אחת ולתמיד, האם אפשר באמת להבין משהו מ"סימנים"?

פעם נשאל הרב שך זצ"ל על ידי אחד מבני ישיבתו אודות שידוך שהוצע לו, עם בת מצוינת ממשפחה חשובה. על פניו היה השידוך ראוי ומכובד, נאה ומתוקן, אלא שבמהלך הבירורים נודע כי במשפחה קיימת בעיה רפואית מסוימת. אמנם הנוגעים בדבר טענו כי המחלה אינה תורשתית, ואין כל מקום לחשוש בדבר בריאותה של הבת, אולם הוא אינו יודע האם ניתן לסמוך על כך.

הרב שמע את כל הפרטים בתשומת לב, ולאחר מכן אמר לאותו תלמיד, כי מאחר ואין מדובר בשאלה פשוטה כלל ועיקר, מבקש הוא זמן מה בכדי לשקול את הנושא בישוב הדעת.

אלא שאותו בחור, אשר הצעת השידוך קסמה לו, ומשכה את ליבו בשל הייחוס הנכבד והכבוד הרב שהיה עתיד לעלות בחלקו אילו תצא אל הפועל, ביקש להוסיף שיקול נוסף. הוא טען בפני הרב כי על אף החשש, יתכן שכדאי לגשת אל השידוך, וזאת משום שהוא עלה מכמה וכמה כיוונים, כאשר אנשים שונים הציעו את אותה הצעה, מבלי שיהיה כל קשר ביניהם. "התזמון המופלא הוא אות וסימן לכך שמה' יצא הדבר! הלא כן?", טען הבחור.

השיחה כולה התנהלה תוך כדי הילוכו של הרב שך מהישיבה אל ביתו, אולם כאשר שמע הרב את המשפט האחרון, נעמד מיד על עמדו והגיב בתקיפות: "גם אתה מדבר דיבורים של נער? מי שמדבר כך וחושב כך יכול להגיע רחוק בכיוון הלא-נכון! וכי אנחנו יכולים לפרש סימנים מן השמים? הרי זה מסור לבעלי רוח הקודש ולא לאנשים כמונו", פסק נחרצות.

הרב שך יצא חוצץ לא פעם כנגד האותות והסימנים שמאמצים בני אדם לעצמם, כמו גם במקרה הבא, שבו דובר בילד שהיה צריך לעבור ניתוח מסוים. בבית החולים כבר נקבע לו תור לביצוע הניתוח ביום ראשון בשבוע. למרבה הצער, במוצאי השבת שלפני היום המיועד לניתוח – עלה חומו של הילד, עובדה אשר עוררה חשש לזיהום, וגרמה לרופאים להחליט על דחיית הניתוח למועד מאוחר יותר.

ואכן נקבע לילד תור חדש, ליום ראשון בשבוע שלאחר מכן. בינתיים ירד החום, והכל נראה תקין – עד למוצאי שבת, שכן אז, במוצאי שבת שוב עלה החום לפתע, והתופעה חזרה על עצמה. ההורים הגיעו עם הילד אל בית החולים, הרופאים בדקו אותו, העלו חשש מפני זיהום – ודחו את הניתוח ליום ראשון שלאחר מכן...

ושוב ירד החום במהלך השבוע, ושוב נראה היה כאילו הכול מסתדר על הצד היותר טוב, עד למוצאי שבת – אז התברר כי התופעה חזרה על עצמה בשלישית! הפעם, כאשר עלה חומו של הילד הבינו ההורים כי לא ניתן יהיה לקיים את הניתוח בנסיבות המצב, ובליבם התעוררו ספיקות ותהיות בדבר עצם ההצדקה שבניתוח, אשר מן השמים נראה כי מבקשים למנוע ממנו מלצאת אל הפועל.

לעת עתה, החליטו ההורים להתעלם מתחושתם, ותור חדש נקבע לילד ליום ראשון שלאחר מכן. אולם כאשר שוב עלה החום במוצאי שבת הרגישו ההורים כי אינם יכולים עוד להתעלם מה'סימנים' הברורים שמשוגרים אליהם מן השמים, והחליטו לפנות אל הרב שך במקום אל בית החולים.

הם סיפרו את כל המעשה, מראשיתו ועד סופו. הם תיארו את התופעה המוזרה אשר איש לא נתקל מעולם בשכמותה, ולאחר מכן הציגו את השאלה המנקרת בראשם: "האם אין לראות בעיכובים החוזרים והנשנים, אות משמים לכך שהניתוח אינו רצוי ואינו ראוי? האם אין אנו צריכים להבין את המסר ולבטל את הניתוח לחלוטין?" שאלו, והרב השיב נחרצות בשלילה.

"האם לדעת הרופאים יש צורך לנתח?" בירר הרב, והאב השיב בלי היסוס: "ודאי, גדולי הרופאים בדקו את הילד, והגיעו למסקנה כי הניתוח בלתי נמנע!". "אם כן", ענה הרב, "אם תסתמכו על ה'סימנים' שכביכול מורים על חוסר הכדאיות שבקיום הניתוח עלולים אתם חלילה לעבור על איסור 'ניחוש". התורה אוסרת עלינו להסתמך על 'סימנים' כאלו ואחרים ולגבש מסקנות על פיהם. אם הרופאים סבורים כי יש לקיים את הניתוח, ואילו אתם תכריעו שלא לקיימו מחמת 'סימנים' הנראים לכם – הרי אתם 'מנחשים', וכידוע, זהו איסור חמור מן התורה, חלילה לכם מלעשות כן. צריך לעשות את הניתוח וה' יעזור שהכול יעבור בשלום!", סיים הרב בברכה, וההורים יצאו מחדרו.

ואכן, כדבריו של הרב – כך אירע. תור חדש נקבע לניתוח, בפעם החמישית, ליום ראשון שלאחר מכן, והפעם – התנהל הכול על מי מנוחות.

הילד חש בטוב, והניתוח עבר בהצלחה מרובה מעל ומעבר לציפיות.

באדיבות אתר 'דרשו'