איך מותר לקרוא לרב בשמו? האם מותר להזיז פח בשבת? ומה מקור שמות החודשים?

1. האם מותר להזיז פח אשפה בשבת? לדוגמא אם אני רוצה לנקות את הכיור, ולא רוצה לבוא עם הלכלוך לפח כדי שלא יישפך בדרך, ורוצה שהפח יהיה קרוב לכיור כדי שיהיה נוח לנקות.

פח אשפה שיש בו פסולת שהיא מוקצה, אסור לטלטלו, כדין בסיס לדבר האסור. ואף אם הפסולת הונחה בפח באמצע השבת הרי הוא בסיס לה. ולכן אין להביא את הפח לכיור כדי לשים בתוכו פסולת (ארחות שבת חלק ב' פרק י"ט סעיף ש"מ).

פח אשפה ריק - דינו ככלי שמלאכתו לאיסור, משום שרגילים להניח בו פסולת שהיא מוקצה (שם סעיף שמ"א), וממילא יהיה מותר להביא אותו לכיור, כדין כל כלי שמלאכתו לאיסור שמותר בטלטול לצורך שימוש בגופו או מקומו (שלחן ערוך סימן ש"ח סעיף ג').

כמו כן, אם קודם כניסת השבת רוקנת את הפח מתכולתו, ורק בשבת עצמה הכנסת לתוכו פסולת, יחד עם פסולת שאינה מוקצה, אז דינו כבסיס לאיסור ולהיתר. ובמקרה זה שאין הפח אסור מדין בסיס לדבר האסור, מותר לטלטלו לצורך שימוש בגופו או לצורך מקומו וכדין כלי שמלאכתו לאיסור (שם הערה תק"ו).

אמנם פח אשפה המדיף ריח לא נעים, ובני אדם שוהים או עוברים בסמוך לו, והדבר מאוס עליהם, מותר להוציאו לחוץ ולרוקנו, כמובן בתנאי שיש עירוב במקום (שם סעיף שמ"ו).

(צילום: shutterstock)

* * *

2. האם לימוד תורה או גמרא כשלא מבינים נחשב ללימוד תורה, או שצריך להבין?

בלימוד תורה שבכתב גם אם לא מבינים מקיימים את מצוות לימוד תורה (כד הקמח מערכת תורה ד"ה שכר תורה, והשל"ה מסכת שבועות דף נה סע"ב). כמובן שככל שמבינים יותר השכר גדול יותר.

אולם בלימוד תורה שבעל פה לא מקיימים את המצווה ללא הבנה (מגן אברהם סימן נ', סק"ב), אלא אם כן התאמצת להבין ובכל זאת לא עלה בידך (מראית העין בעבודה זרה דף יט עמוד א').

* * *

3. האם מותר לקרוא לילד על שם אדם צדיק שנפטר בגיל צעיר מסיבות לא טבעיות? או עדיף להוסיף שם נוסף? (אנחנו ספרדים)

יש מי שכתב שעל שם הצדיק מותר לקרוא גם כשנפטר רח"ל בקיצור ימים ושנים, כי אצלו קיצור ימים אינו "קללה" אלא שתמו ימיו, כי השלים הכל (יעויין בספר שמות בארץ עמוד קי"ג).

אולם למעשה אין לקרוא אפילו על שם צדיק שנפטר בגיל צעיר שלא כדרך העולם (כמו שמוכח מהמקורות שהובאו בקישור דלהלן). וגיל צעיר היינו לפני גיל שישים.

אמנם אם מוסיפים שם נוסף - ומשתמשים בו - אפשר לקרוא על שמו.

ראי כאן.  

* * *

4. למה מחליפים אותיות: י"ו, באותיות ט"ז? הבנתי שלא רוצים לכתוב י"ה, משום שזה שם משמות השי"ת שאסור למחוק, אז כותבים ט"ו. אבל האם קיים שם י"ו? ואם לא קיים שם כזה, למה בכל זאת מחליפים ל-ט"ז?

