מה אמר המהרש"ל על מי שקורא לאביו או לאמו בשמם?

רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל). חי לפני כ-450 שנה בפולין, בתקופתם של מרן השולחן ערוך והרמ"א.

אביו נפטר בצעירותו, והוא גדל אצל סבו, הרב יצחק קלויבר, ממנו למד תורה במשך שבע שנים. על שמו נהג בכבוד רב לחתום "שר יצחק", "שלמה ר' יצחק". רבי שלמה לוריא גדל להיות לאחד מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד בכל הזמנים, ממנהיגי יהדות אשכנז.

"ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" – נלמד ממעשיו של המהרש"ל, בכל תחומי החיים.

כיבוד הורים

מצווה התורה: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ". מלמדים אותנו רבותינו שמכלל מורא ההורים שלא לקרוא להם בשמם כדרך שקוראים להם חבריהם, אלא לפנות אליהם בשם "אבא" ו"אמא". ואף שלא בפניהם אסור להזכיר אותם בשמם אלא בתואר "אבא" ו"אמא".

למנהג יוצאי ספרד, מותר לומר: "אבי משה אמר כך וכך", שהואיל והזכיר את התואר "אבי", ברור שהוא מכבדו, ואין בעיה בכך שיזכיר גם את שמו (מרן החיד"א). כותב רבינו שלמה לוריא בספרו "ים של שלמה", שמנהג יוצאי אשכנז שלא מזכירים כלל את שמו של האבא. גם זה עלול להוריד מכבודו!

כדרכם של בני האדם, אותם הביא בורא העולם בהמשך חייהם לפסגות, גם רבנו שלמה לוריא היה ענוונתן. וכדברי דוד המלך, אליו בני משפחת לוריא, וביניהם המהרש"ל, מיוחסים: "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם". המהרש"ל מינה אדם שיבוא אליו בכל יום וידבר עמו על חסרונותיו, כאילו היה אדם פשוט. אומנם כאשר מדובר היה בענייני הלכה וחתירה לאמיתה של תורה, לא פחד מאף אדם, גם לא מגדולי חכמי ישראל ואף לא מהענקים שבדורות הקודמים לו. יצא בחריפות נגד כל פסק והוראה שלדעתו לא מדויקים עפ"י תורתנו הקדושה.

צפו בסיפורי צדיקים על המהרש"ל, מאת הרב הרצל חודר:

נטילת ידיים לאכילת לחם

ישנה מצווה ליטול ידיים ע"י כלי לפני אכילת לחם. ואם מתכוונים לאכול יותר מ"כביצה" לחם (כמות של כשתי פרוסות בלחם פרוס) הוא זוכה אף לברך לאחר הנטילה - לפני הניגוב "ברוך אתה ... אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידים". ויש במצווה זו סגולה לפרנסה כמו שנרמז גם בברכה עצמה "(ע)ל (נ)טילת (י)דיים" - עני, שהיא דוחה את העניות.

אדם שנגע באמצע סעודתו במקום מכוסה בבגד בגופו, שיש בו מעט זיעה, צריך ליטול את ידיו מחדש, מפני שמגמת הנטילה לנקות ולקדש את הידיים לקראת הסעודה. וכמובן על נטילה כזו, שיש בה טרחה יתרה, יהיה האדם בטוח ששכרו כפול ומכופל. אך מה לעניין הברכה, אם רוצה לאכול עוד כביצה לחם בסעודתו?

לדעת פוסקים רבים צריך לברך על נטילה זו. אולם מדברי רבי שלמה לוריא עולה שאין לברך על נטילת ידיים שוב, וכך נפסק להלכה (ילקוט יוסף). ואפילו אם התפנה לקטנים, כשיצא - ייטול ידיו בלא ברכה. אך אם התפנה לגדולים, (הגם שאינו מברך שוב את "ברכת 'המוציא") ייטול את ידיו בברכה.