דודו כהן
הידברות, למה אתם מתעסקים בפוליטיקה?
לא מעט פעמים נשאלנו, בעיקר לקראת מערכות בחירות, למה אנחנו בכלל מתייחסים לפוליטיקה. הרי מה הקשר ליהדות? אז זהו, כארגון שמקרב לבבות אכן אין לנו עניין בפוליטיקה, אלא שהממשלה הרעה והחולה הזו ממחישה היטב עד כמה הקשר הדוק, ועד כמה הפוליטיקה והממשל יכולים לרומם – או לנסות לרסק – את הצביון היהודי שעדיין נותר כאן
- דודו כהן
- פורסם כ"ט טבת התשפ"ב |עודכן
(צילום: נוואף נבארי)
"מה פתאום חדשות באתר יהדות?", פרשתי את ידי בתדהמה אי שם, בקיץ 2013, בישיבת צוות שבה התקיים דיון על אפיון אתר הידברות החדש (דאז). באותה תקופה זה היה לא נתפס כמעט. מה הקשר לפוליטיקה וחדשות באתר יהדות? זה היה תמוה באותה תקופה, אבל היום החיבור הזה הרבה יותר מובן מאליו. ואכן, היום אפשר להיכנס לאתר הידברות לא רק כדי לצפות באחד מעשרות אלפי סרטוני היהדות ב-VOD ולא רק כדי לקרוא ראיונות מעניינים ומחזקים – אלא גם להתעדכן בחדשות חשובות, לקרוא טורי דעה, לעיין בתחקירים ועוד.
אגב, רבים שאני מכיר קיבלו על עצמם שלא להיכנס לאתרי חדשות חילוניים בזכות האלטרנטיבה שיש בהידברות. הם מרוויחים ככה כמה דברים: הימנעות מפריצות, הימנעות מלשון הרע ואנטי ליהדות, וגם אי-מתן כח נוסף לאותם אתרים מבחינת כמות כניסות, חשיפות לפרסומות וכו'.
פליאה נוספת נרשמה כאשר לקראת מערכת הבחירות ב-2013, לראשונה הרב זמיר כהן התבטא בפומבי וקרא להצביע לאחת המפלגות החרדיות. "הידברות, למה אתם נגררים לפוליטיקה?", תהו המון טוקבקים באתר, אבל התשובה היתה קבועה - זו לא פוליטיקה, זו נטו יהדות. אנחנו דואגים לדמותה היהודית של מדינת ישראל. יש להגן על הציבור מפני התכניות של השמאל החילוני-רדיקלי. לא כולם קיבלו את האמירה הזו.
היום נראה שאפילו לא צריך להסביר את הנקודה.
הממשלה הרעה הנוכחית ממחישה יותר מכל את חשיבות השמירה על היהדות גם דרך התעסקות בספקטרום הפוליטי. אין ממש ברירה. כל מה שחששנו ממנו שנים, כל מה שנציגי החילוניות הפרוגרסיבית זממו לעשות במשך שנים - הם מבצעים כיום, באמצעות כמה חובשי כיפות שימושיים, שמגשימים את חלומותיהם הפרועים ביותר, ולמעשה נשכבים ומשמשים כגשר בין אותם שונא דת לבין חלומם הגדול - ישראל מדינה ככל המדינות, עם ישראל עם ככל העמים.
למי שזוכר, ממשלתו של אהוד ברק החלה להתפורר בגלל משבר קואליציוני שנוצר בעקבות משחן ענק של חברת החשמל, שהועבר בכבישים בשבת וגרם לנציגי יהדות התורה לנטוש בזעם את הממשלה. עברו 20 שנה בלבד, ועכשיו זה נראה כמו שריד אנכרוניסטי מעבר שאפשר רק להתגעגע אליו. היום השבת מחוללת בפרהסיה וברגל גסה, פי כמה וכמה מאותו משחן סמלי. השכם והערב פוליטיקאים למיניהם מנסים לקושש קולות של שנאה דרך רדיפת היהדות, מערכת החינוך הופכת חילונית להחריד יותר ויותר, התקשורת מוטה שמאלה באופן בלתי נתפס, גורמים בערים שונות מקדמים תחבורה ציבורית בשבת (ואפילו בחינם, העיקר לדרוס את הסטטוס-קוו), פוליטיקאים יהירים מנסים לקבוע הלכות גיור מעל לראשם של הרבנים הראשיים, מערכת משפט חולה ורקובה מהיסוד פוסלת שוב ושוב חוקים עם ניחוח יהודי, פקידי ממשל מנסים לסתום את הפה לרבנים ולגדולי הדור ועוד. אני עוד זוכר הפגנה קטנה בקריית שמונה מול חנות חזיר שנפתחה אי שם בתחילת שנות התשעים. היום רשת טריפות מפרסמת פרסומות ענק ללא הפרעה, ואין פוצה פה ומצפצף. אפשר לומר שבלית ברירה, השלמנו עם המציאות ההזויה הזו.
ובכן, אפשר להיות יפי נפש, למשוך את ידינו מעיסוק באקטואליה ולהימנע מטורי דעה ומתן במה מאזנת לצד השפוי והשורשי במדינה, אבל לצערי, אין לנו הפריווילגיה הזו. ככל שנשתוק יותר, כך כל הליברמנים והלפידים, בסיועם של הבנטים והאורבכים, יוכלו להמשיך לבצע את זממם, וכך בעוד 20 שנה נתעורר למדינה הרבה יותר חילונית, למדינה שבה ישנם חוקים של ממש נגד מצוות התורה (ע"ע הצעות חוק שהוגשו בחלק ממדינות אירופה לגבי איסור שחיטה כשרה, איסור ברית מילה ועוד. בקרוב אצלנו? אם זה יהיה תלוי בליברמן ושות', תהיו בטוחים שגם זה יגיע), מדינה שבה הרב הראשי יהיה למעשה רב רפורמי וכן הלאה.
אז בבחירות הבאות, כשתראו שוב סרטון של הרב זמיר כהן שקורא להצביע למפלגות החרדיות, תזכרו מה קורה היום, כשחלק מהציבור המסורתי הצביע בתמימות למפלגות כמו ימינה ותקווה חדשה, שכיום משתפות פעולה עם גדולי שונאי היהדות, שלא לדבר על תומכי טרור. ובעיקר תזכרו שכדי לקיים מדינה יהודית נורמלית, עלינו גם להבין שאי אפשר לטמון את הראש בחול. חייבים להיאבק על דמותה היהודית של מדינת ישראל, אל מול כל הטירוף הפרוגרסיבי שמתחולל כאן בשנים האחרונות. ויפה שעה אחת קודם. רצוי אפילו שעתיים.