אפרת ברזל: "הגענו לעידן שחלאס עם ההסתרות, הגיע הזמן לדבר פתוח מהלב"

יום לפני חתונת בנה, אני יושבת עם אפרת ברזל לשעה שלימה של שיחה. לא, לא משעמם לה לרגע, אבל התוכנית החדשה "פתוח" בערוץ הידברות, אותה היא מנחה, נגעה לה כל כך עמוק בלב, שהיא להוטה לשתף. התוכנית, אשר מטרתה לאפשר שיח כנה ופתוח אף על הנושאים הכואבים ביותר, היא מבחינתה, ומבחינת צוות ההפקה כולו, חלום שמתגשם. "עם הזמן והשיחות הארוכות שערכנו, הגענו להבנה שיש שתי שכבות ביטוי לחיים שלנו", היא אומרת. "יש את מה שאנחנו מראים כלפי חוץ, ויש את מה שאנחנו מדברים עם עצמנו פנימה. עם הזמן, מצטברים אצל כל אחד מאיתנו נושאים כואבים, שהוא ממשיך לסחוב בבטן. לפעמים אלו דברים שרק האדם עצמו יודע, ולא מסוגל לומר לאף אחד אחר בעולם, בגלל הצורך להיראות בסדר. יש גם מקומות בהם כמעט בלתי אפשרי לפתוח נושאים רגישים, ואנשים מוצאים את עצמם מיישרים קו עם החברה, בזמן שאין שום עבירה לפתוח את הלב. להיפך, הקשר שלנו עם ה' הוא כאשר הלב מונח פתוח לפניו".

מכאן באה ההחלטה ליצור תוכנית, בה ידברו הכי פתוח שאפשר. "לתוכנית הגיעו נשים שהרגישו בשלות לדבר מעומק הלב אף על הנושאים הקשים ביותר, זאת גם כאשר עדיין יש שם כאב, ולנו עצמנו קשה לשמוע את הדברים. בכל פרק בתוכנית מובא נושא אחר, כמו קשיים בשידוכים לבעלות תשובה, דיכאון, התקפי זעם, המתנה לפרי בטן, נישואין שניים, יתמות או קושי לקבל ילד ששינה את הדרך, ועל הנושא הזה אנחנו מדברות באופן פתוח עד הסוף. התברכנו במרואיינות אינטליגנטיות, שידעו לנתח את התופעות המהוות חלק מחייהן, ולצחוק ולבכות על כך בו זמנית. התקווה היא, כי דרך הצפייה יוכלו נשים נוספות להיכנס אל תוך עצמן ולגעת ברבדים נוספים בנפשן. בונקר הרגשות פנימה רק עושה מחלות, ואילו כאשר אפשר לתת להם ביטוי, מתרחש תהליך מאפשר ומרפא. לפעמים, אפילו אם אין תשובה לכל שאלה, עצם הפתיחה של הדברים שמה אותנו במקום אחר".

אביגיל הכימיאן, יוצרת ועורכת הסדרה, מספרת גם היא על התהליך המתרחש בתוכנית. "ב'פתוח', מביאה אפרת ברזל למסך את עצמה הכי שאפשר, בכובע שפחות הכרנו, כיועצת רגשית וכאשת מקצוע. היא מובילה את המרואיינות מסע מטלטל אל תוך הנפש פנימה, והתוצאה הנראית על המסך הינה ריפוי למשתתפות וחוויה מעשירה בידע, מידע וכלים לכל צופה, בכל גיל. התוכנית חוצה מגזרים ובעייני מהווה חידוש ופריצת דרך בכל הנוגע לעולם המורכב של נפש-גוף, חיים-מוות, הורות-ילדות, שלמות מול זו שאינה כזו. היא רוויה בכלים טיפוליים ובהדרכה מעשית לצופים, למיצוי היכולות האישיות והכרה בחוזקות, כמו גם בחולשות שלנו, במרחב המשפחתי".

