשהות דקה קודם ופשוט נדברעל הפחד. כן, נדבר על הפחד שיושב מאחורי הצורך בהגנה. לא תאמינו זה פשוט עובד! הדיבור הזה בזמן אמת שבו הפחד משתולל והלב שלנו מתחנן לגלולת הגנה הוא יעיל ועוצמתי ביותר.

מה התועלת?

יש כאן תועלת כפולה, ראשית - עם הזמן ככל שנרבה להתמיד בתרגול הזה הצורך בהפעלת הגנה יפחת. בנוסף, יש את העוצמה הטיפולית: תתפתח בניית אמון שלנו בעצמנו באופן שככל שיעבור הזמן כך יפחתו הפחדים וממילא יפחת גם הצורך בהגנות. פתאום נמצא את עצמינו תלותיים פחות, מסוגלים יותר לומר את האמת, מתפרצים בתדירות יותר נמוכה, צורכים כמויות נמוכות יותר של  סוכרים / אקמול / קניות / סיגריות. גם שנת הלילה שלנו תהיה רגועה יותר.

* * *

נחזור לחני המתמודדת עם תלות רגשית. בכל פעם שרגליה מוליכות אותה לכיוון שכונתה של המורה היא תעצור את עצמה ותשוחח עם דמות קרובה, כמו אחד ההורים או חברה טובה: "מעניין מה התחושה שאני רוצה להשיג במפגשים עם המורה? אולי המבט שלה מחמם את ליבי כי אני מרגישה קיימת, רואים אותי ואני חשובה...? ולמה כל כך חסרה לי תחושת הקיום הזו? אולי כי אני חווה את עצמי אפורה ומשעממת, סתם עוד אחת, לא מיוחדת בשום תחום...? כן, התחושה הזו מלווה אותי מאז שהייתי קטנה: אני זוכרת את עצמי ילדה קטנה, יחסית נמוכה ושקטה, מסתכלת על 'מלכות הגן' שרי וריקי וחושבת לעצמי כמה טוב להן, אותן כולן אוהבות, אף פעם הן לא צריכות לדאוג לעצמן למקום, תמיד ישחדו אותן במשחק או בממתק, בטח במסיבת הסיום הן תקבלנה תפקיד ראשי ואני רק אשתתף במקהלה בשורה הרביעית למעלה בצד, ואמא תצטרך להתאמץ כדי לראות אותי... כן אני זוכרת את עצמי מרגישה כך בגן וגם בכתה א' כשהייתי מתאמצת בכל הכוח כדי לענות תשובה והמורה בחרה בי רק לעיתים רחוקות, וכשמורה חדשה נכנסה לכתה היא מיד הסתכלה על נועה, אילה ושירי, ורק לאחר כמה דקות נזכרה לראות גם אותי אבל העיניים שלה המשיכו מהר מדי הלאה לבת הבאה... זה כואב לי, עצוב לי להרגיש בעולם הזה עוד אחת שלאף אחד אין עניין מיוחד דווקא בה... גם בבית יש את מירי המוצלחת שמהבוקר עד הלילה מתקשרות אליה החברות וגם כל מיני נשים חשובות, כולם רוצים לשתף אותה ולהתייעץ או להזמין... אני תמיד רואה את הברק בעיניים של אבא ואמא כשהם מדברים עליה' - כך מגוללת חני את מסכת הכאב והפחד העצום להיות קיימת ולא לחוש בודדה ומיותרת ביקום. פלא שנזקקה להגנה חזקה כל כך - תלות ריגשית עמוקה?                                                     

הדיבור הזה שהוא אין סופי, הוא בעצם תרופה מיוחדת במינה. הרי כתבו חז"ל "דאגה בלב איש ישיחנה", ולמה "ישיחנה" ולא יחפש פתרון? כי הפתרון רק בידי הקב"ה ובידינו נתונה הבחירה איך להתמודד עם מציאות החיים. השיחה הזו היא חשבון נפש פנימי ועמוק שנותן לנו בס"ד את הכח להגדיל את האמון ולהתמודד עם אנרגיות חיוביות של רוגע ושמחה.

את הפרקטיקה הטיפולית הזאת כדאי לאמץ גם בדברים קטנים שמלווים אותנו כל הזמן. למשל:  התרגלתי לקנות מכל מוצר שתי רזרבות נוספות שגם הכבידו על המאזן הכלכלי וגם הצריכו מקומות אחסון בבית שגם ככה לא קיימים, והתוצאה היא בלגן, עומס ותסכול. לפני הרכישה הבאה אנסה להבין מה הפחד שיושב ומניע את ההגנה של פעולת הקניה הזו: יתכן שבליבי מקונן פחד שמערער בי את הביטחון ומחזיר אותי לתחושת מחסור שהייתה בבית הוריי, ואז מגיע התהליך שבתוך הפחד: לדבר עם עצמי או עם דמות קרובה, אוהבת ומכילה על הרגשות שהרגשתי מול תחושת החסר שחוויתי בילדות. אולי פחדתי שיגמר הכסף ולא נוכל להתקיים? אולי המחסור גרם למתיחות וויכוחים בין אבא לאמא? אולי רציתי לקנות בגדים שירשימו את חבריי אך לא העזתי לבקש, ותמיד בסוף לבשתי את הירושות של אחיי הגדולים שגרמו לי לחוש עלוב ומבויש?

עצם הדיבור על הפחד מקטין את הפחד מאחר שקיבלנו הכלה לכאב וגם העזנו "להסתכל לפחד בעיניים" וראינו שהמפלצת הזו לא כל כך מזעזעת כמו בדמיון, וממילא מתקטן הצורך בהגנה ובניית האמון גדלה.

לתגובות: 0583205359a@gmail.com