סיפורים קצרים
איך משיגים 3 שערות משפמו של נמר חי (ובשביל מה)?
"אז בשביל מה ביקשת את זה?", צרח טינג בתסכול, "כמעט מתתי בשביל השערות האלה, ועכשיו אתה אומר לי שאין לך מה לעשות איתן?!"
- הרב אברהם יצחק
- פורסם י"ח כסלו התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)צ'אנג היה חבית נפץ גדושת עצבים, ודי היה בסיבה כלשהי, תהיה אשר תהיה, להוות עילה עבורו להתפוצץ בקול רעש גדול על כל הסובבים אותו.
לזכותו ייאמר, שלא תמיד הוא היה נאחס שכזה. שנות בחרותו עוד זכורות לטוב אצל כל מכריו: בחור חינני, מבריק, בעל שתי גומות בלחיים וזוג עיניים מלוכסנות וחכמות.
צ'אנג גדל והתגייס לצבא הסיני, ואז פרצה מלחמת וייטנאם. הנער הנחמד נשלח אל החזית, ומוראות המלחמה חרטו בו את רשמיהם. דם, פצועים, חברים שנהרגו מול עיניו; נפשו הצעירה נשסעה ודיממה בשטף.
בתום תקופת שירותו הוא שב לביתו, אולם החינניות והעדינות נותרו בשדה הקרב. תווי פניו הפכו גסים, את גומות לחייו העדינות החליפו צלקות מכוערות, ומבע פניו נעשה קשוח ומלא זעם כבוש שבלט שבעתיים על רקע עיניו התכולות והקרות.
אולם על אף גסות מראהו, עמוק בקרבו געשה נפשו המחוספסת; היא כמהה בגעגועים אל הנער העדין והשלו שפעם עלז בקרבו. אבל הוא לא הצליח להשתנות. הוא נעשה קצר סבלנות ומהיר חימה, ותוכחות הוריו התכופות רק הציתו את זעמו וגרמו לו להשתולל כחיה פצועה.
יום אחד החליט אביו, טינג, שעם כל הכבוד למה שעבר, הוא מוכרח לשים קץ להתפרצויות הזעם של בנו. הוא פנה אל החכם הסיני ששכן בבקתה רעועה בשיפולי העיר, וסיפר על מעללי בנו המתבגר.
"כדי לסייע לך אני זקוק ל-2 שערות משפמו של נמר - חי!", הורה החכם הסיני.
עיניו של טינג התעגלו בהפתעה. שערות של נמר?! חי?!
אולם החכם הסיני אפילו לא הרים את עיניו, וטינג הבין את הרמז. הוא עזב את הבקתה מבולבל, אך נחוש לרפא את בנו בכל מחיר.
* * *
מצויד בכמה קילוגרמים של בשר, פנה טינג אל היער הסמוך, בו ידע כי מצויים נמרים. הוא הוציא גוש בשר אדמדם מתרמילו, הניחו על הקרקע והתרחק מעט.
כעבור דקתיים כבר נראתה דמותו של נמר אימתני מרחרח ומגשש את דרכו אל האומצה העסיסית.
בזמן שהנמר בלס, התיישב טינג במרחק לא רב. הנמר הבחין בו אך היה עסוק באכילתו, וזה בדיוק מה שטינג רצה. שהנמר יקשר בינו לבין מנת הבשר היומית.
כך נמשך הדבר מספר שבועות. טינג הניח בשר, הנמר התקרב ואכל בשעה הוא צופה בטינג ממרחק שמדי יום התקצר.
כעבור חודש ימים, טינג כבר ניצב ליד הנמר. הנמר לא גילה סימני עוינות, להיפך, הוא שש למראה איש חסדו, וחכך את ראשו בהנאה ברגלו של טינג בשעה שזה הוציא את האומצה העסיסית מתרמילו.
לרגע הזה המתין טינג. בזמן שהנמר בלס את סעודתו היומית, הוא ליטף את ראשו, אחז בזהירות בשערות שפמו, ו...
טיק.
טינג אחז ב-3 שערות משפמו של הנמר!!!
הנמר סיים את סעודתו, וטינג נחפז אל בקתתו של הזקן.
"אין לי מה לעשות בשערות האלה!", אמר הזקן בטון משועמם, מבלי להפנות ולו מבט מלוכסן אחד לעבר השלל שהושג בחירוף נפש.
טינג חש פטיש של מאות טונות חובט בקדקודו.
"אז בשביל מה ביקשת את זה?", צרח טינג בתסכול, "כמעט מתתי בשביל השערות האלה, ועכשיו אתה אומר לי שאין לך מה לעשות איתן?!".
השיב החכם הסיני: "רק רציתי ללמד אותך כלל חשוב בחינוך: שגם אם בנך מתנהג כמו נמר זועם, עם סבלנות ונחישות תוכל להיכנס ללבו, לדובבו ולהרגיעו, ולהשיג כל שתרצה!"...