הריון ולידה
פג שנולד בסכנת חיים - ניצל בזכות... ניילון ’פצפצים’ ושקית אוכל
פג שנולד בסכנת חיים - שרד בזכות... ניילון 'פצפצים' ושקית אוכל
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"א כסלו התשפ"ב |עודכן
בתמונה: לורנץ ועריסתו שנעטפה בניילון ’פצפצים’ כדי לשמור על חום גופו (צילום מסך יוטיוב)
כשלרנץ קאר נולד לפני שנה בדיוק כ-15 שבועות לפני הזמן - הוא היה קטן מאוד ובמשקל של "פחית קולה".
גופו הזעיר היה כה חיוור, עד שהוריו - ויקי ורוהן, יכלו לראות את איבריו הפנימיים מבעד לעורו, והוא היה כל כך פגיע ורגיש לקור - עד שהרופאים פשוט לא הצליחו לחמם אותו.
לאחר שהחימום הטבעי בחדר היולדות לא הספיק וגם השמיכות שכיסו אותו לא תרמו לחום גופו לעלות, הרופאים 'הגו' רעיון מהפכני - לעטוף את העריסה שלו בניילון 'פצפצים' (כן, כן, אותו ניילון שבו אתם עוטפים מתנות שבירות) ושקית אוכל.
הרופאים בבית החולים 'סנט מייקל' בבריסטול, אמרו כי נדרשו לחשוב מחוץ לקופסה ולייצר פיתרון נוסח 'עשה זאת בעצמך', כדי לייצר מחדש את התחושה שהייתה ללרנץ ברחם אמו, וזה היה הרעיון הקרוב ביותר לתחושה הזו.
"בדיעבד, זו הייתה בחירה הולמת למתנה השברירית שהוא היה, ואחת שגם עבדה", אומרים הרופאים בחיוך, כיום, כשלרנץ חוגג שנה. "הרופאים אמרו לנו שבזכות עטיפת הבועות ושקיות האוכל שהוצמדו קרוב לגופו, הוא גדל בריא ושמח וללא עיכובים בהתפתחות. בהתחלה זה היה נראה די מפחיד לראות אותו ככה. הוא היה כמו חייזר קטן, עם עור מבריק ושקוף. זה מדהים שהרופאים חשבו על פיתרון כל כך הזוי כדי לחמם אותו", אומרת ויקי, אמו של לרנץ.
לדבריה, ההריון שלה עבר חלק יחסית עד שהרופאים הבחינו בסריקה שגרתית בשבוע ה-20, שהתינוק שלה לא גדל. "הם הזהירו אותי כבר אז שיכול להיות שהתינוק יוולד מוקדם. הם אמרו לי שמבחינתם הם רוצים להחזיק את התינוק שלי בבטן כמה שיותר זמן, אבל לא ידעו אם הוא יצליח. זה היה מפחיד".
ויקי החזיקה מעמד עד לשבוע ה-25 וארבעה ימים, כאשר הרופאים הודיעו לה שהיא חייבת להיכנס לניתוח קיסרי חירום כי השלייה שלה 'בהידרדרות'. אחרי הלידה, התינוק שלה מיד נלקח לפגייה, והיה תחת השגחה צמודה. "מעולם לא ראיתי משהו כל כך קטן בחיי", משחזר רוהן את הפעם הראשונה שראה את בנו. "זה היה טראומתי בשבילי. הוא היה באותו גודל כמו היד שלי, וכל כך שקוף".
אבל למרות היותו כל כך קטן, נראה היה שלרנץ מגיב בצורה רגילה ומתפתח יפה יחסית לגילו. הוא שהה בטיפול נמרץ כחודשיים לאחר מכן, ושוחרר לביתו עם הנחיות ברורות כיצד לטפל בו. "כשהוא שוחרר הוא שקל רק 5 ק"ג", אומרת ויקי. "איך מטפלים בילד עם כזה משקל? זה לא היה פשוט. היינו צריכים הרבה עזרה, אבל הגענו הביתה באותו שבוע שבו הוכרז הסגר הראשון - אז לא ממש יכולנו לקבל אותה. נאלצנו להתמודד די לבד".
היום, לרנץ הגיע כבר למשקל של 20 ק"ג, והוא בריא ושמח ככל הילדים. "הוא התחיל פעוטון השבוע, ואנחנו מאוד מאושרים. הוא הולך, ורץ וכל כך נחוש. אנשים שומעים כמה קטן הוא היה כשהוא נולד, ולא מאמינים איזה דרך הוא עבר ואיך הוא היום".