סיפורים אישיים
כתב ynet לשעבר בחשיפה מרגשת: "כך הציל הבבא סאלי את חיי"
אבי שושן, כיום דובר המרכז הרפואי איכילוב ובעבר כתב ynet, בטור מרגש במיוחד: "שקעתי בתרדמת. הרופאים היו פסימיים לגבי סיכויי לשוב לחיים ולגבי עוצמת הפגיעה. ואז ברכתו של הבבא סאלי – העירה אותי מיידית לחיים"
- נעמה גרין
- פורסם ד' שבט התשפ"ב |עודכן
(בעיגול: אבי ששון)
אבי שושן, דובר המרכז הרפואי איכילוב, פרסם לפני מספר שנים את הפוסט הבא, בו הוא מציין שהבבא סאלי הציל את חייו.
"בגיל שנה וחצי נפלתי מחלון הקומה השנייה. פוניתי בבהילות לבית החולים. שקעתי בתרדמת במשך למעלה משבוע. הרופאים לקחו את הוריי הצידה, ואמרו להם שכעת אולי רק התפילות יעזרו. שלא ברור אם אחיה, וגם אם כן, מה היא עוצמת הפגיעה והנזק ממנו אסבול לשארית חיי", פותח שושן את דבריו.
"סבתא שלי, הרבנית מרים אבוחצירא ע"ה, אשת האדמו"ר רבי יצחק אבוחצירא (הבבא חאקי) זצ"ל - אמרה לאמי הבוכייה שזכות אבות תעמוד לצדנו. היא נסעה לנתיבות, לבית גיסה, אחיו הגדול של בעלה המנוח, רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי) זצוק"ל, כדי שיתפלל עבורי.
"הבבא סאלי לקח קערת מים ובירך עליה ארוכות. הוא ביקש מסבתי שתמרח עליי את המים במיטה בה שכבתי בבית החולים. סבתא הגיעה עם המים לבית החולים, הרופאים לא נתנו לה להתקרב. אבל היא הדפה אותם מעליה, ניגשה למיטתי, והחלה למרוח את המים על כל גופי הצנום.
"מה שקרה מאז נשמע אולי הזוי, אבל כל הסובבים אותי נשבעו שכך קרה", ממשיך שושן לתאר. "באותו הרגע קמתי והתחלתי לרוץ במסדרון המחלקה. כמה שבועות אחר כך לקחו אותי הוריי לבבא סאלי בנתיבות, על מנת להודות לו על הנס שקרה לי בזכותו. הוא הושיב אותי על ברכיו ובירך אותי. כמה חודשים אחר כך הוא הלך לעולמו, ולמרות שאני לא זוכר דבר מאותה סדרת אירועים, עד היום אני מרגיש שהברכה שלו שומרת עליי".
"דמותו של הבבא סאלי היא אחת החשובות והמשפיעות בתולדות העם היהודי", ממשיך שושן. "מידי שנה מגיעים עשרות-אלפי אנשים למקום מנוחתו כדי להעלות על נס את זכרו של אחד מגדולי הרבנים והמקובלים של יהדות מרוקו בפרט, ומדינת ישראל בכלל.
"בעשרות הספרים שנכתבו עליו מאז פטירתו, מוזכרים מאות ואולי אלפי סיפורי ניסים שנקשרו סביבו. היום, כשהציניות סובבת אותנו, ואמונת צדיקים היא דבר שהולך ונעלם, סיפורים אלה נראים לרבים כאגדות ותו לא. מנסים לומר שאולי כוח המחשבה הוא זה שגרם לנס, ולא ברכת הרב. אבל עבור כל אותם רבים שהרב הציל, ההמונים שבירך, התשובה היא חד-משמעית: הבבא סאלי היה איש צדיק, תמים וישר שביקש דבר אחד בלבד – לקדש שם ה' ברבים, ולהגדיל תורה ברבים.
"הבבא סאלי מעולם לא חיפש את הפוליטיקאים, לא רדף אחרי אנשי העסקים - ולא ביקש דבר מלבד לימוד תורה. ודווקא היום, כשיש כל כך הרבה אנשים שמציגים את עצמם כרבנים, יש להעריך ולהוקיר את דמותו עוד יותר.
"מהבבא סאלי אנחנו צריכים ללמוד בעיקר לאיזה 'רבנים' אסור לנו ללכת לבקש ברכה. אז לאילו רבנים לא ללכת? אל תלכו לרבנים שמקבלים קודם כל אנשי עסקים ותורמים כבדים, ושוכחים את היהודי הפשוט. אל תלכו לרבנים שמצטלמים למדורי הרכילות העסקית. אל תלכו לרבנים שקובעים מראש מה סכום התרומה שיש לתת על מנת שתקבלו מהם ברכה. אל תלכו לרבנים שעסוקים כל היום בקבלת קהל וגיוס תרומות, ולא עושים את הדבר הבסיסי ביותר לרב: ללמוד תורה. אל תלכו לרבנים שלא מקפידים על שמירת העיניים. אל תלכו לרבנים שמנפנפים בעושרם. אל תלכו לרבנים שמפחידים ומקללים, כי זו לא דרך התורה.
"הבבא סאלי היה שונה ממרבית הרבנים עליהם אנו שומעים היום בתקשורת. ולכן, עשרות-אלפי אנשים בארץ ובעולם מבכים עד היום את לכתו, ומעלים על נס את זכרו. דווקא היום, כשעשרות בעלי זקנים מציגים את עצמם כ'מקובלים' ו'עושי ניסים', בעוד שאינם אלא שרלטנים המפיצים שנאה ופחד - יש לזכור כי רב אמור לקרב, לאהוב, לברך ולהגן עלינו. מי ייתן וזכותו של הבבא סאלי תמשיך לעמוד לנו ולהתפלל למעננו, שם למעלה", מסיים שושן את טורו מלא התובנות.
בכיוון אחר, תכנית ה-100 - אבי שושן מראיין את דודו כהן: