לאישה
השחקנית המתחזקת רותם זיסמן-כהן: "אני לא רוצה לפחד, רק להיות נקייה וקדושה"
רותם זיסמן-כהן הייתה שחקנית עסוקה שהחליטה לעזוב את תל אביב, יחד עם בעלה השחקן מוריס, ולעטות כיסוי ראש, למרות החשש הגדול. "היום כולם מחבקים את זה. כשאת איתנה בדרך שלך ולא מעניין אותך מה יגידו, גם הסביבה מגיבה כך"
- שירי פריאנט
- פורסם ט' טבת התשפ"ב |עודכן
רותם זיסמן-כהן. צילום: טל עבודי
רותם זיסמן-כהן (39) הייתה אחת השחקניות העסוקות ביותר בתעשייה. כשהגיעה לפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה בחודש אוקטובר האחרון, כדי להציג את הסרט הדוקומנטרי שביימה, היא ידעה שכולם ידברו על דבר אחד – כיסוי הראש שמעטר את ראשה. מאז שעזבה את תל אביב עם בעלה מוריס לזכרון יעקב, לא רבים ידעו שהיא בשלבי התחזקות מתקדמים. בראיון כנה ואמיץ למגזין "לאישה", רותם מודה כי אנשים הסתכלו עליה בפסטיבל, אבל לשם שינוי, היא לא פחדה יותר. "הייתי חזקה, אני רוצה להיות אני. למה אני צריכה להתחבא כל הזמן?", היא אומרת. "בהתחלה התביישתי לדבר על התהליך שעברתי... יום אחד אמרתי, אני לא רוצה לפחד, אני רוצה להיות רק נקייה ורק קדושה. היום כולם מחבקים את זה. כשאת איתנה בדרך שלך ומשדרת את זה ולא מעניין אותך מה יגידו, גם הסביבה מגיבה כך".
כיסוי הראש של רותם לא הגיע ביום בהיר אחד, אלא לאחר חודשים ארוכים של חששות. ״כשעברנו לזכרון, רשמתי את הדסה (הבת שלה – ש.פ) לגן דתי. יום אחד המנהלת אמרה, 'אני יכולה לבקש ממך משהו קטן? רק כשאת באה לגן, כשאת עוברת את העיקול של הפינה, בגלל שיש אברכים, תוכלי לכבד ולשים כיסוי ראש?'. הושבתי את הדסה בעגלה ולא הפסקתי לבכות. חושך מצרים. הרגשתי שבורא עולם מדבר איתי באותו יום. ישבתי עם הדסה בבית שבועיים, לא שלחתי אותה לגן. הלכתי לראות עוד גנים, ושום גן לא התאים למה שרציתי. מוריס הלך להתייעץ עם מישהו, והוא אמר, ׳שתשים ותוריד, העיקר שיהיה לילדה טוב׳."
"חשבתי, אלוקים, איך אתה מעמיד אותי במקום הזה? זה לא היה זר לי, שמתי כיסוי ראש בשבתות, אבל עכשיו היה לי קונפליקט פנימי: מה אני עושה להדסה? איך אני מחנכת אותה? מביאה אותה לגן עם כיסוי ואז מפזרת את השיער בבית? הבנתי שנדרשת פה חתיכת קפיצה, ולא הייתי מוכנה. בהתחלה הבאתי אותה לגן עם כיסוי מלא, ובבית הייתי עם כובע קסקט וקוקו. עברו חמישה חודשים עד שהתחלתי לשים כיסוי ראש ולאהוב את עצמי איתו. לאט־לאט גם מוריס התחיל להבין וגם ההורים שלי".
כשנשאלה כיצד הסביבה קיבלה את השינוי, רותם מודה כי הוריה היו המומים בהתחלה. "עדיין קשה להם. הם עשו המון צעדים לקראתי, הכשירו את המטבח שלהם. זה הניסיון הכי קשה עם ההורים. את לא רוצה לפגוע בהם. את רוצה לכבד אותם. יום אחד אמא שלי אמרה לי, 'יש פה מישהו שמטביל לנו את כל הכלים'. את יודעת מה זה בשביל המשפחה? אני גדלתי בבית שבו ביום שבת עושים על האש בחוף הבונים עם מוזיקה. אני לא אומרת את זה לגנאי, זו הייתה הילדות שלי".
בימים אלו, רותם מעבירה הרצאות על פי שיטת עין הבדולח היהודית. ״דרך הסיפור האישי שלי אני מדברת על השיטה הזו, שהיא טיפול בעצמנו, לקחת 100 אחוז אחריות על החיים שלנו״, היא אומרת. בנוסף, היא כותבת סדרה לנוער ומסיימת כתיבת מדריך רוחני להצלחה. אך הדבר העיקרי שמעסיק אותה לאחרונה הוא תפקידה החדש – אם לשניים, שלא הגיע כל כך בקלות עקב תקופת טיפולים ארוכה ומייאשת. ״היו לי רגעים לא פשוטים. אני כל כך מעריכה נשים שעוברות את זה״, היא מודה.
אך לקראת הלידה המתקרבת בעז"ה, רותם בוחרת להסתכל על הרגעים היפים בחוויה שעברה. ״לא אשכח בחיים את הרגע שהחזירו לי את העובר לגוף. מהמעבדה נפתח חלון ואומרים, 'עובר מספר אחת', ואת רואה שמוציאים משהו בגודל של כלום, שמונה תאים, וזה בן אדם. התחלתי לבכות. זו חוויה אלוקית. אני רוצה לתת פה כוח לנשים שמפחדות לעבור את זה. תחשבו על הרגע הזה של הנס. לא כל אחד זוכה לראות את הנס הזה״.