מקבצי שו"ת - שאל את הרב

מדוע התאבדות חמורה יותר מרצח? האם מותר שלא לסלוח? והאם מותר לאפות עוגה מבננות של אוצר בית דין?

מקבץ שו"ת 204 – השאלות הכי מעניינות שפורסמו השבוע במדור שאל את הרב באתר הידברות

  • פורסם ד' שבט התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

1. מדוע נאמר ״אשר יצר״ את האדם ולא אשר "ברא" את האדם? ומדוע נאמר "וברא בו" וכו׳ ולא "ויצר בו" וכו׳? הלא בריאה היא יש מאין, ויצירה היא משהו שכבר קיים. לכן הייתי מצפה, בקטנות הבנתי, ש"ברא" ו"יצר" יתחלפו בברכה זו…

שאלה טובה. בספר עיון תפלה שם כתב להסביר, שבבריאת האדם נאמרו ג' לשונות: בריאה יצירה עשייה, "ויברא את האדם" (בראשית א', כ"ז), "ויצר את האדם" (שם ב', ז'), "נעשה אדם" (שם א', כ"ו). בריאה הונח על חידוש העצם, עשייה הוא על תיקון הדבר בשלמותו, יצירה הוא על הציור כגון תואר האיברים שבאדם כמותם ואיכותם וגודל מדתם, וכאן אנו מברכים על היצירה, לא על הבריאה והעשייה.

וכן בספר שפתי חיים - ביאורי תפילת השחר (עמודים י"ד-ט"ו) הביא דברי הגר"א זצ"ל (אדרת אליהו תחילת פרשת בראשית) שבריאה היא על עצם הדבר, ויצירה היא נתינת הצורה לדבר. לדוגמא: שולחן - עצם הדבר הוא עץ זה בבחינת בריאה, חיתוך העץ ונתינתו לצורת שולחן הוא בבחינת יצירה, וגימור השולחן וצביעתו בבחינת עשייה. ולכן הנוסח הוא "וברא בו נקבים נקבים", כי יש איברים בגוף שאינם בשר אלא איבר חלול, וכשיש היעדר - שלילה - זוהי בחינת בריאה, כי לא שייך בזה יצירה.

* * *

2. בביאת המשיח, כולם ידברו בלשון הקודש?

אכן כך מבואר מדברי המדרש תנחומא (פרשת נח סימן י"ט) שלעתיד לבוא כל העולם ידבר בלשון הקודש, והביאו על זה את הפסוק (צפניה ג', ט') "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

 

3. אני ובעלי נשואים 5 וחצי שנים, ואין לנו ילדים. נזכרתי שאחרי החתונה אמרתי לעצמי "הלוואי וייקח לנו זמן להביא ילד" (כיוון שלא רציתי בשנה הראשונה של הנישואין). האם קיללתי את עצמי?

כדאי לעשות התרת קללות, ובעלך יכול להיות שליח לעשות זאת עבורך.

ראי כאן.

* * *

4. אם מישהו פגע בי פיזית / נפשית, ומבקש סליחה, וקשה לי מאוד מאוד לסלוח - האם גם אני נקראת "פושעת" שלא סולחת? הבנתי שה' גם קשה למי שלא סולח לאחרים ולא סולח לו.

את לא חייבת לסלוח. אמנם אם הוא באמת חזר בתשובה ומפייס אותך ומבקש מחילה מעומק הלב, ראוי לעשות מאמץ לסלוח לו.

וזה לשון הרמ"א (סימן תר"ו סעיף א') "והמוחל לא יהיה אכזרי מלמחול, אם לא שמכוון לטובת המבקש מחילה".

והסביר המשנה ברורה: לא יהא אכזרי מלמחול - שכל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו. ואם הוא לא ירצה למחול, גם לא ימחלו לו. והוסיף בשער הציון שם, כי למעלה דנים מידה כנגד מידה. וצריך למחול לחברו אפילו אם עוות כנגדו במזיד ובמרד, ואז מוחלין לו גם כן אפילו על המזידות, וכמו שאמרו בגמרא (ראש השנה דף יז עמוד א') למי נושא עוון? למי שעובר על פשע.

לטובת המבקש - כדי שיהא נכנע ליבו הערל ולא ירגיל בכך. ומכל מקום נראה שמליבו צריך להסיר השנאה ממנו, אחרי שבאמת ביקש ממנו מחילה.

עוד כתב המשנה ברורה, שהוא הדין שאין צריך למחול אם מכוון לטובת עצמו, שמתיירא שיגיע לו הזק כשימחול. והוסיף בשער הציון שם, שנראה שגם בזה צריך להסיר השנאה מלבו.

עוד כתב הרמ"א שם: ואם הוציא עליו שם רע - אין צריך למחול לו. וכתב המשנה ברורה שם, כי יש מי ששמע בחשד ולא שמע בפיוס ונשאר השם רע. ומכל מקום מידת ענווה למחול גם בזה.

וראי עוד כאן.

* * *

5. אני מכינה הרבה שנים עוגה שמכילה בננות מרוסקות. היום יש לי בננות של אוצר בית דין. הבננות בשלות מאד מאד ויש חשש להפסד הבננות. האם אפשר להכין מהן את העוגה?

א. בעיקרון אם דרך בני אדם בעיר מגוריך להשתמש בבננות לאפיית עוגה – מותר, ואם לא - אסור.

וכתב בספר שבות יצחק על הלכות שביעית (פרק ד' סעיף ב' אות ג'-ד'), בננה היא דבר שדרכו להיאכל חי, ובירושלים אין הדרך לשנות בננה מברייתה ע"י בישול ואפייה.

לכן עוגת בננה אסור לאפות בירושלים, ואפילו בשכונות שדרך הרבה בני אדם בזה, כי דנים את כל העיר ותחומה כמקום אחד. ושכן שמע מהגרי"ש אלישיב זצ"ל.

בישוב שיש שלושים-ארבעים אחוז שדרכם לאפות עוגת בננה, מותר להם לאפותה כנ"ל.

ודרך לעניין זה אינה עניין הלכתי שהולכים בו אחר מנהגי ארצות מוצא ומנהגי אבות, אלא הדבר תלוי בהרגלים של צורת אכילה באותו מקום.

ומי שגר במקום שהדרך לאפות בננה, אינו יכול ללכת למקום שאין הדרך בכך ולאפות שם, כי דבר שתלוי בהרגלים ולא במנהגים דיניים - אין הולכים אחר מנהג אבות ומקום שבא משם, אלא תלוי בהרגלים באותו מקום שבו הוא נמצא. ע"ש.

ב. בנדון שאלתך - גם אם אין הדרך בעיר מגורייך להשתמש בבננות לצורך אפיית עוגה, תוכלי להקל בזה, וכמו שכתב שם (סעיף ג' אות ב') בננה רכה שבלי ריסוק תלך לאיבוד ולא תאכל, והוא מרסק אותה כדי לערב אותה במאכל, יש לדון להתיר. ע"ש.

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

 

6. אני בדרך לחזור בתשובה, וברצוני לשאול אתכם: קיימים כל מיני "סוגים" של דרכים להאמין? יש כל מיני - יש החרדים, חב"ד, יש ברסלב ויש חסידים ועוד... אין לי מושג מה כל קבוצה אומרת, אבל יגיע הזמן שגם אני אצטרך להשתייך לאיזו קבוצה, הלא כך? איך אדע במה לבחור? הרי כל אחד יגיד לי את הדרך שהוא חושב לנכון... אם יש איזה ציטוט, משהו שעוזר לדעת יותר, אשמח אם תוסיפו אותו לתשובתכם.

הנה עיקר התורה והמצוות שווים אצל כולם, אך החילוק הוא בדרכי העבודה שתכלית כולם להגיע לקרבה לה'. וכולם אהובים וכולם ברורים וכולם רוצים בקרבת ה', ונוהגים על פי התורה.

וענין ההתקשרות לחוג מסוים הוא ענין של הרגשת הלב, איזה דרך את תרגישי יותר קרובה לליבך. כולם חיילים בצבא ה` אך ביחידות שונות וכולם ביחד נותנים את הכתר למלך (מלבד מיעוט שולי וקיצוני של תת קבוצות שאסור להתקרב אליהן) וע"כ התחזקי היטיב בשמירת המצוות ולאחר מכן תוכלי לבחור לך, את הקבוצה שעבודת ה' שלה קרובה לליבך. וכולם כשרים. אני אישית חסיד, ואני מאמין שתמצאי הרבה עוז ושמחה ותמיכה בעבודת ה' ע"י תורת החסידות.

בהצלחה בדרכך, ותתגברי על כל המפריעים.

* * *

7. אנו כיהודים יודעים שנשמתו של אחד שמתאבד נחדלת מלהתקיים, ועונשו חמור מאוד. אבל אחד שרוצח במזיד - עונשו זו מיתה. למה התאבדות זו עבירה יותר חמורה מרצח, אם שניהם מבצעים את אותו מעשה פחות או יותר? (לכאורה, בן אדם שרוצח במזיד מבצע מעשה יותר חמור, מפני שהוא רוצח את השני בעל כורחו, ואחד שמתאבד לפחות משלים עם עצמו ומתאבד בבחירתו החופשית).

לדעתי מספר תשובות לשאלתך:

א. הרוצח ממשיך לחיות אחרי פשעו, ומסוגל לשוב בתשובה. רוב הרוצחים מתחרטים על רשעותם, בפרט לפני מותם. אולם המתאבד מת בחטאו ובפשעו, ואין לו זמן לעשות תשובה, אפילו לא במחשבה.

