האם אתה הולך להיות הדיין של עצמך בבית דין של מעלה?

כאשר דוד המלך לקח את בת-שבע לאישה, בא אליו נתן הנביא ורצה להמחיש את הטעות שבלקיחתה בטרם עת על ידי משל למעשהו, המכונה "כבשת הרש", וכך אמר לו: "שני אנשים היו בעיר אחת, אחד עשיר ואחד רש. לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאוד, ולרש אין כול, כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה, ויחייה, ותגדל עימו ועם בניו יחדיו, מפיתו תאכל ומכוסו תשתה, ובחיקו תשכב, ותהי לו, כבת. ויבוא הלך לאיש העשיר, ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו, לעשות לאורח הבא לו, וייקח, את כבשת האיש הרש, ויעשה לאיש הבא אליו. וייחר אף דויד באיש מאוד. ויאמר אל נתן: חי ה' כי בן מוות האיש העושה זאת, ואת הכבשה, ישלם ארבעתיים, עקב אשר עשה את הדבר הזה, ועל אשר לא חמל" (שמואל ב', פרק י"ב, פס' א'-ו').

במשל מתוארים שני אנשים, עשיר ועני, כאשר לעני אין שום דבר מלבד כבשה אחת ויחידה, ממנה הוא אוכל ושותה ומתחמם מהצמר שלה. בא העשיר ולקח מהעני את הכבשה. "מה דינו?", שואל נתן הנביא את דוד המלך, ודוד המלך משיב "בן מוות האיש".

אז אומר לו נתן המלך: "אתה האיש", ומוכיח לו את טעותו על ידי כך שהוא עצמו דן את מעשהו.

אתה מחליט איך ינהגו עמך משמים

המשנה בסוטה אומרת: "במידה שאדם מודד, בה מודדין לו" (פרק א', משנה ז'), כלומר בשמים נוהגים עמנו כפי שאנו עצמנו נוהגים עם אחרים, מידה כנגד מידה. כאשר האדם נוהג לדון את האחרים לכף חובה, נוהג בקפדנות עמם ומכאן גם מדבר עליהם לשון הרע, בכך הוא גורם כי משמים ידונו גם אותו לכף חובה.

לעומת זאת, מי שנוהג בחמלה ורחמים עם האחר, רואה את הטוב שבו ודן לזכות כשרואה טעות או מעידה אצל האחר – כך גם משמים ידונו אותו לרחמים וינהגו עמו לפנים משורת הדין. כשאדם נותן צדקה ביד רחבה, מאמין בטוב לבם של אחרים, נוהג בסבלנות ומחילה עם בני משפחתו, כך גם הנהגת ה' עמו היא בעין טובה ורחבה. כשמישהו פגע בנו ואנו סולחים, כך גם משמים סולחים לנו על המעידות שלנו היו, כפי שנאמר "כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו" (מסכת ראש השנה).

בעולם הבא אתה תדון את עצמך

לאחר פטירת האדם, בעת עמידתו בבית דין של מעלה, יציגו בפניו את העבירות שהוא עשה במהלך חייו עם תפאורה אחרת כך שהוא לא ידע שמדובר בו עצמו, ויבקשו ממנו לשפוט את האדם המוצג בסיטואציות השונות. אדם שחינך את עצמו והרגיל את נפשו לראות טוב, לחמול ולדון לכף זכות – ידון גם באותם מקרים את עצמו, שלא בידיעתו, לכף זכות, ובכך יזכה לדין של רחמים. אך אם הוא לא עבד על מידה זו של לדון לכף זכות ונהג בקפדנות עם אחרים, כך גם יהיה באותה עת שבה הוא עתיד לחרוץ את גורלו לחובה.

הרב ישעיה וינד כותב במאמרו בנושא זה: "כאשר בשמים באים לדון אדם עבירה שעשה, מראים לו את אותו מעשה בצורה שונה אצל אדם אחר. אם הוא מזדעזע וחושב לעצמו 'תראה איך מתנהג, מגיע לו עונש כבד' - בכך הוא חורץ את דינו שלו עצמו, מה שהוא חשב שצריך לעשות לחברו, ייעשה בו. וזה עוד הסבר למילה 'הווי דן': אתה הופך להיות הדיין של עצמך. מראים לך מעשה פסול אצל חברך על מנת שתדון אותו, והמשפט אשר תחרוץ עליו הופך להיות המשפט שלך".

אז העצה המתבקשת היא: להתחיל כבר מעכשיו לעבוד על מאמר חז"ל, "הוי דן את כל האדם לכף זכות". 

כשאדם מדבר רע על הזולת, הוא מפסיד הרבה דברים. מה מפסידים, ואיך זה קשור לכף זכות? הרב זמיר כהן עם מסר קצר: