אביו של אהוביה סנדק: "אני ממתין עדיין לעשיית צדק"

שנה חלפה מאז פטירת בנו באורח טראגי, אבל אברהם סנדק, אביו של הנער אהוביה סנדק שנהרג בעקבות רכב משטרתי שניגח את הרכב בו שהה, מתקשה להתאושש מהאסון הכבד שפקד אותו. למרות זאת ניתן לשמוע מפיו רק דברי תקווה ואמונה לצד הדרישה שחוזרת על עצמה מאז המקרה שוב ושוב: "צדק לאהוביה".

בשיחה שאנו עורכים עמו במלאת שנה לפטירת בנו, אומר לנו אברהם: "הכאב על בן שאובד אינו פוחת עם החודשים שחולפים, אלא אולי להיפך. העצב על האובדן מורגש כל העת. מאז האסון עברנו אירועים רבים, היו עליות ומורדות, אבל אנו מודים לקב"ה: 'על ניסך שבכל יום', על הכוח שהקב"ה שולח שלנו להחזיק מעמד". אברהם סנדק נזכר בשיחה שערך לאחרונה עם הרב אורי זוהר שאמר לו כי אהוביה במותו עשה תיקון מאוד גדול בדור, כשהוא מצטט דברים מהזוהר הקדוש. "אין ספק", אומר האב הכאוב, "אהוביה נחקק בזיכרון של רבים מאוד בעם כסמל של אדם שמסר את כל חייו לתורה ולאהבת ישראל ולאהבת הארץ, במסירות נפש".

אברהם מתגורר ביישוב בת עין שבגוש עציון ומגדל את ששת ילדיו הנותרים, האחים והאחיות של אהוביה ז"ל. כפי שהוא מגדיר זאת: "יש לי שבעה ילדים ברוח ושישה בגוף". את הבשורה הקשה על לכתו של בנו הוא קיבל לפני כשנה, ביום ו' בטבת, ומאז אינו מוצא מרגוע לנפשו. מלבד הכאב הגדול על לכתו של בנו מחמדו הוא נאלץ לכתת את רגליו כדי להיאבק על מיצוי הדין עם השוטרים שהיו מעורבים באירוע. בשיחה עמנו הוא שב ודורש מהממשלה, מהמשטרה ומכל מי שיכול לסייע – להביא לחקר השוטרים שפגעו בבנו. "עברה כבר שנה שלמה, ולא ייתכן שהשוטרים שהשתתפו באירוע הזה לא יועמדו לדין. איננו מבקשים אלא שיבדקו את הסיפור הזה לעומק. למה צריך להיאבק על כזה דבר ברור?", הוא תוהה.

(צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

עדויות קשות בקניון

אברהם סנדק עבר רבות במהלך השנה האחרונה. במהלך החודשים שחלפו מאז פטירת בנו עם ישראל כולו נחשף למאבקו מעורר ההשראה במטרה לעשות צדק עם בנו. בחודש שעבר נראה היה כי הצדק מתחיל להיעשות. ביוזמת חבר הכנסת בן גביר הוקמה וועדת חקירה משותפת לוועדת חוץ ובטחון והוועדה לביטחון פנים שנועדה לבדוק את פרשיית מותו של אהוביה.

"החקירה הזו לא נעשית בצורה ישירה, זו אפילו לא וועדה פרלמנטרית, אבל זה עדיין חשוב", אומר אברהם. לדבריו "החשיבות היא בעצם הדיון על כך, זה כבר לוחץ על המערכת, שכעת מבינה כי מתצפתים עליה. לשמחתי היו בדיון משתתפים מימין ומשמאל, ואפילו נציגה ממפלגת מרצ השתתפה בדיון. כל הנוכחים התרשמו מהדברים שאנו זועקים כבר שנה שלמה: יש כאן טיוח. הדיון הוכיח כל כך את אוזלת היד המשטרתית, עד שיו"ר הוועדה מירב בן ארי התחילה לצעוק על נציגת הפרקליטות, שלא ידעה מה להשיב".

