בין החם והחמות לחתן או לכלה – עצות מעשיות, כתבה שנייה בסדרה

בכתבה הקודמת דיברנו על הנזק שעלול להיגרם לבני זוג כתוצאה מהתערבות של הוריהם בקשר הזוגי שלהם, והבאנו מספר עצות מעשיות להתמודדות של ההורים עם החתנים והכלות. כעת נביא מספר עצות מעשיות נוספות.

1. בית ההורים - אם קרה והבן/ת עזבו את ביתם והגיעו אליכם לבית, כתוצאה מקושי בינם לבין בן/ת הזוג, עליכם כמובן להכניס את הבן/ת לבית למספר שעות עד הלילה, ולהגיש להם אוכל ושתייה כדי להרגיעם. חשוב שלא לשאול ולחקור אותם מה קרה בינם לבין בן/ת הזוג, אלא לתת להם את המרחב השקט שהם זקוקים לו, כדי שיוכלו להירגע, לעכל את מה שעבר עליהם מול בן/ת הזוג, ולתכנן את צעדיהם הבאים. במידה והבן/ת מתחילים לשתף אתכם במה שעבר עליהם מול בן/ת הזוג, מומלץ מאוד שתאמרו להם שאתם אוהבים אותם מאוד, והם חשובים לכם מאוד, ואי לכך אינכם אובייקטיבים. לכן על אף שאתם רוצים מאוד, לצערכם אינכם יכולים לשמוע את מה שעבר עליהם מול בן/ת הזוג. מומלץ שתפנו אותם ליועץ זוגי מוסמך, כדי שייתן להם מענה מקצועי במשבר הנוכחי ובשיפור היחסים ביניהם.

כשתגיע העת לשינת לילה, אמרו לבן/ת בצורה אוהבת ומכבדת, שכדאי שיחזרו לביתם, היות שנישואין הם התמודדות. חשוב שתשתפו אותם בכך שגם לכם היו קשיים בזוגיות, ונשארתם להתמודד, על אף שלפעמים הרגשתם צורך לברוח. בנוסף, אמרו לבן/ת שבגלל שהינכם אוהבים אותם, אתם לא מוכנים לגרום או להיות שותפים להחרפת היחסים בינם לבין בן/ת הזוג, מה שעלול להיווצר כתוצאה מהישארותם אצלכם לשינת לילה. כל הנאמר לעיל, הוא למעט מקרה שבו הבן/ת מספרים לכם שהם עברו על ידי בן הזוג אלימות פיזית או אלימות מינית. במצב כזה, אתם מחויבים להשאיר את הבן/ת בביתכם גם לשנת לילה, ובנוסף חשוב שתפנו אותם ליועץ זוגי מוסמך, שהוא גם מטפל רגשי או פסיכולוג, כדי שייתן להם מענה מקצועי במשבר הנוכחי. על הבן/ת לומר לבן/ת הזוג שהם יחזרו הביתה אך ורק לאחר מספר פגישות משותפות אצל היועץ הזוגי או הפסיכולוג, אף אם תידרש לשם כך חצי שנה של פגישות על בסיס שבועי, ושיחזרו הביתה רק לאחר שיהיה אישור מהיועץ הזוגי או הפסיכולוג שבן/ת הזוג נמצאים במצב יציב מבחינה נפשית, לא מהווים סיכון, ושאין חשש שישתמש שוב באלימות כלפיהם. גם לאחר שיתקבל אישור כזה עליכם ההורים לבקש מהבן/ת שימשיכו להיפגש אצל היועץ הזוגי או הפסיכולוג בחודשים הבאים. בנוסף עליכם לעקוב ולוודא עם הבן/ת (שלא בנוכחות בן/ת הזוג) כל הזמן, בכל דרך שמותרת על פי חוק, שהם לא חווים אלימות על ידי בן/ת הזוג.

2. התנהגות ודיבור שלילי – כיצד עלינו, ההורים, להגיב כשאנו נחשפים להתנהגות או לדיבור לא מכבד של הבן/ת כלפי בן/ת הזוג, ובפרט כשזה נעשה בנוכחות המשפחה?

חשוב שתעצרו באופן מידי את ההתנהגות או הדיבור השלילי של הבן/ת כלפי החתן/כלה. סמנו או נבקש מהם בשקט שילכו לחדר ושהינכם מעוניינים לדבר איתם, ובחדר תאמרו להם בצורה יפה ומכבדת שהינכם מבקשים מאוד שידברו או יתנהגו בצורה יפה ומכבדת לבן/ת הזוג, בפרט בנוכחות המשפחה. אמרו שאינכם מוכנים בשום אופן שהם ידברו כך לבן/ת הזוג בנוכחות המשפחה. כמו כן אמרו לבן/ת שחשוב לכם מאוד שהם יבקשו סליחה מבן/ת הזוג על איך שהם דיברו או התנהגו אליהם, ושזה יהיה בנוכחות כל המשפחה שהייתה נוכחת בזמן האירוע עצמו.

