"הרגשתי שלקחו לי את החיים"; איציק אורלב מסכם את תקופת הקורונה

"אני כל כך שמח שמתאפשר לי לחזור לחיים בחודשים האחרונים, להופיע, לרגש ולשמח אנשים", אומר הזמר איציק אורלב - שמסכם תקופת קורונה מורכבת ביותר. "לפני כשבוע הוצאתי שיר חדש קצבי ומרענן עם קליפ מאוד מושקע וססגוני, בשם 'עולם חדש'. בעולם החדש שאחרי הקורונה אנשים הרבה יותר מבינים שרק השגחת ה' היא זו שקובעת לאיזו מציאות נתעורר. שמה שהיה – לא בטוח שיהיה. עולם בו כל התקוות, החלומות והכוחות נאחזים בתפילה לבורא עולם, באמונה שאין כוח נגד רצונו.

(צילום: משה ביטון)

"עברתי תקופה מאוד לא פשוטה בזמן הקורונה, ואני באמת מתפלל שנזכה לעולם חדש וטוב יותר. כשהתחילה הקורונה, במובנים רבים חרב עליי עולמי. חשבתי שהכל נגמר. היה חושך גדול. אני רגיל כבר המון שנים להופיע כמעט בכל ערב בחופות, להוציא שירים מרגשים לצד שירים משמחים ולקיים הופעות בארץ ובחו"ל. למעשה אני לא יודע לעשות שום דבר חוץ מזה. פתאום הכל משתנה כשאומרים לך שאתה לא יכול לעשות את זה יותר, ושאי אפשר לדעת מתי תוכל לעשות זאת שוב. אתה מגיע למצבים שבהם אתה מגייס את כל כוחות האמונה שלך בכך שיהיה טוב, והיצר הרע מקשה עליך. הרגשתי שלקחו לי את החיים".

איציק אורלב (צילום: משה ביטון)

"החלטתי להמשיך, בשביל הבן שלי"

עם פרוץ הקורונה מיד הבנת לאן זה הולך או שהעוצמה הפתיעה גם אותך?

"בהחלט הייתי מופתע. בהתחלה היה ביטול או שניים, ואמרתי – בסדר, נחיה עם זה. אחר כך שטף הביטולים התגבר, ומשם זה רק החמיר. בשלב מסוים, לאור כל הקשיים, החלטתי לפרוש ממוזיקה. הכאב היה גדול מדי עבורי. הכנתי פוסט שיועד לרשתות החברתיות, ובו כתבתי בכאב גדול שאני עוזב את המוזיקה שכל כך אהבתי. מי שמכיר אותי יודע שהבן שלי הוא החבר הכי טוב שלי. אני משתף אותו לפעמים בדברים אישיים שעוברים עלי. סיפרתי  לו שאני חושב לעזוב את המוזיקה, ושיתפתי אותו בקשיים שלי. לא כל כך ידעתי איך הוא יגיב, והתגובה שלו מאוד ריגשה אותי. הוא שאל: 'אבא, איך יהיה לנו כסף? ומה חברים שלי יגידו? לא אבוא איתך יותר לחופות? ולא תוציא יותר שירים חדשים?'. ממש ראיתי את הכאב בעיניים שלו. זה ממש היה מחייה אותו שאבא שלו הוא דמות שמעריכים אותה.

"כמה שעות לפני שתכננתי לעלות את הפוסט התקשר אלי רועי שהוא גם אחי וגם מנהלי האישי, והציע לי שיר חדש שנקרא 'ילד שלי'. הודעתי לו שאני לא מעוניין לבצע ולא רוצה אפילו לשמוע אפילו את הסקיצה, אבל יצר הסקרנות גבר עלי ושמעתי אותו ביחד עם הבן שלי, כשהדמעות שלי ושלו מציפות את עינינו. בכל מילה בשיר הרגשתי את החיבור העמוק שיש בינינו, אבל יותר מכל הרגשתי את אבא שבשמים אומר לי את מילות השיר: 'ילד שלי שתדע, לפעמים החיים הם כמו חידה, לפעמים תיפול ואז תקום, תביט לשמים, ילד שלי שתדע, תמיד אמשיך להאמין בך, בטוב וגם ברע אהיה לצידך לשמור עליך'. מאותו רגע הכל התהפך. הרגשתי שהקב"ה אומר לי שהשליחות שלי עם המוזיקה עדיין לא הסתיימה למרות הקשיים.