ב. בנוסף, התאבדות יותר חמורה מרצח - כי יש בה מרידה גלויה באלוקים, בעצם הקיום האנושי. כביכול המתאבד רוצה לאבד את העולם, הוא מורד בעצם הקיום של החיים עצמם, והיה מוכן בלבו להשמיד את העולם כולו כדי להיעלם. זו מרידה בעצם הרצון האלוקי לקיים את העולם ולקיים את נשמתו. המתאבד בעצם מכריז שהוא לא בוטח בקב"ה, הוא מואס במציאות כולה, ולכן לוקח בידיים את החיים שבורא עולם נתן לו.

ג. יש במעשה זה גם מרידה בתכלית הסבל. המתאבד אינו מוכן להאמין ולבטוח בקב"ה שהוא צודק, ושסבלו מגיע אליו בצדק וברחמים. המתאבד כופר בצדק האלוקי ומורד בייסורים.

ד. כמו כן המתאבד עושה חילול השם גדול - כי במעשה התאבדותו הוא מכריז שהוא כופר בעולם הבא ובחיים שלאחר המוות. כי מי שבאמת מאמין שיש חיים אחרי המוות, מבין שאין לו לאן "לברוח" מסבלו, כי גם בשמים יקבל דין וחשבון על מעשיו. ואותם ייסורים שנקבעו לו לפני שירד לעולם - לא יוכל להתחמק מהם גם בעולם הבא, כי הם מה שנגזרו עליו בעקבות מעשיו מגלגול זה או מגלגולים אחרים.

ה. הרוצח אינו מושך אחרים לרצוח, אך המתאבד גורם לאנשים אחרים לחשוב על האפשרות להתאבד כמותו. מחקרים הוכיחו שאנשים שהכירו את המתאבד היו קרובים יותר לנסות להתאבד בעצמם בזמני מצוקה. כך שהמתאבד גורם סבל בל יתואר לסובבים אותו, וגם משפיע על אחרים לנהוג כמותו, כך שחטאו יכול להיות חטא על גבי חטא שמוביל להחרבת העולם. מעשה ההתאבדות אינו רק מקרה פרטי של רצח, אלא הכרזה של מיאוס בחיים המביא נזק לעולם כולו.

עם זאת, איננו יודעים חשבונות שמים, ולא יודעים מה דינה של כל נשמה. רק הקב"ה לבדו יודע כליות ולב, ונותן שכר ועונש לפי יכולתו האמיתית של האדם. הרבה מתאבדים היו בעלי בעיות נפשיות כידוע, ולא היו אחראים למעשיהם, או היו אחראים רק באופן חלקי.

ה' לבדו שופט כל אדם לפי מעשיו, ולמרות שחטאם של המתאבדים חמור מאוד מאוד מאוד - רק הקב"ה לבדו יודע מה עונשו של כל מתאבד וכמה להענישו, ויכול לתת שכר ועונש בצדק וברחמים לפי האמת והצדק והישר. אנחנו לא יודעים חשבונות שמים, ולא יודעים מי נאבד ופשעו ומי לא, ומי שב בגלגול ומי לא.

לקריאת מאמר שכתבתי בנושא התאבדות וסיבות להתאבדות, בבקשה חפש בגוגל את המשפט: "דניאל בלס למה לא כדאי להתאבד".

* * *

8. מה גרוע יותר - רצח רוחני או רצח עם אקדח?

כך אמרו חכמים: "גדול המחטיאו יותר מההורגו". וכמבואר במדרש במדבר רבה (וילנא) פרשת פינחס פרשה כ"א סימן ד': "ר"ש אומר מנין שהמחטיא את האדם יותר מן ההורגו שההורג הורג בעולם הזה ויש לו חלק לעוה"ב והמחטיא הורגו בעולם הזה ובעולם הבא".

* * *

9. האם יש בעיה כלשהי להתחתן עם בחור שאימא שלו יהודייה אך אביו לא? אני ממוצא תימני והדבר חשוב לי במיוחד.

מותר לך להתחתן איתו. אמנם יש לדעת שלבחור כהן אסור להתחתן עם אישה שאביה גוי, למרות שאימא שלה יהודייה, כמבואר בשלחן ערוך אבן העזר (סימן ד', סעיפים ה', י"ט, וסימן ז' סעיף י"ז), וכן יש להורות גם לתימנים (שו"ת עולת יצחק חלק ג' סימן רס"ג).

* * *

10. האם ניתן, ואיך, להזמין אורח יהודי לשבת או חג, כשבוודאות יחלל אותה (ע"י נסיעה ברכב ועוד)?

אסור להזמין יהודי לסעודת שבת, כשידוע שיגיע על ידי רכב בשבת, כי בזה אתה גורם לו להיכשל בחילול שבת, אלא יש לבקש ממנו שיגיע לפני שבת ויישאר אצלך עד צאת השבת.

מקורות: על פי מה שכתבו בשו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק א' (סימן צ"ט) ובשו"ת שבט הלוי חלק ח' (סימן קס"ה ורנ"ו), והגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו "חשוקי חמד" על מסכת פסחים (עמוד קפ"ט) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ע"ש. וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א, הובא בספר הליכות חיים חלק ב' (תשובה קע"ט).

תגיות:שאלות ותשובותמקבץ שו"ת

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה