היסטוריה וארכיאולוגיה
ירושלים: חותם נדיר מתקופת בית שני התגלה באזור הכותל
החותם המרשים, שנענד כטבעת, עשוי אבן יקרה מסוג אחלמה בגווני סגול ולילך. מופיעה עליו ציפור, ולידה ענף שלהערכת החוקרים מתאר ככל הנראה את צמח בושם האפרסמון בו נעשה שימוש להפקת הקטורת למקדש
- גבי שניידר
- פורסם ט"ו חשון התשפ"ב |עודכן
(צילום: אליהו ינאי, עיר דוד)
(צילום: אסף פרי, עיר דוד)
האם התגלה לראשונה תיאור של צמח בושם האפרסמון על ממצא ארכיאולוגי בסמוך להר הבית?
במהלך פעילות סינון עפר ארכיאולוגי ממרגלות הכותל, שמפעילה עיר דוד בגן הלאומי עמק צורים, הופתעו המשתתפים כשחשפו אבן סגלגלה וזעירה ששימשה כחותם (גמה) בתקופת בית המקדש השני, לפני כ-2,000 שנה.
החותם הייחודי, ראשון מסוגו בעולם, עשוי אבן יקרה מסוג אחלמה (Amethyst) בגווני סגול ולילך. לרוחבו תעלה, שלתוכה הוכנס חוט מתכת אשר שימש לענידת האבן כטבעת. מידותיו של החותם האובלי זעירות: אורכו 10 מ"מ, רוחבו 5 מ"מ ועוביו 7 מ"מ. הוא שימש לחתימת מסמכים וסחורות, והיווה פריט תכשיט אופנתי.
על האבן היקרה מופיעות חריתות של שני אלמנטים: האלמנט הראשון מציג ציפור, ככל הנראה יונה, ולידה אלמנט שני – ענף עבה, ארוך ומעוגל ועליו חמישה פירות. לאחר בחינת הממצא, החוקרים אלי שוקרון, פרופ' שוע אמוראי-שטרק ומלכה הרשקוביץ סבורים כי ייתכן שהצמח המופיע על האבן הוא צמח בושם האפרסמון הנודע, המוזכר במקרא, בתלמוד ובמקורות ההיסטוריים.
האפרסמון, שכנראה כלל לא דמה לפרי האפרסמון של ימינו, מתואר במקורות כצמח יקר ששימש להפקת תרופות, למשחות ובשמים, ואף היה חלק ממרכיבי הקטורת שהוקטרה במקדש.
לדברי שוקרון, שניהל את החפירה למרגלות הכותל מטעם רשות העתיקות ועיר דוד, "מדובר בממצא חשוב, כיוון שזוהי הפעם הראשונה שבה מתגלה בעולם אבן חותם שעשויה לתאר את הצמח היקר והמפורסם עליו יכולנו עד היום רק לקרוא במקורות ובתיאורים ההיסטוריים".
פרופ' אמוראי-שטרק הסבירה: "לקראת סוף ימי בית שני הלך והתרחב השימוש בחותמות אבן והן נעשו נפוצות יותר. אולם במרבית החותמות שהתגלו עד כה עם תיאורים צמחיים, מקובל למצוא צמחים שהיו נפוצים בארץ ישראל באותה העת: גפן, תמר וזית, הנמנים על שבעת המינים. כשניגשנו לבחון את החותם, מיד הבחנו כי הפרי שמופיע עליו, לא דומה לאף אחד מהפירות שנתקלנו בהם עד היום".
"היונה מהווה מוטיב חיובי בעולם ההלניסטי, הרומי והיהודי. היא מסמלת עושר, אושר, טוב והצלחה", הוסיפה פרופ' אמוראי-שטרק. היא ציינה כי בחריתה שעל החותם יש כדי להעיד על זהותו של האדם שענד את הטבעת. "אם אכן מדובר בפרי האפרסמון המפורסם והיקר, הרי שסביר להניח כי בעל החותם היה יהודי בעל אמצעים, שכן ההפקה והמסחר שהתקיימו סביב צמח האפרסמון נשלטו באותה תקופה בידי יהודים שחיו באגן ים המלח, שם גידלו את הפרי. ייתכן שבעל החותם היה אדם בעל מטע לגידול אפרסמון".