תכירו: הצעיר הדתי שהפך לחבר סגל בגיל 30 ושואף להציל חיים

הוא עוד לא בן 34, אך כבר עומד בראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה בטכניון; הוא נראה כאחד הסטודנטים, אך התואר שלצד שמו מאושש את העובדה המפתיעה – הוא חבר סגל, ואוחז בתואר הנכבד הזה שלוש שנים. אגב, בעת בה הוכרז על כך הוא נחשב לעוזר פרופסור הצעיר ביותר בארץ. וכן, יש לו גם כיפה גדולה על ראשו, והוא נושא בה בגאווה גדולה.

תכירו את ד"ר יואכים בהר, צעיר מבריק שעלה לארץ לפני כשלוש שנים, ובטוח שהוא נמצא כאן בשליחות של ממש.

"הגעתי לארץ בלי משפחה, בלי חברים ובלי שפה"

"נולדתי בצרפת", הוא מספר, "גדלתי בעיר הסמוכה לגבול עם שוויץ. המשפחה שלי מסורתית. ברוך ה' מאז שעליתי לארץ התחזקתי מאוד, ואני גאה ומאושר שמצאתי את מקומי. בהמשך עלה גם אחי הצעיר לארץ, הוא עוסק דווקא בהייטק ומתגורר כמוני בחיפה. ההורים בשלב זה נשארו בצרפת, אך הם מתכננים לעלות בקרוב לארץ גם כן. זה פשוט עניין של זמן, עד שימכרו את הבית והדבר יתאפשר להם".

את לימודיו האקדמאיים הוא עשה במשך עשר שנים: מתוכן חמש שנים באוניברסיטת סנט אטיין בצרפת ואחר כך חמש שנים בהן סיים תואר שני ושלישי באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. פעמיים הוא זכה בפרס היוקרתי בתחרות בעיבוד אותות ביולוגיים בהקשר הקרדיולוגי, ובכלל מאמרים רבים שלו פורסמו בקהילה המדעית, בתחום מעבדת הבינה המלאכותית.

מה אם כן גרם לך להחליט שאתה עולה לארץ ומבצע כאן את עבודתך המקצועית?

"האמת היא שהציעו לי לבצע את עבודותיי באוניברסיטה בבוסטון, וברור לי שבחו"ל יכולתי להגיע למשכורות גבוהות יותר, אבל רציתי אחרת. משכורת זה לא הכל בחיים, החיים שלי הם לא רק כסף. הרגשתי שחשוב לי לחיות כמו יהודי במדינה שלי, וזו הייתה הסיבה היחידה, עם כל הקושי שבעניין".

ימים ספורים אחרי שסיים את הדוקטורט הוא כבר עלה לארץ. "הגעתי בלי משפחה וחברים, לא הכרתי אף אחד, גם לא דיברתי את השפה. המילים היחידות שהכרתי בעברית היו דרך הקריאה בסידור. זה לא היה קל בכלל, אני זוכר את עצמי בדירה השכורה, עם שש מזוודות, כשאני מבין שאולי מצפה לי תפקיד כלשהו בטכניון, אבל מעבר לכך אין לי כלום".

יחד עם זאת, הוא מדגיש: "היו זמנים מאתגרים, אך אף פעם לא הצטערתי על כך שהגעתי לישראל. זו הרגשה מדהימה לדעת שאתה עובד על מחקרים פורצי דרך בשביל העם שלך. חשוב לי לתרום את עבודתי לישראל ולשיפור שירותי הבריאות בה. המחקרים שלי אמורים בראש ובראשונה להציל חיים, וברור שהדבר הראשון, החשוב ביותר במעלה, הוא להציל חיים של עם ישראל. אשמח כמובן להציל גם חיים של כל אדם אחר בעולם".

אגב, כחלק מתפקידו כראש סגל, ד"ר בהר גם מוביל קבוצות רבות של סטודנטים בתהליכי למידה. "יש מהם בגילי וחלקם אפילו מבוגרים ממני", הוא אומר בחיוך, "אבל אני לא רואה בכך שום בעיה. אני שמח להדריך את הסטודנטים, מתוך אמונה שהם אלו שיובילו את התחום בשנים הקרובות. כחלק מכך, אגב, בדיוק השבוע, אנחנו מקדמים תחרות מיוחדת מאוד של רעיונות בנושאי הטכנולוגיה והמדע כתורמים לשיפור הרפואה. זו תחרות גדולה בה ישתתפו כ-70 סטודנטים ויזכו בפרסים כספיים של אלפי דולרים".

