הרבנית ימימה מזרחי
זה הסוד להקמת משפחה משלך: הרבנית ימימה מזרחי מפתיעה
מהבית של אבא ואמא את לוקחת דברים שטובים לך וגם כאלה שפחות. מה עושים עם הנדוניה הזאת? הרבנית ימימה במסר מחזק לכל המקימות משפחה
- הרבנית ימימה מזרחי / פרשה ואישה
- פורסם כ"ב חשון התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
איזו פרשה! וכולה הצדעה ענקית לאמא הגדולה, שרה: וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה.[1]
אבל... הם הרי לא יִהְיוּ יותר. זו בדיוק הפרשה שהיא נפטרת, אז למה 'וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה'?
וחז"ל מסבירים ששרה מביטה בנו ממערת המכפלה ואומרת: "חיימשלי! את מבינה שאת – החיים שלי? וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה בתוכך, כי כשאת ממשיכה וכשאת שמחה, את לא יודעת איך את ממשיכה את החיוּת שלי ואת החיים שלי, חיימשלי", היא אומרת לנו באהבה ממערת המכפלה.
ואנחנו תמיד לומדות ש'מערה' - לשון 'ערה'. האימהות שלנו ערות. האימהות שלנו מעוּרוֹת במה שקורה לנו, גם כשהן שם בשמיים. ואנחנו החיים שלהן.
אבל. חייב להיות לזה המשך. כי גם אני רוצה חיים משלי, אמא!
וחז"ל אומרים לנו: את תצאי לחיים שלך ותתחילי חיים משלך ותתחתני עם איש משלך ותסתדרי עם משפחה משלך, רק אחרי שלקחת מבית אבא ואמא את כל מה שהיית צריכה לקחת: מה כן לעשות, מה לא לעשות.
בית ההורים הוא נקודת המוצא.
אנחנו רואים שרבקה, לפני שהיא יוצאת לשידוך שלה ולאיש שלה, וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד – למי לְבֵית אִמָּהּ. [2] אנחנו יודעים שלאמא של רבקה יש זוגיות הכי נוראה שיכולה להיות. היא נשואה לבתואל, אדם נורא. משם יוצאת אמא רבקה, רצה לאמא שלה ואומרת "אמא, אני אסיים את הסיפור שאת לא זכית לסיים".
איך אברהם מגיע למערת המכפלה? איך הוא מזהה שזה המקום שעליו לקנות? הוא מארח את המלאכים ורוצה לשחוט לכבודם פר, והפר בורח. וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם. [3] וחז"ל מפרשים: לא בָּקָר. קבר. הבקר הזה, בבריחתו, מוביל את אברהם למערת המכפלה, לקבר של אדם וחווה.
והם אומרים לו "אברהם, אנחנו לא הצלחנו. לא הצלחנו בזוגיות שלנו ובילדים שלנו. בבקשה, תדאג לכך שיהיה לנו המשך מופלא". כך, עוד לפני שהוא מתבשר על הולדת יצחק, אברהם מקבל מחווה את הציווי "תמשיך אותי טוב, כן? תהיה חיימשלי".
אנחנו ההמשך של הבית של אבא ואמא. לוקחים מצד אחד את כל האוצרות שינקנו שם - ולכן רבקה לוקחת את מיניקתה איתה לחתונה. אבל מצד שני, את בונה את החיים שלך. לומדת בדיוק מה כן לינוק משם ומה בשום פנים ואופן לא לעשות כשם שהיה בבית ההורים. הבנייה חייבת לבוא רק מתוך הקשר למקור, שזה הבית של ההורים.
אני רואה כל כך הרבה בנות צעירות מנותקות מההורים, לא רוצות קשר. אי אפשר, נשמה. כדי להתחיל משהו מקורי, משלך, כדי לצאת לחיים החדשים שלך, את צריכה תמיד לחזור למקור ולהיות קשורה למקום שהגעת ממנו. אחרת אי אפשר להיות מקורית.
אנחנו רואים שהמבחן של הכלה, רבקה, הוא מבחן המקוריות. אומר אליעזר השדכן: "הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם. אני רוצה לראות אם יש לה מקוריות משלה, כי אז אני יודע שהיא קשורה למקור. אז המבחן הוא זה אני אבקש ממנה לשתות. אם היא תהיה מקורית ותמציא משהו שלא ביקשת – 'שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה'[4] – אני אדע שלילדה הזאת יש שורשים כל כך, כל כך חזקים".
כשאנחנו מקימות בית אנחנו התחלה של משהו, אבל גם המשך של משהו. ויש לנו אבות ואימהות שמעורים ומעורות בחיים שלנו ואומרים לנו "תמשיכי אותנו, חיימשלי. קחי מאיתנו את הדברים הטובים שלנו ותשכללי אותם, וקחי את הדברים הרעים שבנו, ותכתבי להם סוף טוב!"
אז זוגיות היא משימה לא רק כלפי בן הזוג שלנו או כלפי הילדים שלנו, אלא גם כלפי העבר הענק והמפואר שמביט בנו ואומר: "יא, תצליחי לנו, חיים שלנו!"
היכנסו עכשיו לאתר שבע ברכות – הכרויות לדתיים בחינם. יותר מ-40,000 מנויים ומנויות מחכים לכם! מדי יום נרשמים לאתר כ-100 מנויים חדשים!
כל הסגולות האמינות לזיווג הגון
מקורות ומראי מקום
[1] בראשית כ"ג, א.
[2] בראשית כ"ד, כח.
[3] בראשית י"ח, ז.
[4] בראשית כ"ד, יב-יד.