סיפורם של 6 גברים וערמת עצים: מה עושים כשיורד גשם?

שישה גברים יצאו ליער לחטוב עצים כדי למכרם בכפר שבעברו השני. שעות רבות הם עבדו ביזע, והנה לפתע, ללא הודעה מוקדמת התקדרו השמים בעבים ורוח פרצים החלה לנשוב, מלווה בסערת מטרות עוז.

ששת החברים מיהרו למצוא מחסה מפני הגשם השוטף, אך שכחו לציין סימן: היכן השביל שאמור להובילם אל הכפר שמעבר ליער.

כעבור שעה ארוכה שככה הסערה, וששת החוטבים גילו לחרדתם שהם איבדו את הדרך אל הכפר. כיצד ימכרו כעת את העצים?

נענה האחד ואמר: "למיטה ידיעתי הכפר נמצא בצדו השמאלי של היער. אם כן, עלינו לפנות שמאלה". הוא נשא את ערימת עציו על כתפו והחל לצעוד.

אולם חבריו נותרו מאחור.

"אני חושב שצריך לפנות ימינה", אמר אחר, "אני מבחין באורות נוצצים בכיוון ימין, וככל הנראה נמצאים שם אנשים שיוכלו לסייע לנו להגיע אל היעד". הוא נשא את ערימת עציו, פנה ימינה ונעלם בין עצי היער.

השלישי אמר: "אני מעדיף לשוב הביתה מאשר להסתכן לטעות בדרכי אל הכפר". הוא השליך את עציו ארצה והלך.

הרביעי הסתער על ערימת העצים, וקרא: "העצים הללו שלי!". הוא אגד את עצי חברו יחד עם עציו, העמיסם על גבו ואמר: "אני אצעד במעלה השביל. ביום קר שכזה ודאי יבקשו אנשים לקנות ממני עצים, כך אמכרם להם ולא אצטרך להגיע אל הכפר". ופנה לדרכו.

החמישי הביט על העץ שטרם הספיק לגדוע, והרהר בקול: "במקום לפגוע בעץ - אטפס עליו, ממרומו ודאי אוכל לראות את הדרך המובילה אל הכפר". הוא הניח את גרזנו לצד ערימת עציו, והחל לטפס.

רק החוטב השישי עמד מן הצד וחשב לעצמו: 'חבורה של טיפשים! הרי זו שטות להסתכן בהימור על דרך בסבך היער. אני אמתין כאן עד שיעבור מישהו שידע לכוון אותי אל הדרך הנכונה".

בינתיים הוא נשכב על ערימת העצים ושקע בשינה עמוקה.

* * *

בתחילה היו חמשת הגברים מרוצים מהחלטתם; כל אחד פנה לדרכו ובטוח היה בבחירתו. אך עד מהרה נחרד כל אחד מהם לגלות שהוא תועה בלב היער...

ואכן, כל חמשת החוטבים הסתבכו בעקבות החלטתם.

זה שפנה שמאלה, נלכד בסבך שיחים ונאבק בחיות פרא. אבל הוא למד לשרוד! בסופו של דבר הוא מצא את דרכו אל הכפר, שם הפך למדריך מקומי שהנחה את תושבי הכפרים הסמוכים כיצד להתגונן מפני חיות היער וסכנותיו.

האיש שצעד ימינה נקלע למארב שודדים. אולם הוא לא נכנע! הוא התחנן לחסדיהם שיסייעו לו לשוב אל משפחתו וילדיו הרכים, ולמרבה הפלא תחנוניו עוררו את חמלתם. הם סייעו לו לצאת מהיער, וחלקם אף החליט ללכת בעקבותיו. הם ביקשו ממנו שיהיה מדריך עבורם לשוב אל דרך הישר.   

החוטב שבחר לשוב אל ביתו אמנם ויתר על העצים שכרת בעמל רב, אולם בדרכו גילה צמחי מרפא נדירים, ובשובו לעירו נעשה לרופא מומחה.

החוטב שטיפס על העץ הצליח לזהות ממרומו את עיירת מגוריו, ואף את חברו, המדדה עם ערימת עצים כפולה, תועה בדרכו... הוא קרא לו להמתין, חבר אליו ויחד שבו אל ביתם בשלום.

רק הגבר השישי, זה שהחליט להיות זהיר ונמנם בינתיים עד שיבוא הגואל שינחהו לדרך הבטוחה, נטרף על ידי נמר עוד לפני הזריחה...

* * *

זכרו, המקום הכי בטוח לאוניה זה לעגון בנמל - אך לא בשביל זה היא נוצרה! והוא הדין לגבינו: מי שלא יוצא לדרך, אמנם אף פעם לא יטעה בה - אך לעולם גם לא יתקדם לשום מקום!

בשם ה' נעשה - וגם נצליח!