נועה ירון דיין: "להיות לוחמת אור גם בחושך - זה הטריק"

נועה ירון דיין פרסמה פוסט מרגש בנר ראשון של חנוכה, ובו היא מדברת על שני מצבים בנפש שכולנו מכירים, ועל הדרכים להתקיים בתוכם. "חושך ואור הם מצבים בנפש. הם שתי צורות קיום. ובכל אחד מאיתנו יש גם מזה וגם מזה. חושך רוחני. ואור רוחני. והרבה מלחמות יש ביניהם. מלחמת האור בחושך היא המלחמה הרוחנית של העולם הזה. יש שלל סוגים של מלחמות בחיינו. בין זכרים לנקבות, בין יהודים לגויים, בין ימנים לשמאלנים, בין דתיים לחילונים, בין עשירים לעניים ובין אוהדי בית"ר לאוהדי הפועל, אבל יש מלחמה אחת שמתחוללת בנפש. מלחמת האור בחושך. הלא היא מלחמת ההשגחה הפרטית בטבע. מלחמת הניסים שהם מעל המציאות מול טבלאות אקסל המחייבות את המציאות. מלחמה בין מה שגלוי למה שנסתר. מלחמת המעטים מול רבים.

"מלחמה ראויה. מלחמה שכל אדם חייב להלחם אותה. להכניס את האור הרוחני אל המקומות הגשמיים החשוכים. לגרש את החושך. למצוא פח קטן ולהדליק ממנו את נשמתנו".

בנקודה זו מציגה ירון-דיין את המלחמה שבתוכה פנימה, ואיך זה מרגיש כשנמצאים עמוק בתוך החושך. "יש ימים בהם שוררים בחיי תוהו ובוהו וחשך על פני תהום. ויש ימים שבהם מתקיים בי ויהי אור. כמה ארוך הוא הלילה. כמה סמיכה היא החשכה. נדמה כאילו היתה כאן תמיד ותהיה פה לעד. התורה מלמדת אותנו כלל קוסמי שמתקיים בכל מקום ובכל זמן: "מעט מן האור דוחה הרבה מין החושך". נר קטן באפילה גדולה הוא שינוי משמעותי שאי אפשר להתעלם ממנו. רבי נחמן מברסלב כותב שזאת העבודה. למצוא את האור הקטן בתוך החושך הגדול.את הרוחני והטהור והמואר בתוך המרק החשוך של חיינו.

"דוד המלך כתב 'להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות'. בוקר הוא מצב של אור ועליו כתוב להגיד בבוקר חסדך. כשמואר, כל אחד מספר את החסדים שהשם יתברך עשה ועושה איתו. זה לא קשה. כשהדעת גדולה, אז רואים את ההשגחה, אז מרגישים את הנוכחות של הקדוש ברוך הוא בחיינו. אבל בלילה, בלילה הארוך, כשהדעת מסתלקת וחושך על פני תהום, אז נשאר לנו רק דבר אחד. אמונתך בלילות. להאמין. לעצום עיניים חזק ולהאמין. שלמרות שאני לא יודעת כלום עכשיו, לא מבינה שום דבר, לא מרגישה שום דבר, בכל זאת הוא כאן. איתי. משגיח ואוהב. נוכח וער. תמיד. נמצא שהאור הוא האמונה והחושך הוא הכפירה. האור הוא הקירבה לאחד, והחושך הוא הפירוד והניכור והבדידות שהם נחלתנו כשאנחנו רחוקים. אז צריך לגייס אמונה פשוטה. אמונה של ילדים. אמונה בלי שכל. פשוט אמונה בלי חוכמות.

"אגב, רבי נחמן אמר שבניגוד למה שאנחנו חושבים, את עיקר השכר נקבל על החושך ששרדנו ולא על האור שאיתו פעלנו גדולות ונצורות. הפוך ממה שנדמה לנו. כולנו אוהבים תקופות מוארות של הצלחה ושונאים את הזמנים שבהם אנחנו בחושך. אבל דווקא העשיה הקטנה בזמנים של ירידה היא העיקר. לעשות בעיניים עצומות, מתוך זיכרון של הארה שהיתה לנו פעם ואיננה. להיות לוחמת אור. גם בחושך. זה כל הטריק....

"כזה היה הנס של חנוכה. נס רוחני. וחנוכה הוא חג של לוחמי אור. היוונים לא רצו להשמיד את הגוף, הם רצו לכבות את הלהבה הרוחנית והקדושה שבתוכנו. מטרתם הייתה לטמא את השמן, את הנשמה, ולא להשמיד ולהרוג כמו המן ופרעה וצוררים אחרים. לא היה איכפת להם שנחיה, אבל בלי אור. בלי קירבה. בלי קדושה. וניצחנו. בימים ההם בזמן הזה. ומי יתן וננצח גם היום. מעטים מול רבים. חלשים מול גיבורים.מי יתן ויהיה לנו כוח לעמוד עצומי עיניים ונחושים ולהמשיך להאמין גם בתוך ההסתרה. ויותר מזה, אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה. בוודאי גם שם נמצא השם יתברך", היא מסכמת ומרגשת.