איך מחנכים ילדים כשיש פער רוחני בין ההורים?

פערים בין בני זוג הם משהו טבעי ולגיטימי. אנשים שבאים משני מקומות שונים, עם תפיסות עולם, הנהגות, צורת חינוך, אופי, השונים במהותם, בהכרח מתמודדים עם הצורך לגשר על פערים.

לעיתים הפערים מתרחבים ומעמיקים עם השנים, כאשר אחד מבני הזוג עובר תהליך פנימי ומשתנה לטוב או למוטב.

הפערים הם מקור והזדמנות לצמיחה אישית וזוגית, או חלילה להיפך.

ההתמודדות עם פערים רוחניים בין בני זוג אינה שונה מכל התמודדות אחרת בעניין הפערים.

כולנו יודעים שאחת הערובות המשמעותיות ביותר להצלחת חינוך ילדינו היא שלום הבית בין ההורים. כאשר ישנם פערים בהשקפת עולם ו/או הגישות חינוכיות בין ההורים, זה יוצר אתגר לבני הזוג בינם לבין עצמם. ככל שיצליחו להיות שם במקום נכון, הדבר ישפיע בצורה ישירה ועקיפה על חינוך הילדים.

התפיסה הרווחת היא שכדי לחיות חיים טובים עם קשר טוב, אהבה, חיבור וכו', צריכה להיות תמימות דעים בין בני הזוג, והם "צריכים לשדר על אותו גל".

תפיסה זו אינה נכונה בהכרח. אין, ולא אמורה להיות, תמימות דעים בכל נושא ועניין. כן צריכה להיות נכונות ורצון לקבל את השוני, את הפער שקיים בין בני הזוג.

בני זוג שלומדים לחיות בהבנה, ויש להם יכולת הכלה של השוני היוצר את הפער ביניהם, יכולים לחיות באהבה ובקשר פנימי אמיתי לצד הפער הקיים ביניהם. תקשורת נכונה, שיח פתוח ומכיל, נותנים מקום ליכולת לחיות חיים טובים לצד הפערים.

כמו כן, כשיש השתדלות להיות בכיוון הזה, מטבע הדברים עם הזמן בד"כ אפשר לראות צמצום פערים משמעותי.

גם פערים רוחניים נכנסים לקטגוריה הזאת.

ילדים שחיים בבית שבו יש כבוד, הערכה, תקשורת זורמת ופתוחה ויכולת הכלה של הפערים, בעצם חווים חוויה טובה של שלום ואווירה טובה ושמחה, והשוני בעקבות הפערים אינו אמור להשפיע על החינוך שלהם.

כשאבא מכבד את אמא ואמא מכבדת את אבא, והילדים מרגישים את זה בלב, אף על פי שהם רואים את הפערים בעיניים זה לא משפיע עליהם מבחינה חינוכית. (זה כן יכול להשפיע על הבחירות שלהם בעתיד, אבל הרבה מהבחירות מגיעות מתת המודע, ונובעות ממצבים נפשיים כאלו ואחרים. כמובן, בבית שבו יש חוויה רגשית חיובית הנובעת משלום בית, כבוד הדדי ושיח בוגר, הבחירות יהיו ממקום בוגר ומודע יותר).

לדוגמא: בבית שבו אבא רוצה להקפיד על כשרות ברמה גבוהה, והאם אינה מסכימה עם זה ורוצה משהו פשרני יותר, יש להם כאן אתגר, והשיח יכול להיות מכבד ומכיל, או חלילה קוטל ומרחיק.

אמא: "אני מבינה מאוד את הצורך שלך להתחזק בנושא הכשרות, ואני גם מעריכה אותך על כך ומכבדת את המקום הזה, אבל אני רוצה שתבין שאני לא שם, וקשה לי בשלב הזה לזרום איתך".

אבא: "אני מבין את הקושי שלך, ולא מתכוון לכפות עליך את הרצון שלי. אני יודע שיש בינינו פער בנושא הזה, וזה לא מפריע לי להמשיך לכבד אותך ולהיות בקשר טוב איתך. הייתי שמח מאוד שגם את תהיי איתי במקום הזה יום אחד, אבל בינתיים אני מבין את המקום שלך ולא דוחק בך". מובן שהשיח אמור להתפתח להקשבה אמיתית על הקושי, הרצון, ההתנגדות וכו'.

לעומת זאת, עלול היה להתפתח שיח אחר...

אמא: "מאיפה אתה מביא פתאום את החומרות האלו? נהיית יותר דוס מדוס? אני לא מוכנה לזה ואין שום סיכוי שבעולם שאשתף איתך פעולה בעניין!".

אבא: "כך את מדברת? אין לך שום כבוד לערכים שלי??? את אישה בזויה ולא יודעת להיכנע, ובשורה תחתונה אני המנהיג הרוחני כאן, אני מנווט את הבית בנושא, ואין מקום לשמוע דעה אחרת בעניין!".

כשיש שלום רגשי בין ההורים למרות הפערים, הילדים פנויים לקבל ולמצוא את הדרך הנכונה עבורם. אבל כאשר יש מחלוקת ואש משתוללת, הילדים, כצורך נפשי, צריכים לנקוט צד במערכה, וממילא הם לא מקבלים מרחב לבחור את בחירותיהם.

שיח נכון ומכבד בין ההורים בעניין חינוך ילדיהם מצריך בגרות ובשלות רגשית, להצליח להכיל את הפער בלי להתנגד, לנהל דיון מבלי לפגוע או להיפגע. לעיתים, כדי להגיע למקום כזה, צריכים ההורים לפנות לעזרה, לקבל ייעוץ שיכול להעיף אותם קדימה ולהצליח להשכין שלום בביתם למרות הפערים, להשפיע טוב על ילדיהם למרות הפערים, ולזכות לבית שהשלום והשלווה הם נר לרגליו.

*

אשר ומורן נשואים כ-12 שנים. אשר הוא בן למשפחה דתית חמה, עם זיקה עמוקה לכל דבר שבקדושה. מורן, לעומתו, באה מבית מסורתי שבו בקושי שמרו מצוות. לאשר ומורן 4 ילדים בגילאי 2-11.

הם פנו לייעוץ בעקבות קשיים בהצבת גבולות לילדיהם, ומריבות מתמשכות בין הילדים, הגורמות לאווירה עכורה בבית.

בשיחת מיפוי ראשונית הבנתי מיד שיש פערים השקפתיים ופער משמעותי בהסתכלות על דרך החיים אותה הם רוצים להנחיל בביתם. הפערים יוצרים ביניהם חיכוכים מתמידים, ובאים לידי ביטוי בעיקר בהצבת גבולות לילדיהם. אשר רוצה גבולות מחמירים יותר (בלי מדיה לילדים בכלל, תפילות שבת בבית הכנסת, הקפדה על הלכות כאלו ואחרות ועוד). מורן, לעומתו, מעוניינת בפשרנות (שימוש במדיה בצורה חופשית לילדים, לא חשובה לה הקפדה על הלכות כמו נטילת ידיים לסעודה וברכת המזון לאחריה, ועוד) ממילא, כל היתקלות יומיומית בנושאים אלו יוצרת חיכוך ומעלה כעסים, וגם את הטונים...

בשלב ראשון ערכנו 2 רשימות. רשימה ראשונה: 10 דברים שחשובים ביותר לאשר, והם קו אדום עבורו. רשימה שניה: 5 דברים מתוכם שמורן מסכימה כרגע לא להתנגד להם. זו היתה התחלה של "לבוא אחד לקראת השני", ונתן תשתית למה שקרה בהמשך.

בפגישות הבאות עוררנו את נושא ההירארכיה ביהדות, את המקום של האבא כמציב גבולות ואת המנהיגות הרוחנית שהוא נותן בבית. נתנו למורן הרבה מקום להתנגדויות שלה, ויצרנו שיח פתוח על כל הנושא.

לאט לאט למדה מורן לתת לאשר לנווט את הגבולות בבית. אשר למד לכבד את המקום של מורן, בלי לפגוע בה ובלי להכריח אותה להסכים עמו. הוא למד להקשיב לטענותיה / התנגדויותיה בסבלנות ובהכלה, וביחד הצליחו להגיע להבנות והסכמות בבגרות ובאחריות.

במהלך המפגשים הם דיווחו על שיפור משמעותי בנושא הגבולות בבית, ואף המריבות פחתו לחצי (מבלי שדיברנו עליהן באופן ספציפי, מסתבר שהאווירה הכללית שהשתנתה בבית תרמה לכך). גם הקשר ביניהם התחזק.

שושי רוזן היא מטפלת רגשית לנשים ולנערות, ומדריכת הורים מוסמכת.

אם אתם מתמודדים עם קשיים ולבטים בנוגע להתנהגות ילדיכם, או אם אתם רוצים לרכוש כלים להורות מיטבית צרו קשר עם המומחים של מחלקת יהלום. נשמח לעזור! התקשרו 073-33333-28, שלחו מייל לכתובת yahalom@htv.co.il או לחצו כאן.