"ומעבר לזה", ממשיך אורלב, "הבנתי שאפילו אם אני לא רוצה להמשיך לשיר בשבילי, אני צריך להמשיך בשביל הילד שלי. התקשרתי לרועי, הודעתי לו שאני לוקח את השיר בכל הכח, ואמרתי לו שאם יש חתנים וכלות שמתחתנים בתקופה קשה כזו, אם זה בחצרות בבתים, מתחת לבניינים או איפה שלא יהיה, אני מוכן לבוא לרגש אותם אפילו בהתנדבות. שהעיקר מבחינתי הוא לעשות להם קצת טוב, ולהרגיש את הקהל שלי בחזרה. באמת עשיתי את זה, וסוף סוף חזר לי האור לעיניים".

שליחות של שירה

נראה שלמרות הקשיים, בכל זאת הקורונה עשתה לך גם כמה דברים טובים

"בהחלט. הקורונה למשל לימדה אותי קצת יותר להירגע. לשחרר. לעצור את הרדיפה שלי אחרי הישגים. להבין שאפשר גם אחרת. לקלוט שלא כוחי ועוצם ידי עושה לי את החיל הזה. שה' מנהל את הסיפור".

לצד התובנות שאורלב מספר עליהן - ואכן נראה שהופנמו בליבו, כעת נראה שהוא ניצב עם הפנים קדימה, מוכן לשעוט לעבר היעדים הבאים. "מה שמעניין אותי עכשיו במיוחד זה לחזור גם לבמות הגדולות. ברוך השם מאז שחזרו האירועים חזרנו להופיע כמדי ערב בחופות ואין לי כמעט זמן להתעסק בדברים אחרים, אבל אני מעוניין לפנות זמן גם לטובת ההופעות. יש קהל גדול שמחכה להופעות האלה. תודה לאל ב-14 שנות הקריירה שלי הוצאתי המון שירים שהצליחו בעולם החרדי ובמגזר הכללי. בשנים האחרונות הופעתי הרבה פעמים בחו"ל, ועכשיו אני רוצה לעשות את זה יותר גם בארץ. בהופעות האלה הקהל לא יושב דקה על הכסא, אנשים קופצים על הרגליים במשך שעה וחצי".

(צילום: ליאור פינקסון)

אפרופו שירה, עד כמה חשוב לך להיות מעורב בשירים שאתה מוציא?

"חשוב לי מאוד. אני אמנם לא כותב ומלחין את השירים, אבל חשוב לי להיות מעורב בהפקה ובעיבוד, ומעבר לכך – גם הגשת השיר וביצועו הם מאוד חשובים. האופן שבו אני מבצע את השירים שלי, זה גם סוג של הלחנה. אני נותן לשירים את האור המיוחד שלי. אני לא שר לפי הסקיצה, אלא משתדל להביא את היצירתיות והנשמה שלי בשירה. זו האומנות שלי. זה חלק גדול ממה שיש לי לתת.

"ומעבר לכך", ממשיך אורלב, "בנוסף להופעות והוצאת השירים, כשאתה יודע שהקב"ה נתן לך מתנה אתה לא יכול להשתמש בה רק עבור עצמך, אלא אתה מחויב לתת מעצמך לאחרים. ברוך ה' עד היום זכיתי לעזור להרבה אנשים ולשמח אותם, חלקם לצערי כבר לא איתנו.

"אחד הסיפורים שממש חקוקים בי עד היום קשור לאישה בריאה וחייכנית שהייתה נשואה באושר, אשר קיבלה דימום מוחי בחודש החמישי להריונה. הדימום הסב לה ולעובר סכנת חיים, אך ברוך ה' התינוקת נולדה בריאה ושלמה, ולצערנו האם נותרה משותקת ברוב חלקי גופה ללא יכולת לדבר. ההורים שלה התקשרו לאחי רועי, ואמרו לו שמה שנותן לבת שלהם כוח לחיות ולהילחם זה השירים שלי, שהיא הייתה שומעת אותם בלופים, ובמיוחד את השיר החופה 'מוקפת מלאכים', ושאלו אם אוכל לבוא ולחזק אותה.

"מיד השבתי בחיוב. הגעתי אליהם עם הגיטריסט שלי, ובמשך יותר משעה שרנו, דיברנו וצחקנו, אבל כששרתי לה את השיר 'מוקפת מלאכים' לא נשארה בבית עין יבשה. גם אני בכיתי כמובן. היא התחילה להשמיע קולות, ניסתה לדבר ולא הצליחה, והעיניים שלה פשוט קרנו מאושר. אני מקווה שהקב"ה יזכה אותי לשמח ולרגש עוד המון אנשים. אני מרגיש שזו השליחות שלי בעולם. ואם אני כבר מאחל לעצמי אז אומר שאני מתפלל שאזכה להתחתן עוד השנה. כידוע אני גרוש, ומאוד רוצה למצוא את זיווגי משורש נשמתי בקרוב מאוד. אין דבר יותר חשוב מבית ומשפחה".