היסטוריה וארכיאולוגיה
"ירושלים הקדושה": מטבע כסף נדיר בן 2,000 שנה התגלה בעיר דוד
במהלך פעילות סינון עפר ארכיאולוגי, שהגיע מחפירות רשות העתיקות ברחוב המדורג בעיר דוד, גילתה ילדה בת 11 מטבע נדיר עשוי כסף טהור ועליו הכיתוב "ירושלים הקדושה". להערכת חוקרי רשות העתיקות, המטבע הופק מעתודות הכסף הרבות שהיו בבית המקדש השני
- גבי שניידר
- פורסם י"ט כסלו התשפ"ב |עודכן
מטבע הכסף שנחשף (צילום: אליהו ינאי, רשות העתיקות ועיר דוד)
מטבע כסף נדיר מסוף ימי בית שני התגלה במהלך פעילות סינון עפר ארכיאולוגי שהגיע מחפירות רשות העתיקות ברחוב המדורג בעיר דוד. את המטבע חשפה ליאל קרוטוקופ, בת 11 מפתח תקווה, שהגיעה עם משפחתה ל"חוויה הארכיאולוגית" בגן לאומי עמק צורים בירושלים.
המטבע עשוי כסף טהור, ומשקלו כ-14 גרם. בצידו האחד מופיע תיאור של גביע עם הכיתוב "שקל ישראל". בסמוך לגביע מופיעות האותיות ש"ב, המבטאות את המילים "שנה ב'" – השנה השנייה למרד הגדול של היהודים ברומאים (68-67 לסה"נ).
בצידו השני של המטבע מופיע תיאור, המזוהה על ידי החוקרים כמטה של הכהן הגדול. לידו מופיעות בכתב עברי קדום המילים "ירושלים הקדושה".
לדברי ד"ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, "מדובר בממצא נדיר, שכן מתוך אלפים רבים של מטבעות שהתגלו עד היום בחפירות ארכיאולוגיות, רק כ-30 מטבעות הם מטבעות עשויים כסף, מתקופת המרד הגדול".
(צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הארכיאולוג ארי לוי, ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מוסיף: "על הרחוב הזה, שחיבר בין בריכת השילוח שבדרום עיר דוד להר הבית שבצפון, והיווה את הרחוב הראשי של ירושלים בתקופת בית שני, צעדו אלפי עולי הרגל בדרכם אל המקדש. אין ספק שהתקיימה כאן פעילות מסחר ענפה מאוד. על כך מעידים המשקולות ומטבעות הברונזה הרבים שמצאנו כאן. אבל למצוא מטבע מרד מכסף טהור, זה בהחלט מיוחד ומרגש".
ד"ר קול מעריך כי המטבע הופק מעתודות הכסף הרבות שהיו בבית המקדש, וכי הוא הוטבע ברחבת הר הבית. ייתכן כי המטבע הוטבע על ידי אחד הכהנים, שפעל בתיאום עם מנהיגי המורדים וסייע להם: "מדובר בכסף באיכות גבוהה מאד. איפה עוד אפשר היה למצוא כסף בכמות כזו ובאיכות גבוהה כזו באותם ימים? רק בבית המקדש. אם כן, אנחנו יכולים לומר בזהירות כי המטבע הזה הוא, ככל הנראה, אחד הפריטים היחידים שאנחנו יכולים להחזיק כיום שמקורם בבית המקדש עצמו".
במסגרת החפירה, נשלח העפר הארכיאולוגי לסינון רטוב בגן לאומי עמק צורים. כאמור, מי שזכתה לגלות את הממצא היא ליאל, שהגיעה עם הוריה ועם אחותה לפעילות הסינון: "שפכנו את הדלי עם העפר על המסננת, ותוך כדי שסיננו את האבנים שהיו בתוכו ראיתי משהו עגול", סיפרה.
"בהתחלה לא ידעתי מה זה, אבל זה היה נראה שונה מכל שאר האבנים. אבא שלי הביא את זה לאחת העובדות, והיא הראתה את זה לארכיאולוג. הוא הסתכל על זה ואמר שזה מטבע מכסף שצריך לעבור ניקוי. מאוד התרגשתי".
המטבע נשלח למעבדות רשות העתיקות, בהן עבר תהליך כימי לצורך ניקוי. לאחרונה, עם השלמת התהליך, התבררה משמעותו של הממצא.
"מטבע הוא סימן של ריבונות", מסכם ד"ר קול. "אם אתה יוצא למרד, אתה משתמש באחד הסמלים המובהקים ביותר של תביעת עצמאות, ואתה מטביע מטבעות. הכיתוב שמופיע על המטבע מבטא באופן ברור את שאיפותיהם של המורדים. גם הבחירה להשתמש בכתב עברי קדום, שכבר לא היה בשימוש באותה התקופה, הוא לא מקרי. השימוש בכתב הזה בא לבטא את הערגה של בני התקופה לימי דוד ושלמה ולימי הממלכה המאוחדת – ימים שבהם הייתה לעם ישראל עצמאות מלאה בארץ".