במעבדה של פרופ' בהר

השאיפה: לקדם את הרפואה

כאשר מדבר ד"ר בהר על התחומים שהוא חוקר, ניכר שהוא נלהב למדי. קצת קשה לו להסביר במילים פשוטות את העיסוק המורכב, אך הוא בכל זאת  מנסה: "אני חוקר את הבינה המלאכותית ברפואה. בינה מלאכותית היא שימוש במחשבים ונחשבת לתחום המוביל ביותר כיום בעולם. כשמדברים עליה בהקשר הרפואי, אז הרעיון הוא ללמוד להשתמש בה כדי לאפשר לרופאים לאבחן את המטופלים באופן מדויק ביותר, ובכך לשפר את העולם הרפואי.

"נכון להיום יש לנו שלושה מחקרים פורצי דרך שאנו מובילים בטכניון – הראשון הוא בתחום הקרדיולוגיה. אנו מבצעים בו ניסויים כדי להצליח לאבחן כמה מחלות לב משמעותיות מאוד, והכל על ידי המחשב. הפרויקט הזה כבר בשלבים מתקדמים ואנו מקדמים אותו בשיתוף בית החולים רמב"ם בארץ ובתי חולים בצרפת.

"התחום השני עוסק באבחון מחלות שינה, והוא כולל גם אבחון של מחלות אחרות, שאינן קשורות לשינה, אך קל לאבחן אותן בזמן שהאדם ישן, כי אלו שעות בהן כמעט אין תזוזות של הגוף ואפשר לקבל נתונים מדויקים.

"התחום השלישי והמעניין ביותר עוסק במחלות העיניים. העיניים מתייחדות בכך שהן האיבר היחיד בגוף שאפשר להסתכל עליו ולאבחן דרכו את מצב כלי הדם, דרכן אפשר ללמוד גם על תהליכים נוספים המתרחשים בגוף, כמו למשל על מחלות קרדיולוגיות. אנחנו מאמינים שבזכות המחקרים שלנו יהיה אפשר באמצעות התבוננות בעין על ידי בינה מלאכותית, לזהות את המחלות השונות, ובכך לחסוך בדיקות פולשניות ואף להיות מדויקים יותר באבחון".

ולמה לנו להשתמש באבחון של מחשב, אם יש לנו רופאים אנושיים שיכולים לעשות את אותו הדבר?

"ברור שגם רופא יכול לעשות את העבודה, אך השאיפה שלנו לייצר אלגוריתם שיאבחן נתונים ברמה גבוהה מאוד, עד כדי דרגת אבחון של רופא בכיר ביותר. זה אומר שאם כיום קיים מצב בו על כל תחום רפואי יש כמה רופאים מומחים במדינת ישראל, והציבור רוצה להגיע דווקא אליהם, ממתין בתורות ארוכים ומשלם כסף רב - הרי שמרגע בו יבצע המחשב את האבחון, נוכל להעניק את האבחון הזה בכל בית חולים, בכל מקום וללא צורך בהמתנה לרופאים המומחים. בסופו של דבר האבחון יהיה אפילו מדויק יותר משל הרופא, כי הוא בכל זאת בן אדם ועלול לטעות או להיות עייף, בזמן שהמחשב ממשיך לפעול לפי התכנות".

אתה מדבר כל הזמן על האבחון. האם בתחום הטיפולי אינכם עוסקים?

"נכון, אנו חוקרים את תחום הדיאגנוזה בלבד. אבל ברור שהאבחון ישפיע באופן ישיר גם על המענה, כי ברגע שהאבחון יהיה יותר מדויק, נוכל גם להגיש את הטיפול הנכון לאותו אדם".

במעבדה של פרופ' בהר

פורצי דרך ברמה עולמית

ד"ר בהר מציין כי רק לאחרונה הם יצאו במחקר משמעותי מאוד, שבודק את היכולת להעניק דיאגנוזה שתקבע באלו מחלות עלול האדם לחלות בחמש השנים הקרובות. "אנו עוסקים כעת באבחון של מחלה ספציפית הנוגעת להפרעה חמורה בקצב הלב, ומנסים לפתח אלגוריתם של בינה מלאכותית שיוכל לקבוע אם המטופל שלנו יקבל את המחלה הזו בחמש השנים הקרובות".

ונניח שתגלו שהוא עלול אכן לחלות. למה זה חשוב?

"קודם כל יש כאן את עניין הטיפול המוקדם. גם במחלות הלב, בדיוק כמו במחלת הסרטן, יש משמעות גדולה לכך שמאבחנים את המחלה כשהיא בדרגה 1 ולא בדרגה 4. ככל שהאבחון מוקדם יותר, כך הסיכויים לטפל ולהחלים טובים יותר.

"בנוסף, ברגע שאנו יודעים שישנם אנשים בקבוצת סיכון לחלות בחמש השנים הקרובות, אנו יכולים לייעץ להם איך להוריד את רמת הסיכון שלהם, כמו למשל באמצעות הקפדה על שמירת משקל תקין, הימנעות מעישון ועוד. בסופו של דבר אני מאמין שהבינה המלאכותית ברפואה יכולה בהחלט להציל חיים. זהו אחד הדברים החדשניים והמובילים ביותר בדור שלנו, וזהו דבר מהפכני ממש – יש לנו יכולת להשפיע בצורה טובה יותר על הבריאות".

האם יש מחקרים דומים לאלו שאתם מנהלים בטכניון, שמתבצעים ברחבי העולם?

"כן, יש ברחבי העולם עוד כמה מחקרים שעוסקים בתחומים דומים, אבל אין עדיין שום בית חולים שמשתמש בהם. אנו שואפים בעזרת ה' להיות מהראשונים שיפיצו את הבשורה, אבל זה כמובן ייקח זמן".

על כמה זמן מדובר? מהי ההערכה שלך?

"זהו תהליך ארוך – בשלב ראשון אנחנו עובדים על נתונים מבתי חולים, בשלב השני מבצעים ניסויים עם בתי חולים אחרים, כדי לבדוק שגם בהם הדברים עובדים, ורק אחר כך מביאים את המערכת הזו לחולים עצמם, ובודקים אותה בזמן אמת. אני חושב שדווקא בגלל שהציבור שומע לאחרונה על השלבים שעוברים החיסונים והתרופות לקורונה, הוא יכול להבין יותר מתמיד את התהליכים הללו, שיכולים להיות ממושכים ומתישים מאוד. כמובן שצריכים גם כסף כדי להתקדם במחקר, כך שאי אפשר לדעת בשלב זה מתי יהיו סוף-סוף התוצאות".

אבל את ההפתעה האמתית שומר ד"ר בהר לסוף: "אני לגמרי מאמין שהבינה המלאכותית ברפואה תוכל להביא פריצת דרך גם בטיפול בקורונה. בשנה האחרונה אנו עובדים על פיתוח אלגוריתם שמצליח להעניק לרופא אינפורמציה ברמה גבוהה על המצב של המטופל המאושפז בטיפול נמרץ. על פי הנתונים המגיעים אליו הוא יכול 'לנבא' אם הוא הגיע כבר לשיא המחלה, או הולך לקראת מצב יותר גרוע. זה יעזור לרופאים לתעדף את החולים ולדעת מי מהם דחוף יותר ומי פחות. כמובן שניתן להיעזר בפיתוח הזה גם לחולים בדרגות קלות יותר, אך לא זה העניין".

במעבדה של פרופ' בהר

אתה אדם דתי. אתה חושב שהאמונה שלך תופסת מקום בכל הנוגע לעיסוק שבחרת?

"בוודאי. אני חושב שעצם היותי דתי, זה מה שהוביל אותי לעסוק במקצוע שלי. תמיד היה לי רצון מאוד חזק לעסוק בתחום שיוכל לעזור לבריאות של בני האדם, ושאני אמצא בו משמעות. העבודה שלי כיום מתמקדת בדיוק בדבר הזה. כפי שאמרתי, זה בכלל לא עניין של כסף. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא לעזור לאנשים, אני רואה בכך שליחות".

קרה לך שנאלצת לוותר על משהו מבחינה מקצועית, בשל היותך דתי?

"לא, מעולם לא. החברים לצוות יודעים שאני שומר שבת וכשרות, והם מכבדים את זה מאוד. גם בפגישות שאני עושה ברחבי העולם מקבלים בהבנה את הדברים האלו. לפעמים שואלים שאלות, אבל תמיד זה מתוך התעניינות, ולא כי רוצים לפגוע".

הוא נעצר לרגע, מהרהר, ואז מוסיף בכנות: "שאלת אם אני נאלץ לוותר על משהו, והתשובה היא שכן. אבל הוויתור אינו מקצועי, אלא הוא דווקא על נושא הלימוד. אני מאוד-מאוד אוהב ללמוד תורה, וגם מקפיד ללמוד עם שתי חברותות. זה לא קל לי, כי העבודה שלי דורשת הרבה מאוד שעות, אבל זה מעשיר אותי מאוד ונותן לי סיפוק. הוויתור הוא על כך שהייתי רוצה מאוד ללמוד חצי מהיום בישיבה, זו גם הייתה השאיפה שלי כבחור. לצערי זה לא מתאפשר לי, וכן, זהו בהחלט ויתור גדול. הלוואי שאזכה".