טבעת זהב עתיקה נחשפה בחפירות ביבנה

(וידאו: רשות העתיקות)

בחפירת הענק שמנהלת רשות העתיקות ביבנה ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ובשיתוף עם עיריית יבנה, לקראת הרחבת העיר, נחשפה לאחרונה טבעת זהב מרהיבה, ובה שיבוץ של אבן בצבע סגול.

בדיקה של הטבעת על ידי ד"ר יותם אשר, במעבדה האנליטית ברשות העתיקות, גילתה שהאבן מורכבת ברובה מסיליקה – חומר ממנו מורכבות רבות מאבני החן. בדיקה זו שללה את האפשרות כי השיבוץ הסגול עשוי זכוכית פשוטה. משקלה של הטבעת 5.11 גרם.

לדברי ד"ר אמיר גולני, מומחה לתכשיטים קדומים ברשות העתיקות שבחן את הממצא, "מי שהחזיק בטבעת היה אדם אמיד, וענידת התכשיט הצביעה על מעמדו ועושרו. טבעות שכאלה יכלו להיענד על ידי גברים ונשים כאחד".

גולני מוסיף כי "בטבעת שובצה אבן חצי יקרה, הקרויה אמטיסט (Amethyst). אבן זו מוזכרת בתנ"ך כאבן האחלמה – אחת מ-12 אבני החושן אשר שימשו את הכהן הגדול בבית המקדש. לאבן החן הזו נקשרו סגולות רבות, ובהן – מניעת תופעת הלוואי של השכרות, החמרמורת (האנגאובר)". תכונה זו המיוחסת לאבן מעניינת במיוחד, שכן הטבעת התגלתה באתר בו פעל יקב יין ענק, הגדול בעולם הידוע מהתקופה הביזנטית.

מפעל היין שנחשף ביבנה (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

"האם מי שענד את הטבעת רצה להימנע משיכרון עקב שתיית יין מרובה? את זה כנראה לא נדע", אומר ד"ר אלי הדד, שמנהל את החפירה יחד עם ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות. "בכל זאת, מעניין לדעת כי הטבעת נמצאה בקרבת היקב, במרחק של כ-150 מטר, שם נחשפו בחפירות שלנו שרידי מחסן ארוך ששימש לאחסון קנקני יין (אמפורות). חלק מהקנקנים נמצאו כשהם הפוכים על שפתם, וייתכן שהיה זה מחסן מלאי של קנקנים ריקים לפני שאלה נלקחו לגיתות היין על מנת למלאם ביין. ייתכן שהטבעת המרהיבה הייתה שייכת לבעל המחסן המפואר, למנהל עבודה במקום, או פשוט למבקר או מבקרת שאיתרע מזלם והטבעת היקרה נשמטה מידם, עד שלבסוף נתגלתה על ידינו".

בקרב החוקרים קיימת התלבטות באשר לתיארוך הטבעת. זו נמצאה בתוך מילוי המתוארך, ככל הנראה, לסוף התקופה הביזנטית – ראשית התקופה האסלאמית הקדומה – המאה ה-7 לספירה. אולם ייתכן כי הטבעת, בשל יופיה ויוקרתה, "התגלגלה" מיד ליד במשך מאות שנים. ברשות העתיקות מציינים, כי טבעות זהב משובצות באבן האחלמה מוכרות בעולם הרומי, וייתכן שממצא הטבעת שייך לבן המעמד הגבוה שחי בעיר כבר במאה ה-3 לספירה.

"הממצאים הקטנים, היום-יומיים, שמתגלים בחפירות שלנו, מספרים לנו את הסיפורים האנושיים ומחברים אותנו באופן בלתי אמצעי לעבר", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "מרגש לדמיין את האיש או האישה שהטבעת הייתה שייכת להם, כשהם מתהלכים ממש כאן, במציאות שונה לחלוטין מזו שאנחנו מכירים בעיר יבנה של היום".