המצעד: ממתקי ילדים ש’יכולים להרוג’, והסיבות שבגללן הייצור שלהם הופסק

מי לא אוהב סוכריות? הן טעימות, צבעוניות וברוב המקרים מפתות לטעום מהן (במיוחד למי שמגדיר עצמו כאוהב ממתקים מושבע). אלא שבארצות הברית וקנדה, ישנם סוגי סוכריות שנאסרו בחוק לממכר, היות והן נמצאות תחת הקטגוריה הקטלנית של 'יכולות להרוג'. 

אין חברת ממתקים בעולם שלא מנסה 'להמציא את עצמה מחדש' מזמן לזמן. אבל בעוד שיש חברות שמשתמשות בחומרים הרגילים והמותרים, ישנן חברות ש'הולכות על הקצה' ומשתמשות בחומרים מסוכנים כמו חומצת לימון.  

בכתבה זו נפרט את סוגי הסוכריות המסוכנות וגם כמה סיפורים 'מפחידים' שאירעו בגללן:

הממתק הראשון: ממתק גומי 'קוטל הדרכים' (באנגלית: road kill gummy candy)

הסוכריות הללו הופצו בשנת 2004.

הייחודיות שלהן הייתה שכל חבילה נשאה בתוכה צורות אחרות של חיות. חבילה אחת של תרנגולות ועופות מסוגים שונים, חבילה אחת של סנאים שמצויים ביותר בארצות הברית, חבילת נחשים, ועוד. 

סממן נוסף ייחודי שהיה על הסוכריות הללו הוא סימן של גלגל משאית, כמו בתמונה הזו:

הסוכריות הצליחו מאוד בשוק, אלא ששנה בלבד לאחר מכן - הייצור שלהן הופסק בשל ריבוי תלונות - תאמינו או לא - מכיוון של ארגוני זכויות החיות, שטענו כי הסוכריה מעודדת דריסה של בעלי חיים בפרט, ואלימות נגד בעלי חיים על ידי ילדים, בכלל. 

הממתק השני: סוכריות 'סיגריה' (ילדי שנות ה-80, האם אתם זוכרים אותן?)

כמו בסעיף הקודם, גם כאן - הסוכריות שהיו כל כך פופולריות בשנות ה-80, סוכריות ה'סיגריה' - נאסרו כחוק בשיווק עולמי, לאחר שגורמים שונים טענו ובצדק, כי הם מעודדים את הילדים לצרוך סיגריות מגיל צעיר. 

הסוכריות עוצבו ממש כמו חפיסות סיגריות, כולל ציורים שונים על גבי החפיסה, כמו כאן:

ואפילו עוצבו כסיגריות אמיתיות, עם נייר זהה לזה שעוטף את הטבק בסיגריה אמיתית:

אחד המחקרים הכי מעניינים שבוצעו על ידי ארגון הבריאות העולמי היה השוואה בין מעשנים שהכירו את הסוכריות האלה בילדותם וצרכו אותם לבין כאלה שלא, והתוצאות היו לא מרנינות במיוחד: המחקר הראה ש-70% מכלל הנבדקים שעישנו צרכו סוכריות 'סיגריות' בילדותם, לעומת 40% מהאנשים שלא צרכו את סוכריות הסיגריות בילדותם ו... לא עישנו. 

מתוך אותם מעשנים - אלפי מקרים נגמרו במוות כתוצאה ממחלות שהתפתחו בריאות, כדוגמת סרטן ומחלות ריאות לסוגיהן. 

הממתק השלישי: היפי-סיפי

איך חושבים על רעיון כזה הזוי, גם אנחנו היינו רוצים לדעת. איך מרשים לשווק אותו - זה כבר עניין אחר לגמרי.

הסוכריה הבאה נמכרה לזמן מה בארצות הברית, על ידי חברת ייצור ממתקים די פופולרית. שמו של הממתק: 'היפי-סיפי' שבתרגום חופשי משמעותו "תשאב בשמחה".

בתוך מיכל ארוך שדומה למזרק - הוכנסו עשרות סוכריות צבעוניות, שקראו לילדים 'למשוך' אותן דרך - תאמינו או לא - מחט שהוכנסה אל פיהם. 

מחקר שבדק את 'המוח החושב' מאחורי עיצוב הסוכריה הזו גורס כי הוא מעודד אנשים ונערים צעירים להשתמש בחומרים מסוכנים.  

בעקבות העליהום הציבורי, הסוכריות נשלפו מהמדפים פחות משנה מרגע שיווקן משום שהם "שידרו לילדים ולנוער שלהשתמש בחומרים אסורים זה בסדר".

וסיפור לא כל כך סימפטי לסיומת: מסטיק מתפוצץ (באנגלית: exploding gum)

סטודנט לכימיה מאוקראינה בשם ולדימיר, רצה 'להעשיר' ו'להדגיש' את טעם המסטיק שאהב, והחל לערבב חומרים מחומרים שונים כדי להגיע לטעם 'חזק' יותר. 

כדי להגיע לטעם הנורא חזק הזה, הוא טבל את המסטיק שלו מספר רב של פעמים בחומצת לימון לפני שהוא לעס אותו. אבל יום אחד הוא התבלבל באבקות, ובמקום לטבול את המסטיק באבקת חומצת הלימון, הוא טבל אותו - לא תאמינו - באבקה של... חומר נפץ. 

מה שקרה שניות לאחר מכן הזוי, שכן תוך כדי לעיסה - הלסת שלו התפוצצה (!) והוא הובהל לבית החולים כשהוא סובל מפצעים חמורים בפניו. 

זה קרה במוצאי שבת, שנת 2009. אמו של ולדימיר שנכנסה לחדרו לאחר ששמעה את הפיצוץ - מצאה אותו כשפניו מדממות והלסת שלו עפה מהמקום. שירותי החירום שהוזעקו למקום לא יכלו לעשות דבר, והכריזו על מותו. 

בדיקה פורנזית העלתה כי חתיכת המסטיק שהייתה עדיין בלסתו, נשאה שרידים של חומר נפץ בלתי מזוהה, שהיה לו בחדרו לצורך ניסוייו. חבריו של ולדימיר בן ה-25 סיפרו כי הוא רצה להיות מדען גדול, ומגיל צעיר הכין חזיזים תוצרת בית.