לרחוץ כלים בזמן שהיא מתקלחת, או לא?

מעשה שאירע לפני כעשרים שנה –

אברך שהיה נשוי זמן לא רב, נכנס להתקלח בשעת ערב ירושלמית קרה, והפעיל את ה"יּוּנְקְרֵס" (מכשיר לחימום מים), כדי שיהיו לו מים חמים.

באמצע המקלחת אשתו התחילה לשטוף את הכלים, מה שגרם לזרם המים החמים להיחלש, והוא נאלץ להתמודד בשאר הזמן שהיה במקלחת עם טמפרטורת מים שאינה נעימה כלל. כאשר הוא סיים להתקלח, להתנגב ולהתחמם, הוא לא ניגש מיד אל אשתו והוכיח אותה, אלא במהלך ארוחת הערב הוא ביקש בצורה מנומסת, שאם אפשר שמחר שטיפת הכלים תֵּיעָשֶׂה לפני או אחרי שהוא מתקלח - זה יהיה הרבה יותר טוב.

הגברת הסכימה, והנה למחרת בערב הוא מצפה ומייחל למקלחת חורפית חמימה. האדון בדיוק נכנס להתקלח, הוא סיים סוף סוף לכוון את טמפרטורת המים כך שלא יהיו קרים מדי או חמים מדי, הסבון במקום, השמפו ישנו, ברוך ה' איזה יופי... אבל פתאום, הזרם נחלש עקב פתיחת הברז שבכיור המטבח. הגברת שוב, בדיוק עכשיו, החליטה לשטוף את הכלים...

השידור החוזר של המקלחת הקרה כבר היה קשה לעיכול, ולכן כאשר הוא סיים את המקלחת, הוא ניגש אל רעייתו ושאל: "צדיקה שלי, מתי שטפת את הכלים?".

"עכשיו, למה?".

"כי חשבתי שביקשתי ממך אתמול שלא לשטוף אותם דווקא במהלך אותן הדקות ביום שבהן אני מתקלח...".

"אוי, נכון! באמת, שכחתי מזה לחלוטין!".

"טוב, הכל לטובה. נחכה למחר".

למחרת בערב מיודענו נערך למקלחת חמה, בביטחון גמור שהטעות של אשתו לא תחזור על עצמה בשלישית. אולם כמובן, הגברת שוטפת כלים בדיוק... כשהאדון במקלחת.

בסיום הרחצה הקרירה הוא פונה אליה ושואל: "תגידי לי, את עושה לי את זה בכוונה?".

"מה? מה עשיתי?".

"את שוב פותחת את הברז בכיור בדיוק בזמן שאני מתרחץ".

הגברת לא מבינה מה הסיפור הגדול, הלא היא שטפה את הכלים גם עבורו.

"אבל ביקשתי ממך גם אתמול וגם שלשום...", הוא מנסה להסביר, אך הגברת בשלה: "אתה סתם מגזים. זה שום דבר", היא קובעת בביטול.

"כן? אז מה דעתך שאני אפתח את המים בברז שבמטבח כשאת מתקלחת, וכך תרגישי על בשרך את ההנאה מכך שהמים החמים והנעימים הופכים פתאום לקרים?!", מציע הבעל. "אם אעשה זאת תוכלי להבין מה אני מרגיש".

"טוב, תפתח, מה הבעיה? איזה סיפור אתה עושה מכל דבר!", הכריזה הגברת ונכנסה להתרחץ, כשהאברך נותר עומד במטבח מול הברז כדי להראות לה אחת ולתמיד כמה מקלחת קרה היא "מְהַנָּה"...

והנה, הוא מרגיש על כתפיו את מלחמת היצר הטוב והיצר הרע שבקרבו: "תגיד לי, אתה בסדר?! מה אתה עושה?! למה לך להפריע ולהציק לה?! זה לא יחזיר את גלגל הזמן אחורה!".

ומיד היצר הרע מגיב: "מה זאת אומרת? ביקשתי ממנה בצורה הכי יפה, יותר מפעם אחת, והיא לא מבינה. רק ככה היא תבין!".

"אתה לא בן אדם! וכי אם תנקום בה יהיה לך טוב?! תיהפך לאדם טוב יותר? היא כבר הבינה את הרעיון".

"היא לא הבינה שלשום, ולא אתמול, ולכן אין שום סיבה שהיא תבין היום....".

היצרים ממשיכים בשלהם בתוך ראשו, אך לאחר כמה דקות ארוכות של דין ודברים ביניהם הוא מחליט שלמרות ש... ואף על פי ש... אחת דתה של הגברת להרגיש את שהוא הרגיש.

הוא מרים את ידו בכבדות ומניח אותה בחוסר רצון על הברז של המים החמים... "אני לא בסדר", הוא אומר לעצמו, אך אז בדיוק הוא שומע את זרם המים של המקלחת נפסק.

היא סיימה להתקלח, יצאה החוצה, והסתכלה עליו בדממה, הוא פנה אליה ושאל: "נו, איך היתה המקלחת?".

"בסדר גמור", היא עונה.

"יופי, אני שמח לשמוע".

אך הגברת, עם פנים מתקשות-להבין, שואלת: " למה לא פתחת לי את הברז בכיור המטבח? אמרת שתראה לי איך זה מרגיש!".

"אני אגיד לך את האמת - לא הייתי מסוגל לעשות לך רע. אני באמת רוצה שיהיה לך רק טוב...".

האישה התביישה מאוד וחייכה אליו.

המעשה אמיתי לחלוטין!

מאז אותו יום עברו כעשרים שנה, וחובה לציין שמאז הגברת לא פתחה אפילו פעם אחת את הברז בזמן שבעלה מתקלח. אפילו כעת שכבר יש לזוג ילדים גדולים ולכל אחד יש את הצרכים שלו, מכל מקום היא תמיד מקפידה על כך ששום ברז לא יִפָּתַח בזמן שהבעל מתקלח, כדי שלא להפריע לזרם המים החמים של בעלה!

אם הוא היה יוצא מאחת המקלחות הקרות וצועק עליה - האווירה בבית היתה נעכרת, ויתכן שהיא היתה נזהרת בנושא למשך תקופה קצרה, עד ששוב היא היתה שוכחת... וזה היה הופך לנושא קבוע לוויכוח בבית. אך הוא התנהג בחכמה ולא נקם בה, אלא הביע את רגש האכפתיות שלו כלפיה. מול זה היא פשוט לא יכלה לעמוד, זה הֵמִּיס כל רצון אחר שלה מלבד הרצון לעשות את רצונו.

נלמד מכאן עד כמה חשוב בבית לא לחשוב לטווח קצר ולפגוע באחר, אלא התורה גורמת לנו להיות אנשים המתחשבים יותר בצרכי הזולת, גם אם זה לא נעים לנו. וגם אם לפעמים נראה שזה בא על חשבוננו - האמת היא שאנחנו הראשונים שנרוויח מכך.

אפילו אם אף אחד לא ראה את מה שעשית, זכור שבורא העולם ראה! הוא כידוע לא נשאר חייב לאף אדם... והוא ייתן לך שכר מלא.

אמנם לא תמיד מיד, אבל ה' יתברך תמיד ישלם לך את כל המגיע לך - בזמן הנכון ובמקום הנכון עבורך.