אכן רבי יוסף יוזפא זצ"ל (נפטר בשנת שצ"ז) בספרו יוסף אומץ (עמוד 279) כתב, שרגילין העולם לכתוב במניין חשבונם ט"ו ולא י"ה, מחשש שמא יבוא לידי ביזיון. ע"ש. ויפה שאלת מדוע נהגו העולם לרשום ט"ז במקום י"ו, וכי איזה חשש קיים בזה.

ונשאל בזה הרב חיים קניבסקי שליט"א (תשובות הגר"ח חלק ב' עמוד תתכה) היכן המקור של מה שאנו כותבים ט"ז, ועיקר השאלה מפני מה שבפוסקים מובא שכתבו בעצמם י"ו, ופעמים מעתיקים לשון הפוסקים, ואיך אנו צריכים להעתיק לשונם, האם כמו שהם כתבו כגון סימן י"ו או לשנות מלשונם ולכתוב ט"ז. והשיב: אותיות של ה' יש קפידא. ע"כ.

* * *

5. הורים לילדים אוטיסטים שיש להם 3 ילדים (כולם אוטיסטים), והרופאים אומרים להם שזו גנטיקה - האם מותר להם להביא ילדים נוספים? האם זו מצווה?

בנוגע לכל צדדי שאלה זו, נא ראו (ביחד עם רב שיכול להדריך אתכם למעשה - כי יש בזה הרבה פרטים כגון מהו הסיכון להבא, מהו מין הילדים שכבר נולדו ועוד) בשו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו סימן מ"ג, אשר דן בנושא.

* * *

6. שמעתי שאסור לקרוא לרב בשמו. איך מותר לקרוא לרב חיים קנייבסקי ועוד מלא רבנים בשמם?

אכן שנינו במשנה מסכת סנהדרין (דף צ עמוד א') שאין לאפיקורוס חלק לעולם הבא. ובגמרא (שם דף ק עמוד א') דעת רב נחמן שאפיקורוס הוא זה הקורא לרבו בשמו, דאמר רבי יוחנן מפני מה נענש גיחזי, מפני שקרא לרבו בשמו שנאמר (מלכים ב', ח', ה') "ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע". וכן הוא להלכה בשלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ"ב סעיף ט"ו), שאסור לתלמיד לקרות לרבו בשמו וכו'. ע"ש.

אלא שכתב רש"י בסנהדרין שם: בשמו - שאומר פלוני ואינו אומר מורי רבי פלוני. ע"כ. וכתב הכסף משנה (הלכות תלמוד תורה פרק ה' הלכה ה') ומקרא מסייעו שאמר יהושע (במדבר י"א, כ"ח) "אדוני משה כלאם". וכן פסק הרמ"א שם, שכל האיסור לתלמיד לקרות לרבו בשמו הוא דווקא כשאינו מזכיר רק שמו לבד, אבל מותר לומר רבי מורי פלוני. ע"ש.

ואמנם דעת השפתי כהן (ס"ק כ"ד) שהיתר זה הוא דווקא שלא בפניו, אבל בפניו אין להזכיר שמו כלל, רק יש לקרותו רבי. אולם הפרי חדש בליקוטים חלק על זה ממה שאמר יהושע למשה "אדוני משה כלאם", הרי שהיתר זה שייך גם בפניו. והובא בברכי יוסף (אות י"ז) ובחידושי רבי עקיבא איגר שם, ובפתחי תשובה (סק"י). וכן דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל להלכה (ראה הליכות עולם חלק ח' עמוד צ"ג).

* * *

7. מה הוא מקור שמות החודשים העבריים?

ראה ירושלמי מסכת ראש השנה (דף ו עמוד א') דאמר רבי חנינה שמות חודשים עלו בידם מבבל. ע"ש.

* * *

8. אני יודע שיש חשבונות שמיים, ואנחנו לא יודעים למה כך וכך, אבל למה כל התפילות שלי לא מתקבלות? כל מה שאני מתפלל - לא נענה, ואם כן - אז ההפך ממה שאני מבקש. וגם אם מתפללים עלי, התפילות לא מתקבלות. זה מייאש, אני כבר מיואש, עד כדי כך שאני מאבד את החשק להתפלל, כי אני יודע מראש שהתפילה שלי לא תתקבל או שההפך ממה שביקשתי יקרה.

