אי, כואב! הכל על כאב כרוני מתמשך

אנשים רבים מתמודדים במהלך חייהם עם כאב כרוני מתמשך. כדי לקבל מושג מה אודות היקף התופעה, נציין כי כעשרים אחוזים מהאוכלוסייה המבוגרת – סובלים מכאב כרוני!

לכאב הכרוני עשויים להיות גורמים רבים: לעיתים מדובר במחלה, דלקת כרונית, פציעה או כיוצ"ב. מלבד זאת, ישנם מקרים בהם אין הסבר מדויק לכאב, על אף שהוא בהחלט נמצא שם, חי ובועט.

במקרים רבים, הרפואה אינה יודעת להציע מענה טיפולי שיהא בו כדי להפיג את הכאב, כך שלסובל לא נותרת ברירה כי אם ללמוד לחיות עם הכאב שילווה אותו בעוצמות משתנות למשך תקופות ארוכות, לעיתים אפילו לצמיתות.

הכאב הכרוני גורם לסבל פיזי, אולם במקרים רבים הינו בעל השלכות רחבות יותר: הוא עלול לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, ולשורה ארוכה של תופעות נוספות עליהן נעמוד במאמר הנוכחי.

כך, למשל, אנשים הסובלים מכאב כרוני, הינם בעלי נטייה לדיכאון, למתח, לעצבנות ולמצב רוח מדוכדך, הנובעים הן מעצם הכאב, והן מתחושת חוסר האונים והמגבלה התפקודית הנגרמים מחמתו. למשל: אנשים הסובלים מכאב כרוני מתקשים לשמור על רמת הפעילות הגופנית, בין השאר בשל אי הנעימות הנגרמת בעקבות הכאב, כאשר חוסר בפעילות גופנית, או העדר תפקוד בשגרת החיים כשלעצמו, עשויים להגביר את הנטייה הדיכאונית.

יותר מכך: כאשר מדובר על בני זוג, שאחד מהם סובל מכאב כרוני – אנו ניתקל במקרים רבים בהם גם בן הזוג האחר יסבול ממצבי רוח מדוכדכים, וזאת הן בשל חוסר האונים שיחווה בעקבות חוסר יכולתו להקל מעל בן זוגו הסובל, והן בשל עצם ההתעסקות הרבה בעזרה לבן זוגו.

אנשים הסובלים מדיכאון, מתקשים מטבע הדברים גם בתפקוד, עובדה המצטרפת לקושי התפקודי הבסיסי הנגרם בעקבות הכאב. הם עלולים להתקשות לקום בבוקר, לצאת לעבודה, או לשמור על יחסים תקינים עם האנשים הקרובים אליהם ביותר. אדם הסובל מירידה במצב הרוח, יתקשה ליהנות ולהפיק תועלת אפילו מדברים שבעבר הסבו לו הנאה וגרמו לו לתחושה טובה.

יש לזכור, שמצב רוח מדוכדך, מלבד הקושי העצמי שהוא מביא עמו, גם מגביר ומעצים את חוויית הכאב, בין השאר משום שהוא מייצר אצל האדם ייאוש, הסתגרות, וחשיבה בלתי פוסקת על הכאב.

העיסוק הבלתי פוסק

אחד המאפיינים הבולטים והקשים ביותר במצב של כאב כרוני, הינו העיסוק הבלתי פוסק בכאב, שהופך להיות מרכז חייו של הסובל: הוא עסוק בניסיונות להקל על הכאב או להעלות לו ארוכה, הוא שוקע במחשבות על הסבל שהכאב מסב לו, והוא מתוסכל כאשר הוא מגלה שוב ושוב שאין פתרונות קסם שיוכלו להעלים את הכאב או אפילו להפיג אותו במידה משמעותית.

מלבד זאת, מצב של כאב כרוני, עשוי לגרום לסובל לשקוע במחשבות ערכיות, אשר יבחנו את סבלו בראי הצדק האנושי. הוא עלול למצוא את עצמו מקדיש זמן רב לשאלות כמו: "למה זה קורה דווקא לי", או "מדוע אני סובל?", "למה 'צדיק ורע לו'?", וכו', אף על פי שהמחשבות הללו אינן מקדמות אותו כלל. אדרבה: לעיתים הן עלולות לגזול ממעט האנרגיה שנותרת לו לאחר המגבלות הישירות שגורם הכאב עצמו.

כמובן, על היהודי מוטל לערוך את חשבון נפשו, ולברר מה הסיבות הרוחניות שגרמו למצב. אולם גם כאשר מדובר על חשבון נפש, חשוב שהוא יתבצע בזמנים קבועים, ולא באופן אקראי, כדי שיהיה לתועלת. חשבון נפש שמבוסס על פרצי רגשות, בלי רצון אמיתי ותוכנית מסודרת לשינוי - מטבע הדברים לא ישיג תוצאות ולא יוביל לצמיחה ולתקווה, ומשכך – הוא יכול להזיק ולהוביל לייאוש ותסכול.

למעשה, זוהי אמת המבחן: אם חשבון הנפש מוביל לשינוי, להתקדמות, לצמיחה ולשמחה – כנראה שמדובר בחשבון נפש חיובי ויעיל. אולם אם הוא מוביל למצב רוח מדוכדך – הרי שיצא שכרו בהפסדו [וראה עוד ליקוטי אמרים – תניא פכ"ו, וכן ר אייזיק שר לקט שיחות מוסר ח"א].

כך או כך, ברור כי החשיבה השלילית הבלתי פוסקת, מונעת מהחולה את האפשרות להתרכז או לפחות לעסוק גם בנושאים אחרים: בעבודה, בתחומי ענין שאינם קשורים לכאב, או בתחביבים שעשויים היו להסיח את דעתו מהמצב. היא חוסמת את התקשורת התקינה והבריאה שלו עם בני משפחה וחברים, ואף מדכאת כל גילוי ענין במתרחש סביבו. כל עולמו של האדם המתאפיין בחשיבה מעין זו, ומצטמצם לתחום הצר של הכאב.