לקראת עשרה בטבת: פרויקט חסר תקדים לתיעוד קברי אחים בפולין

אין דבר כואב מלדבר על ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה האיומה. הרי מדובר במספרים שאיש לא מסוגל להכיל. ויש עוד דבר נורא בכל הנושא הזה – שכן רבים מאותם קדושים לא זכו לקבר בבית עלמין מסודר, אלא נקברו בקברי אחים הפזורים ברחבי פולין.  

למעשה עד היום לא ידוע מספרם המדויק של קברי האחים, וגם לא היה עד כה אף אחד שהכין מאגר מסודר בו מופיעים שמותיהם, בוודאי שלא עם עדויות של אנשים שראו במו עיניהם את אלו שהוצאו בהם להורג.

בשנה זו, לקראת עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי, יוצא בית ספר רעות מהאגודה לקידום החינוך, ביוזמה מיוחדת במינה הכוללת מאגר של קרוב ל-2000 עדויות שונות על קברי האחים שברחבי פולין. העדויות מלוקטות כבר משנת 1945, אך כעת מקובצות להן יחד ויוצרות מסמך מרתק ומצמרר.

תיאורים קשים מנשוא

כדי להבין את רוח הדברים מספיק להציץ אל כמה מהעדויות. כך למשל כותב אחד העדים:

"לאחר פרוץ המלחמה ב-21 ביוני 1941, חפרו הרוסים בור ענק ביער 'בוהאיצ'יק', שיכול להתאים לכמה מאות אנשים. עם זאת, הם הצליחו להרוג רק 12 אנשים. [...] במהלך אותו שבוע, ב-27 ביוני 1941, הרגו שם אנשי הגסטפו 40 יהודים, שהיו בעלי הבנקים המקומיים הבולטים והסוחרים העשירים ביותר".

בעדות אחרת מופיע התיאור הבא:

"ברצוני לספר על מקום שבו קבורים כ-30 יהודים שהוצאו להורג. [...] בסתיו 1942 הובאו כ-50 יהודים, ככל הנראה ממוצא הונגרי, ל-Fajsławice שבמחוז Krasnystaw, מחוז לובלין, שהיה פעם בניהול גרמני. הם נשכרו כדי לבצע עבודות שיפוץ באחוזת פאיסלביץ לשעבר. [...] כתוצאה מעבודה קשה ומאמץ על אנושי, תזונה לקויה ויחס אכזרי, הם מתו או נהרגו. חבריהם לעבודה היו נושאים גופות וקוברים אותן ליד הפארק בבריכה מדי בוקר".

במטרה להבין מי עומד מאחורי היוזמה הייחודית הזו, פנינו לשוחח עם דינה ווינר מבית ספר רעות, אשר ניהלה את הפרויקט, כשתחתיה פועלים מתנדבים רבים נוספים, כולם בוגרים שלהם או  מתנדבים דור ושני ושלישי לניצולי שואה, ולא תלמידים בפועל, בשל המעמסה הרגשית הקשה הנלווית לעבודת תיעוד זו.

"למעשה", מספרת ויינר, "הפעילות שלנו סביב פולין התחילה כבר לפני כמעט 20 שנה, כאשר הקמנו לראשונה את פרויקט 'גדעונים', זהו מיזם ייחודי של תלמידים, בוגרים ומורים מבית ספר רעות, שנוסעים בכל שנה לפולין כדי לשפץ בתי קברות יהודיים.

"אגב, פרויקט גדעונים התחיל בכלל מיוזמתם של תלמידינו, והם גם אלו שנושאים ברוב העלויות הכספיות שלו. כך במשך שנים טיפלנו בבית עלמין, ובין היתר גם איתרנו קברי אחים שאיש לא ידע על קיומם. באותו זמן כבר התחלנו להבין להיכן פנינו מועדות, וידענו שהפרויקט הבא שלנו יעסוק בהנצחת קברי האחים בכל רחבי פולין ובתיעוד של העדויות הקיימות אודותיהם".

קבר אחים קראשניק (באדיבות פרויקט גדעונים)

קבר אחים קראשניק (באדיבות פרויקט גדעונים)

קבר אחים קראשניק (באדיבות פרויקט גדעונים)

מתעדים ובוכים

פרויקט תיעוד קברי האחים דובר במשך זמן רב, אך לקח זמן עד שהיזמים אזרו את האומץ וניגשו לבצעו. לדבריה של ויינר, העבודה הייתה מצמררת ביותר וגם מורכבת מאוד מבחינה טכנית. "בראש ובראשונה היה עלינו להגיע לכל אותן עדויות שנכתבו במגוון שפות ולתרגם אותן, בנוסף היינו צריכים להבין בדיוק על איזה קבר מדברת כל עדות, שכן כאשר מדובר בעיירות בפולין יש כל מיני דרכים לאיית את שמותיהן, ולעתים קרובות אין שום קשר בין השם ביידיש ובפולנית.

"עשינו מבחינתנו את המקסימום כדי לדייק ולהשוות בין עדויות, במטרה להביא את המידע הנכון ביותר לציבור. אבל אין ספק שהקושי הגדול ביותר היה האתגר הרגשי, שכן מדובר בעדויות קשות מאוד של אנשים שכאמור ראו את מה שקרה שם במו עיניהם. לפעמים הם סיפרו שהם בעצמם נמנו על קבוצת הנרצחים, וברגע האחרון ניצלו, או שראו הכל מחלון של בית סמוך. בשל הקושי שבעניין חילקנו את העבודה בין 20 מתנדבים, ונדרשו להם חודשים ארוכים לצורך העבודה. בסופו של דבר אני זו שנדרשתי לעבור על העדויות כולן, וזה דרש ממני תעצומות לא רגילות, עד היום אני מוצאת את עצמי לעתים שוקעת בהרהורים על תיאורים שקראתי וסיפורים על נשים, ילדים וגברים חסרי אונים שמצאו את מותם".

קבר אחים יוספוב (באדיבות פרויקט גדעונים)

קבר אחים יוספוב (באדיבות פרויקט גדעונים)

קבר אחים יוספוב (באדיבות פרויקט גדעונים)

איך באמת הצלחת להתמודד עם הקושי העצום הזה?

"הדבר היחיד שעזר לי, הוא להסתכל על ה'יש'. בסיומו של כל יום עבודה הייתי חוזרת הביתה ומקפידה לפגוש את הנכדים, לראות את העולם ולהודות על מה שקיים. שום דבר לא יכול למחוק את ההיסטוריה שלנו ואת הטבח המחריד שנעשה בבני עמנו, אבל אני לפחות מודה על כך שזכיתי להנציח את הדברים, למען הדורות הבאים".

ומי בעיקר יהיו אלו שלדעתכם ישתמשו במאגר?

"הכוונה שלנו בעיקר לכך שבני משפחות יוכלו לאתר את קברו של יקירם על פי זיהוי שם העיירה או המיקום, ואף לקרוא עדויות ותיאורים שנכתבו עליו, כדי להבין מה באמת התרחש באותו מקום. בנוסף, אני משערת שהיסטוריונים וחוקרי שואה יוכלו גם כן להיעזר במידע הרב. אנו כמובן שואפים להוסיף למאגר עוד ועוד עדויות, ככל שיימצאו. בכוונה תחילה הבאנו את העדויות בעברית ובאנגלית, כך שיהיה נגיש לכל המעוניין בכל רחבי העולם".