הצצה מאחורי הקלעים: כך הוקם אתר "70 שאלות קשות ביהדות"

זה היה יום קיצי שגרתי. "דודו, תגיע בבקשה לפגישה במגדל שלום בתל אביב", התבקשתי ע"י מנכ"ל הידברות, דוד תופיק. "יש לנו פגישה עם לשכת הפרסום הממשלתית, צריכים אותך שם כדי להציג את נתוני הדיגיטל של הידברות".

נסיעה לא פשוטה בתקופה עמוסה ממילא, אבל מה לעשות. הדבר שלא ידעתי הוא שנסיעה שגרתית ודי משעממת תוליד רעיון כל כך חשוב, ממשפחת "איך לא חשבו על זה קודם?" ובמקרה שלנו בהידברות – איך לא עשינו את זה קודם?

וכך, בדרך למגדלי שלום (הידועים גם בשם המיתולוגי 'כלבו שלום') ה-Waze לקח אותי לכביש הסמוך לחוף הים. כך חלפו על פניי מאות צעירים תל אביביים. חלקם על קורקינטים חשמליים וחלקם ברגל. חלקם בדרך לבילוי וחלקם חוזרים מבילוי. עבורי הם נראו כאגוזים מהלכים, אגוזים קשים לפיצוח. "מה יגרום לאנשים מסוגם להתעניין ביהדותם?", תהיתי לעצמי. "הם חושבים שהם חופשיים, מנותקים, אך הם לא באמת יודעים מה יתן להם סיפוק בחיים, לא מבינים מה חסר להם. אז איך אפשר בכלל לעניין אותם? איך אפשר לדבר בשפתם, כשהם בקושי מוכנים בכלל לשמוע?".

מן המפורסמות הוא שאינספור יהודים התחזקו דרך הידברות, כולל אנשים מכל הסוגים. אבל איך מתמקדים יותר דווקא בציבור המנותק לגמרי? זה שזכרונות הילדות עם סבא בבית הכנסת לא קיימים בהארד דיסק שלו, וממילא יש לו לב פחות חם כלפי היהדות? מה עושים מול אותו ציבור רדיקלי שמתלונן שרכיבה על אופניים ביום כיפור לא נכללת בספרי הלימוד בבית הספר כחלק מ"מנהגי יום כיפור"? הם מאוד ספקניים, מאוד מוסתים, מאוד לא מתעניינים, אז איך אפשר לסדוק את זה? איך אפשר להגיש להם את הפתרון כשהם בטוחים שאין שום בעיה בנמצא?

ואז ניסיתי לשחזר שיחות שלי עם מכרים חילוניים או קולגות מהעבר. בכל זאת, הכרתי אותם מקרוב במקומות בהם כתבתי בעבר. בסופו של דבר ובשורה התחתונה, בינם לבין היהדות נמצאים כמה עשרות מוקשים. חלקם כנראה מאמין בכח עליון, אבל ההסתה התקשורתית בעשורים האחרונים, בתוספת בורות ספק-כואבת ספק-שחצנית, גורמים להם לפסול את היהדות בגלל מידע שגוי מיסודו. סיפרו ומכרו להם שהיהדות מפלה נשים, שהתורה שבעל פה לא מחוברת לתורה שבכתב. הסבירו להם שהתורה כבר לא רלוונטית לחיים המודרניים, שהעולם נברא לפני מיליוני שנים וכן הלאה. אז רגע, חשבתי, למה לא לרכז את התשובות לכל השאלות במקום אחד? קודם נגבש את שאלות המפתח האלה – אולי 50, אולי 100 – ואז ניתן להן תשובות מנומקות, איכותיות, מושקעות, באתר אחד שירכז את הכל.

יותר משנתיים ארכה הקמת האתר. סקיצות התחלפו, עיצובים התעופפו באוויר הווירטואלי, כותבים שונים נבחנו, ישיבות סיעור מוחות נערכו – ובסופו של דבר נבחר הצוות שביצע את העבודה בפועל. הכותב המבריק דרור יהב כתב את החומרים, אשת התוכן גב' שולי שמואלי הצטרפה אליו בהמשך לעריכה וגם לכתיבה ועשתה עבודה נפלאה, מעצב-העל חיים בניסטי עיצב והפיח חיים כך שכל מי שצפה באתר לא יכול היה לעצור את ה"וואו", הרב ירון אשכנזי אישר את החומרים – ומעל כולם הרב זמיר כהן נתן את ברכתו לרעיון, למהלך, לאתר. ואם תרצו – גם למהפכה.

וכך לאחרונה השקנו את אתר 70 שאלות קשות ביהדות, הידוע גם בשמו השני "הסמינר הדיגיטלי הגדול בעולם". הוא מאגד למעשה 70 שאלות שנבחרו בפינצטה, נוסחו עם המון מחשבה – ובסופו של דבר כל שאלת מפתח מכילה את התשובות בהמון וריאציות: גם מאמר מרכזי, גם סרטונים של מיטב הרבנים, גם התכתבות ווטסאפ שממחישה את הרעיון, גם סיפור קצר, גם 5 עובדות וגם הפניות למקורות אחרים. כל שאלה זכתה ל"מתקפה" מכל כיוון, בכל מדיום, בכל צורה.

קראנו לאתר "70 שאלות קשות ביהדות", אבל האמת היא שלא מדובר בשאלות קשות. האמת היא שמדובר בשאלות "קשות" עם מרכאות. כי כשמטים אוזן, פותחים את הלב ורוצים להבין ולשמוע באמת – מסתבר שהאמת פשוטה ואף מתבקשת. אין לי ספק שמי שיכנס לאתר ויעמיק בתוכו, לא ייצא כפי שנכנס. 

כולי תפילה שההנגשה הזו, בשפה מודרנית ובעיצוב חדשני, תצליח לגעת בקהלים חדשים – ובהחלט לא רק תל אביביים. אז אם יש לכם מכרים עם שאלות "קשות", הפנו אותם אל האתר 70q.co.il. התשובות המפורטות יפרקו את המוקשים שלהם בדרך ליהדות, יפיגו את מסך הערפל והבורות, ואז אולי יקרה הפלא: גם הם יבינו שבסופו של דבר, קשה יש רק בלחם.

הקליקו כאן וכנסו לסמינר הדיגיטלי הראשון בעולם - 70 שאלות קשות ביהדות