חשוב מאוד גם שתתמכו ותרגיעו את הכלה/חתן הפגועים. זה יעניק להם את ההרגשה שהם חשובים לכם ושהם חלק מהמשפחה שלכם.

3. בקשות – חשוב שאתם, ההורים היקרים, לא תבקשו בקשות מהחתן או הכלה כלל, אף כשזה נעשה בצורה מכבדת ויפה, כגון לומר לחתן – "אתה יכול בבקשה להוריד את האשפה לפח?" וכו', או לומר לכלה – "את יכולה בבקשה לערוך את השולחן?", או "את יכולה בבקשה לשטוף את הכלים שיש בכיור?", וכו'. כדאי גם שלא תבקשו מהבן/ת בקשות שעלולות להפריע מכל בחינה שהיא לחתן/כלה, כגון לבקש מהבן/ת שישאילו לכם את הרכב, או שייקחו אתכם למקום מסוים, או במידה ואתם מבוגרים או חולים - לבקש מהבן/ת שיטפלו בכם, או יעזרו לכם לבנות סוכה וכו', היות שזה עלול להגיע על חשבונם של החתן/כלה, מה שעלול לגרום לריחוק וכעס של החתן/כלה כלפיכם, להשפיע באופן שלילי מאוד על היחסים של החתן/כלה כלפיכם בהווה ובעתיד, וליצור קושי בשלום הבית שלהם עם הבן/ת שלכם.

4. משפחה – חשוב מאוד לכבד את המשפחה של החתן/כלה, ולא לדבר בגנותם באופן כללי, או בגנות אחד מהם, אפילו בצורה עדינה, על אף שהדברים לראייתכם נכונים. כגון: לומר שהאוכל שלהם "נחמד" (נחמד משמעו בינוני), או שהבן שלהם עובר אתגרים בישיבה. כל שכן שלא לדבר בגנותם בצורה בוטה, כגון "הם נתנו מעט כסף לבני הזוג לחתונה או לדירה", וכו', או "הם כמעט לא קונים כלום לבני הזוג ולנכדים שלהם", או "האוכל שלנו טעים יותר משלהם", או "אבא שלהם רגזן מאוד", או "המשפחה שלנו מכובדת יותר משלהם". סעיף זה חשוב וקריטי מאוד לשלום הבית של הבן/ת, וליחסים שלכם עם החתן/כלה.

5. ילדים – עליכם ההורים היקרים לדבר עם ילדיכם, ולבקש מהם, שלא יבקשו כלל בקשות מהחתן/כלה, או בקשות מהבן/ת העלולות להפריע מכל בחינה שהיא לחתן/כלה, וכן שלא יתערבו בשום דרך מטוב ועד רע בזוגיות של הבן/ת. לא על ידי מתן ביקורת - אפילו בצורה עדינה, וודאי בצורה בוטה, כגון "אצלנו נוהגים לפנות את הצלחת לפח אחרי שאוכלים", או "השמלה שלך רחבה / צמודה / קצרה / ארוכה מדי", או הילד שלך לא נקי / בוכה הרבה / לא מחונך וכו'; לא על ידי מתן עצות, גם אם הן עצות טובות, כגון "אני ממליץ לך מניסיון שלי לא לבקר בכלל את בן/ת הזוג", או להציע להחמיא יותר לבן/ת הזוג, וכל שכן אם הן עצות רעות, כגון "אם תפסיק/י לתת לו/ה - הוא יעריך אותך ואת מה שאת/ה עושה בשבילו/ה הרבה יותר", או "אני ממליץ לך שתנהל/י לבד את חשבון הבנק" וכו'. זה לא משנה אם אחד מהילדים שלכם יאמר את זה לבן/ת שלכם, או לחתן/כלה שלכם. בנוסף, חשוב שילדיכם לא ייטו/יצדדו בצד כלשהו בוויכוח או בריב שהתפתח בין בני הזוג, הן בעד החתן/כלה הן בעד הבן/ת. ופשוט שאין לאחים של בן/ת הזוג לדבר בגנותם או לדבר בצורה לא יפה ולא מכבדת לחתן/כלה, או על משפחתם, בין בנוכחות החתן/כלה ובין שלא בנוכחותם, היות שזה עלול להפר את שלום הבית של הבן/ת שלכם, ואף לגרום לריחוק, שנאה וכעס של הבן/ת והחתן/כלה כלפי ילדיכם.

עמיחי לוי הוא יועץ זוגי במחלקת שלום בית של הידברות.