ראה בדברי הרב זמיר כהן שליט"א כאן.

וראה עוד רשימה של דברים שיכולים לעכב קבלת התפילה כאן.

ובעז"ה יתקבלו תפילותיך לרצון לפני אדון כל.

* * *

9. מאברהם אבינו נצטווינו לעשות ברית. אך למה דוקא ביום השמיני?

ובכן, חז"ל בתלמוד ובמדרשים מבארים טעם שנקבעה מצוות המילה ביום השמיני דווקא, והנה לך לשון קודשם: "מפני מה אמרה תורה מילה לשמונה שלא יהיו כולם שמחים [בסעודה שעושים לכבוד הברית] ואביו ואמו עצבים [שעדיין האישה טמאה טומאת לידה שאיננה יכולה ליטהר (מן התורה) עד ליל יום השמיני ללידתה] (נדה דף לא עמוד ב'). אולם יש בזה כמה טעמים נסתרים על פי הקבלה, שאין לעשות ברית מילה עד שיעבור על התינוק יום השבת, ולכן נקבעה המצווה ליום השמיני שכך בוודאי כבר עברה עליו שבת שלימה, אך יש להבהיר שאין בטעמים אלו לשנות את ההלכה, ולומר כי די בכך שעברה עליו שבת וכשנולד ביום שישי ימולו אות ביום ראשון, שמצוות התורה קבועות לעולם, ואין אתנו יודע עד היכן הדברים מגיעים בעולמות העליונים, וגם בטעם הנאמר בתלמוד שלא יהיו האבא והאמא עצבים בשעת הברית כבר גילו המקובלים שהכוונה לספירות עליונות, ורמזו חז"ל בדבריהם לגבוה מעל גבוה, אף שגם הפשט אמת ויציב.

כידוע שהמדע גילה היום טעם נוסף לרצון הבורא שהמילה תתבצע דווקא ביום השמיני, ולפי מה שגיל לתינוק שאך נולד יש רגישות מיוחדת מאד לדימום בין היום השני ליום החמישי לאחר הולדתו, שטפי דם בזמן זה, אף כי אינם רציניים על פי רוב, הרי לפעמים הם חזקים למדי ועלולים לגרום נזק רציני לאיברים הפנימיים, בעיקר למוח, ואף לגרום מוות בגלל הלם ואבדן דם.

הנטייה לשטף דם נעוצה בעובדה שהיסוד החשוב לקרישת הדם, ויטמין K אינו מיוצר במעיים עד היום השביעי, ברור שהיום הבטוח הראשון לביצוע המילה ההוא היום השמיני. חומר שני הנחוץ גם הוא לקרישת דם תקינה הוא הפרותרומבין. כמות הפרותומבין ביומו השליש של התינוק היא רק 30 אחוז מן הכמות הנורמלית.

כל ניתוח שיבוצע בילד באותו יום, עלול לגרום לשטף דם רציני. הפרותומבין מגיע ביום השמיני לרמה שהיא אפילו טובה יותר מהרמה הנורמלית ב-110 אחוזים, לאחר מכן הוא יורד ומתייצב במאה אחוז. נראה שלתינוק בן שמונת ימים יש יותר פרותומבין מבכל יום אחר בימי חייו של האדם. לפיכך מבחינת מצב הכמויות של ויטמין K והפרותומבין, היום המתאים ביותר לביצוע ברית מילה הוא היום השמיני.

וכמובן שהכל משתלב זה בזה שלכן טבע הבורא את ההכנה הכי טובה לברית ביום השמיני כיון שרצונו היה מטעמים הנגלים והנסתרים המבוארים בזוהר ובתלמוד לקבוע את מצוות המילה דווקא ליום השמיני.

(צילום: shutterstock)

* * *

10. האם אפשר לשתול שתילים בעציץ בבית בשמיטה?

לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מותר לשתול שתיל בעציץ בבית בשנת השמיטה. ולכן אם את נוהגת כמותו בכל ההלכות - תוכלי לעשות כן.

מקורות: שו"ת יביע אומר חלק ט' (חלק יורה דעה סימן ל"א).