פרומו לתוכנית "פתוח" עם אפרת ברזל:

לא מחזיקה בבטן

צורת השיח הזו הולכת עם אפרת כבר מילדותה. "בבית בו גדלתי, דיברו על הכל באופן מאד רגיש וחופשי. אמא שלי תמיד אמרה לי לא להחזיק בבטן, כי זה לא בריא", היא אומרת בחיוך. "אגב, באחת התוכניות התראיינה אמא שלי, והיא דיברה הכי פתוח שאפשר, על כמה קשה ובלתי נסבל היה כשהבת שלה חזרה בתשובה. זו לא שיחה ראשונה בינינו על כך, ובכל זאת תמיד יש שם קושי. עם זאת, כאשר שאלו אותי אם להוריד איזשהו קטע מהראיון בעריכה, ביקשתי שלא יורידו כלום. היה חשוב לי שנשים את הלב על השולחן עד הסוף".

את מה שלמדה בילדותה, ממשיכה אפרת עד היום. "לפעמים אני מוזמנת להרצאה ומרגישה לחץ גדול. ואז אחד הדברים הנפלאים שאני עושה, הוא לומר לקהל עד כמה אני מתרגשת ואיך לא ישנתי בלילה מרוב מתח. ככה אני משחררת את הכל, ויכולה להמשיך הלאה ברוגע. הגענו לעידן כזה, בו בורא עולם מראה לנו שחלאס עם כל מופעי ההסתרה. לכולם יש כאבים ובושות, לכולם לא נעים מה יגידו, והגיע הזמן לפתוח את הדברים ולהביא אותם לפתרון. בסוף כולן מרגישות פעם כך ופעם אחרת, אני לא שונה מאף אחת אחרת, וטוב לי לספר מה עובר עלי בפנים. באותה מידה גם הילדים שלי פותחים את העיתון כל שבוע, ושואלים 'אמא, למה כתבת רק עליו ולא עליי?' הם לא מרגישים צורך להסתיר את מה שקורה בינינו, אלא להיפך - לדבר על זה". 

את הצורך בעבודה פנימית, ראתה אפרת גם אצל גדולי ישראל אליהם היתה קשורה. "אחרי שנפטר הרב יפה זצ"ל, שהייתי קרובה מאד אליו, נמצאו יומנים שלו, בהם הוא כתב את ליבו. היומנים, שנערכו לספרים, חשפו את העבודה שהוא עשה עם עצמו בחדרי חדרים, והם מראים איך הוא התמודד ברמה הרגשית ושיפר את המידות שלו, כדי להפוך לאדם הגדול שהיה".

צילום מסך מתוך התוכנית ''פתוח'' עם אפרת ברזל, והפעם: התקפי זעם

מה לגבי מקומות בהם עדיין קשה לפתוח נושאים שונים, מתוך חשש מהתגובה מסביב

"את יודעת, העניין הזה עלה באחד מפרקי התוכנית, שעשינו על בעלות תשובה בתקופת השידוכים. דיברנו על העובדה הזו שאנחנו לא מספרים על עצמנו, אבל אחר כך מתגלים דברים, וזה נורא הרבה יותר. מחיר ההסתרה הוא גבוה, ולהיפך - כאשר פותחים את הלב זה לא גורם לאנשים לברוח, אלא להעריך ולהתקרב. בהקשר זה, התקשרה אליי לא מזמן כתבת באחד העיתונים החרדיים ואמרה שהיא עושה כתבה על נשים חרדיות שתרמו תרומה גדולה לציבור. שאלתי אותה מה הקשר שלי לכל זה, והיא אמרה לי, 'את מלמדת את כולנו לדבר את עצמנו אמת רגשית פשוטה בלי לפחד'. התרגשתי מאד לשמוע את זה".

ועדיין - מחיר החשיפה יכול להיות כואב

"זה באמת יכול להיות כך, ולכן כל אחד צריך לפתוח את הלב במידה שמתאימה לו, ומול מי שמרגיש לו הכי נכון. זה יכול להיות מול חבר, רב, הורים, מטפל רגשי, העיקר מישהו שיהיה שם קשוב עבורו באמת ויכיל אותו כפי שהוא. אדם בהחלט צריך להרגיש בטוח כאשר הוא מדבר על המקומות הכואבים שלו, כדי שהוא לא יינזק מזה, ואם נפקח את העיניים, נראה שהקב"ה שולח לנו שליחים מתאימים לצורך כך". 

