הזיקית הכי קטנה בעולם, ועוד 5 בעלי חיים מרתקים ונדירים

הזיקית הכי קטנה עולם

חוקרים מגרמניה וארה"ב גילו שנת 2012 במדגסקר 4 מינים חדשים של זיקיות גמדיות, שהן הזיקיות הקטנות ביותר בעולם. הקטנה שבהן היא זיקית העלים הגמדית ממדגסקר שנמצאה ביערות צפון מזרח האי, ואורכה מגיע ל-29 מ"מ בלבד.

שנבוב – בעל שיניים שנשחקות וגדלות כל הזמן מחדש

שנבוב (שילוב של המילים 'שן' ו'נבוב', בשל שיניו החלולות) הוא יונק אפריקאי לילי יוצא דופן בשיניו ובמראהו. לשיניו הגליליות אין רקמה פנימית רכה עם תאי עצב וכלי דם ותאי גזע כמו אצל שאר היונקים, וגם לא ציפוי אימייל, ולכן הן נשחקות במהירות וגדלות כל הזמן מחדש. מבחינה חיצונית דומה שהשנבוב לחזיר, ועל כן הוא מכונה 'חזיר הנמלים'. יש לו גוף גדול וכבד עם גב עקום, ראש מוארך, צוואר קצר ועבה, אוזניים ענקיות ואף גלילי. ציפורני רגליו הקצרות גדולות ושטוחות כיעה, ונראות כצורת ביניים בין פרסות לטלפיים. ברגליים האחוריות יש לשנבוב 5 אצבעות, ואילו בקדמיות אין אגודלים, ויש בהן 4 אצבעות בלבד.

שנבוב (צילום: shutterstock)

סיאמנג – קוף עם גרון שמתנפח

הסיאמנג הוא קוף גדול שמבלה את רוב זמנו על העצים, כאשר ידיו הארוכות והחזקות עוזרות לו לנוע בסך היער. גובהו מגיע למטר, משקלו 12 ק"ג, והוא ניזון בעיקר מעלי העצים. בשל הערך התזונתי של העלים, הסיאמנגים משתדלים לא לבזבז אנרגיה ושומרים על רמת פעילות נמוכה במיוחד. גרונו של הסיאמנג גמיש במיוחד. הוא יכול לנפח אותו עד לגודל של ראש אדם, ולהשתמש בו בתור תיבת תהודה כדי להוציא קולות רמים ולתקשר עם בני מינו ממרחקים גדולים.

סיאמנג (צילום: shutterstock)

קוף החוטם - הקוף הצמחוני היחיד בסוגו בעולם

קוף החוטם הוא הקוף צמחוני יחיד בסוגו, המצוי אך ורק אזורים ספורים בבורנאו. המאפיין החזותי הבולט ביותר של קוף זה הוא אפו הגדול והבולט של הזכר, וזהו גם מקור שמו. תזונתו של קוף החוטם מתבססת על פירות ירוקים, אגוזים ועלים. תהליך העיכול משחרר כמות גדולה של גזים ומנפחת את בטנו, כך שהוא נראה כבעל כרס גדולה במיוחד. כאשר הוא אוכל אגוזים בכמות רבה מדי ומקבל קלקול קיבה מהרעלנים המזיקים שבתוכם, הוא אוכלים אדמה המנטרלת את ההשפעה המזיקה של הרעלנים. בטבע מצויים רק 7,000 פרטים של קוף החוטם חיים בטבע, והוא מצוי בסכנת הכחדה חמורה. האיומים העיקריים עליו הם ציד לא מבוקר וכריתת יערות שמצמצמת את תחום המחייה ומקורות המזון שלו.

קוף החוטם (צילום: shutterstock)

צבי ג'ירפי – בעל קרניים שמתנשאות לגובה של 40 ס"מ

הצבי הג'ירפי המכונה גרנוק, חי במזרח אפריקה ומתאפיין בצווארו הארוך. יש לו ראש קטן יחסית, עיניים גדולות וקרני הזכרים מתנשאות לגובה של 40 ס"מ. אורכו של הצבי הג'ירפי 150 ס"מ, גובהו 105 ס"מ, ומשקלו עד 58 ק"מ. הוא נפוץ באזור הסרגנטי שבצפון טנזניה בקניה, באתיופיה, באריתראה, ובדרום סומליה. בניגוד לצבאים שניזונים בדרך כלל מעשבי הקרקע, הצבי הג'ירפי נעמד על רגליו האחוריות, מותח את צווארו הארוך כדי להגיע לעלים, ניצנים, פרחים ופירות המצויים בשיחים הגבוהים.

צבי ג'ירפי (צילום: shutterstock)

ערפדים – ניזון מדמם של בעלי חיים

הערפד נפוץ ביערות הגשם ובמדבריות של אמריקה ממקסיקה בצפון ועד ארגנטינה בדרום. הערפדים חיים במושבות בתוך מערות, על גבי העצים, בחללי מחסנים ובבניינים נטושים, ויוצאים לפעילות בלילה. אורך ראשו וגופו 9 ס"מ, משקלו מ-15 ועד 50 גרם, אורך מוטת הכנף הוא 35 ס"מ, והוא אחד היונקים המעופפים הנדירים.

הערפד ניזון מדמם של בעלי חוליות. את קרבנותיו הוא מאתר באמצעות חוש הריח, ניתוח ההד המוחזר מקריאתו, וחום גופם של בעלי החיים מהם הוא ניזון. כאשר הוא מוצא בעל חיים – הוא נושך אותו ופותח פצע זעיר בגודל של 3 מ"מ. הפציעה כמעט לא מורגשת, ובדרך כלל הקורבן אפילו לא מתעורר משנתו. רוק הערפד מכיל אנזים שמונע מהדם להיקרש, ובמשך כ-20 דקות הוא מלקק את הדם הניגר מהפצע. הערפד שותה בבת אחת מנת דם במשקל של עד 60% ממשקל גופו. הוא ניזון אך ורק מתאי הדם האדומים, ואת פלסמת הדם הוא מפריש עוד לפני סיום ארוחתו. במושבות הערפדים ישנם בדרך כלל עד 100 פרטים, והם מזהים זה את זה באמצעות הקול והריח, ושומרים על חיים חברתיים חזקים. במצב של מחסור חמור במזון, הם מזינים זה את זה באמצעות העלאת גירה, וערפד שלא הצליח למצוא קורבן, מקבל את מזונו מערפד חבר במושבה.

הערפדים מעבירים מחלות שונות לבני האדם ובעלי החיים, ומדי שנה גורמים נזקים של מיליוני דולרים לתעשיית הבקר באמריקה הלטינית. ב-30 השנים האחרונות מתו 9 בני אדם ממחלות שהועברו אליהם על ידי נשיכת הערפד.

איך אפשר ללמוד מבעלי חיים שהתורה מן השמיים? הרב זמיר כהן ב-4 דקות מרתקות: