יד ה' ירדה משמים ועצרה את הנשק של המחבל – אני ניצלתי

בשבוע שעבר דווח בחדשות 13 על נסיון פיגוע ירי שהתרחש בצומת אפרת לפני חודשיים, שבו ניצלה אשה תושבת תקוע בגלל מעצור בנשק של המחבל. אני הייתי שם. אני האשה שניצלה מהפיגוע. יחד איתי היו שם עוד שני בחורים חרדים, תושבי מיצד. קרה לנו נס. נס אדיר! נס עצום! פשוט נס. אני הרגשתי שהקדוש ברוך הוא הציץ מהשמים בדיוק ברגע שהתכופפנו לשאול את הנהג של המכונית "לאן אתה נוסע?", והמחבל התכונן לירות, ושלח את המעצור הזה בנשק. השמים נפתחו, ויד ה' ירדה ועצרה את הנשק של המחבל. עד היום אני עוד לא קולטת איזה נס עצום זה, וכמה בקלות המצב יכול היה להגמר אחרת. זה שאני נמצאת פה, חיה, בריאה ושלמה, זה נס.

הבחור שעמד לידי הבחין ראשון במחבל, והוא צעק מיד "מחבל! יש לו נשק!". אני התכופפתי מתוך אינסטינקט הישרדותי, ועוד לפני שהבנתי בכלל מה קורה עברה לי בראש המחשבה "למה הוא לא יורה?!". היום אני יודעת להגיד, שהקב"ה פשוט החליט שהמחבל הזה לא יירה, כי יש לי עוד מה לעשות בעולם. מיד אחר כך הרכב האיץ וברח, והבחור שעמד לידי, בתושייה גדולה, רץ אחריו כדי לזהות את מספר הרישוי שלו. לא היתה לרכב לוחית רישוי אחורית. זה מלמד שהמחבל תכנן טוב טוב את הפיגוע הזה. רצנו מיד לשער של אפרת. הבחורים דיווחו לשומר מה קרה, ושם אני התחלתי לבכות. הייתי מבולבלת ונסערת. עוד לא כל כך הבנתי מה באמת קרה, אבל ידעתי שקרה לי נס. בתוך כל הבכי, עלו לי המילים מההלל "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָ-הּ", וידעתי בבירור שיש לי עכשיו תפקיד מיוחד בעולם: לספר מעשה י-ה.

כוחות הבטחון והסיוע הגיעו מהר מאד, התייחסו לאירוע ברצינות רבה, ודאגו לנו. בין השאר התבקשנו להגיע לתחנת המשטרה בביתר עילית למסור עדות. החקירה במשטרה היתה ארוכה ומייגעת. התבקשתי לתאר שוב ושוב את התחנה, את המיקום המדויק שבו עמדתי, איפה בדיוק הרכב עצר, איך הוא נראה ומה שמעתי. לזכותם של אנשי המשטרה והשב"כ יאמר שהם היו רגישים והתחשבו במצב הקשה שבו היינו. מאוחר יותר, אחרי שהגעתי הביתה, אחד מקציני הצבא שלח לי תמונה של רכב ושאל האם אני מזהה אותו. זיהיתי אותו תוך שניות. זה היה קשה מאד. שוב הרגשתי את הסכנה הממשית ואת הפחד הגדול שעברתי. היום אני יודעת שהצבא והשב"כ השתמשו בדברים שאמרנו בחקירה, וברוך ה' המחבל הזה ועוד כעשרים מחבלים אחרים נתפסו במבצע מיוחד של צה"ל בכפרים באיזור חברון וגוש עציון. הידיעה הזאת משמחת אותי. אני יודעת שהחוויה הקשה שעברתי לא היתה לשווא, וברוך ה' ניצלו פה חיים של אנשים שהיו עלולים להיפגע אם המחבלים האלה לא היו נתפסים.

אחרי אירוע כזה, החיים לא נראים אותו הדבר. הקדוש ברוך הוא שלח לי תזכורת ממשית כמה כל קיומנו בעולם הוא בחסד עליון, וכמה כל רגע הוא לא מובן מאליו. זכיתי לראות את יד ה' ולהיחלץ ממוות, ואני מתפללת שאזכה לקדש את שמו בעולם, ולפרסם את החסד והטובה שגמל עמי.