לפעמים אנחנו דווקא רוצים שיחה מהלב, אבל מי שמולנו לא פתוח לזה

"נכון. רגשות הם חלק מרכזי מאד במערכת ההפעלה שלנו, אבל יש לא מעט אנשים שמפחדים לגשת אליהם. אפשר לחיות חיים שלמים, ולהפסיד את היכולת לצחוק, לבכות, ולחיות באמת מבפנים. אבל לכל אדם יש את הקצב שלו, וחשוב לקבל את זה. לא לכל אחד גם יש את הכלים לפתוח מקומות רגישים, ולפעמים צריך ללמוד אותם. אבל מי שקשה לו עם רמת שיח כזו, כדאי שיתחיל לבדוק למה. בכל אופן, מול בורא עולם אנחנו יכולים לומר את המילה 'אתה' - 'ברוך אתה ה'', אבל מול אנשים אפשר לומר רק 'אני'. אני יכולה לדבר על הרגשות שלי בלבד, לא על אלה של האחר. ומי שמפחד להיפתח רגשית, יכול לפחות להתחיל לספר לעצמו על עצמו. להתחיל עם איזושהי הקשבה פנימה, בלי שאף אחד רואה או יודע. יש שם סודות גדולים, שמחכים להיפתח, ואם זה מאד קשה - אפשר להיעזר באיש מקצוע".

מקומות רבים בחיינו, לדבריה של אפרת, מהווים קריאה לשינוי. "אנחנו מקבלים איתותים מאנשים שחיים לידינו כל הזמן. ילדה שאומרת, 'אמא, תעזבי כבר את המכשיר הנייד', 'אמא, את לא מתייחסת אליי', בעל שנעשה עייף מהתנהגות מסוימת שלנו, או אנשים אחרים שמתחילים להתרחק. הנקישה הזו על הדלת מבקשת מאיתנו לקדם משהו באישיות שלנו, וכל אחד יודע את מה הוא כבר בשל לנקות. כאשר מגיע הזמן הנכון לגעת במקום מסוים, אם לא נעשה את זה - דברים יצטברו בפנים ואנחנו נשלם עליהם מחיר".

מה יהיה המחיר?

"הצד השני ינסה להתקרב שוב ושוב, וכאשר הוא לא יצליח - הוא יפסיק לבקש. כאשר יש ילדה שאמא לא מקשיבה לה או סותרת אותה, או בני זוג שצד אחד מתוכם מחפש יותר קרבה רגשית - יהיו שם עוד נסיון ועוד בקשה, עד שבדרך כלל הצד הרגיש ירים ידיים. הוא ילך לחפש שיתוף רגשי במקום אחר או יהפוך למתוסכל ואטום. לפעמים גם תעלה שם תחושת בדידות קשה, וזה רגע עצוב של התנתקות ואפילו פרידה, מן אמירה כזו של 'אני לא צריך אותך יותר'".

פרומו לתוכנית "פתוח", והפעם עם אמהות שכולות:

טיפ טיולים

את שואלת נשים בתוכנית שאלות רגישות כל כך, איך אפשר?

"דווקא מתוך היותי אדם פתוח, פגיע ורגיש, ובגלל שאני נוגעת בשאלות כואבות גם בחיים הפרטיים שלי, זה טבעי לי יותר. בנוסף, ככל שמפתחים את צורת השיח הזו, אפשר לגעת בפנימיות שלנו בצורה יותר בוגרת, שלא תפגע, אלא תבנה".

בסיומה של כל תוכנית "פתוח", מגיע 'טיפ טיולים'. "אנחנו משתדלות לתת לצופות איזשהו טיפ שייצור קרבה משפחתית, בו הן יוכלו להשתמש בטיולים הכי פשוטים לכאורה, כמו לגן השעשועים או לקניות. הטיפ הראשון שנתנו, לדוגמא, הוא 'דיבורי גשם'. לדבר עם הילדים על איך שהטיפות יורדות על השמשה, על האיים היבשים הנותרים ביניהן ועל איך מרגיש לנו כשהגשם מגיע. שיח פשוט ויומיומי כזה, מאפשר להעלות את כל מה שמרגישים, ורק על גביו יכולות להגיע שיחות עמוקות יותר. יש בדור שלנו כל כך הרבה נוער נושר, ריחוק בין בני המשפחה ומרד בעולם התורה, אבל כאשר הקשר הוא פתוח וקרוב, העובדות בשטח מראות שזה קורה פחות. גם אם הדברים שעולים הם כואבים, וגם אם כל צד חושב אחרת, עצם היכולת לדבר עליהם זו מתנה, ומשפחה בקשר טוב יוצרת בסופו של דבר את הקשרים בין כולנו".

על העבודה סביב הנושא הרגשי באופן כללי אומרת אפרת: "אני שואלת את עצמי לא מעט מאיפה המשיכה שלי דווקא לנושאים האלה. בדרך כלל, ילדים שעברו חוויות לא פשוטות, יודעים להרגיש טוב יותר את השדה של האחר, ואילו לי אישית היתה ילדות מדהימה. אבל האמת היא שעמוק בפנים עברתי טלטלות קשות - הורים שהתגרשו, לחץ חברתי, תהליך של תשובה, התמודדות עם בעל חילוני בזמן שאני שומרת מצוות, ועוד. לפעמים היה קשה כל כך שרציתי לבכות, אבל ככל שעבר הזמן, דווקא מתוך נגיעה בעומק המשברים האלה - דברים נבנו. זה מה שמוביל אותי סביב העבודה שלי כיום - ברדיו, בהרצאות, בספרים, בטיפולים, וגם בתוכנית 'פתוח'. להבהיר שיותר ממה שחשוב הציון שילדה קיבלה, חשוב מה היא הרגישה כשהמורה אמרה לה 'לא למדת מספיק'. לעזור לילדה הזו לפתח יכולת של קבלת ביקורת בלי ליפול ממנה. לחקור את המרחב הרגשי שלנו - הפחדים, החרדות, העלבונות, ואיך הוא פוגש את המרחב הרגשי של האחר. אותי אישית זה פוגש בכל דקה ביום, בכל שניצל שאני דופקת. זו טכניקה שלומדים אותה והיא מענגת. העולם כל הזמן משתנה, והדבר היחיד שבטוח בתוכו זו המערכת הפנימית שלנו, איך אנחנו חווים את הדברים. להיכנס פנימה ולדעת מה קורה שם, זו איכות חיים שלא עולה כסף ושווה זהב, והיא גם מכוונת יותר מכל הקשרים בעולם את הקשר שלנו עם בורא עולם".

לסיום, מוסיפה אביגיל, יוצרת התוכנית: "העבודה עם אפרת ושאר צוות הידברות אשר נרתם להקמת התוכנית היא מהמעניינות ביותר. החל משלב החשיבה על בניית הקונספט של איך תראה התוכנית, דרך בחירת השם, תפירת הנושאים לכל פרק, בחירת המרואיינות, ימי הצילומים, העריכה והפוסט שאחריה ועד לתוצאה על המסך והתגובות החמות שקיבלנו. מה שעומד וימשיך לעמוד לנגד עינינו זו המחשבה - האם הפרק הבא יעשה שירות לציבור? האם זורם בו נחל של אמונה, שיחזק את צופי הידברות? ואיך להביא את הדברים בצורה הנכונה ביותר כדי לרתק, ללמד, להזיז במשהו את עצמנו אל עבר האני הטוב יותר ולהשפיע. התוכניות עוברות בקרה רוחנית כמו כל תוכניות הנשים שלנו ואני מודה שיש באוויר תחושה של משהו גדול".

"פתוח", כל יום ראשון ב-21:00 בערוץ הידברות ובאתר