במהלך הדיון בכנסת ביכה אברהם את בנו אהוביה ואמר: "אהוביה שחיוכו מאיר לכל, ילד שהקים סיירת כדי לחלק מרק לחיילים. כל יום למדתי איתו תנ"ך. הוא היה רועה צאן וחי את קדושת עם ישראל. טיוח מכסה את הדם. הדם עוד רותח ואף שנאה לא תכבה את אהוביה. טיוח שמנסה לכסות את הצדק ואת האור של אהוביה. חברי כנסת ישראל - אני קורא לכם לנקות את הכתם של הרג בננו".

אהוביה סנדק ז''ל (צילום: באדיבות המשפחה)

הקמתם בתקופה האחרונה תכנית למאבק באלימות המשטרתית כלקח מהאירוע האישי שלכם, מה הרעיון שמסתתר מאחורי זה?

"התוכנית שלנו למאבק באלימות המשטרתית הייתה פרי תהליך שעברנו, לאחר שמאז האסון הפכנו לכתובת בנושא זה, כאשר החלו להגיע לידינו סיפורים רבים על אלימות משטרתית. זה פשוט מתרחש כל הזמן, ברמה שגם כשאני נמצא בקניון ומעמיס שקיות לרכב, אנשים ניגשים אליי לספר לי על אלימות משטרתית כזו או אחרת שהופנתה כלפיהם, והם רואים בנו שותפים לנושא, לאור זאת שגם אנו קורבן לפגיעה משטרתית.

"הסיפורים שמגיעים אלינו מאוד חמורים", מציין אברהם. "בחלק מהמקרים מדובר בנזק שביצעה המשטרה, או לחילופין בטיוח חקירות שונות. במהלך התקופה אפילו גילינו אירוע קשה בתוך המשפחה". האירוע המדובר התרחש כאשר בן משפחתו של סנדק, שליח פיצה במקצועו, נחשד על ידי המשטרה בפריצה לחנות. השוטרים ביקשו לעצור אותו והציבו ניידת בפתאומיות בתוך מסלול נסיעתו, בעקבות כך הוא התנגש בניידת בעוצמה. "במשך ארבעים דקות הוא היה מוטל מתחת לניידת", מתאר אברהם, "וכאשר הגיעו למקום כוחות ההצלה התברר שאין את מי להציל. הסיפור הזה דומה באופן מצמרר לסיפורו של אהוביה, ושני המקרים מסתיימים לעת עתה גם כן באופן דומה – עם אי הרשעה של השוטרים המעורבים במקרה.

"אנו רוצים לשנות את המצב הזה שבו שוטרים מבצעים פשעים ואינם עומדים על כך לדין, והחלטנו לקחת את הנושא ולהציף אותו. אנו פועלים באמצעות כתובת שהקמנו לאיסוף סיפורי האלימות המשטרתית, במסגרתה אנו מפרסמים את המידע, כשמטרתנו היא להוציא את האירועים הללו לאור ולטפל בהם. מאחורי הפעילות הזו שלנו עומדת ההבנה שאנו זקוקים לשינוי גדול בהתנהלות המשטרה".

אבל הפעילות של משפחת סנדק רחבה מאוד ואינה מתמקדת רק במאבק החשוב מול המשטרה. אברהם סנדק גאה במיוחד בעשייה הרוחנית הענפה שנעשית לזכרו של אהוביה. "התחושה היא שיש הרבה אנשים שמנסים למלאות את החלל שאהוביה החסיר", הוא אומר. "זה מתבטא דווקא באותו עניין שבמהלך עיסוקו בכך הוא נפטר – יישוב הארץ. מאז האסון אנו רואים עלייה במספר האנשים שמגיעים ליישב אזורים שונים ברחבי הארץ, ובעלייה משמעותית גם בתמיכה הכלכלית של תורמים באותן מטרות".

משפחת סנדק הובילה מיזמים שונים שנועדו להנציח את זכרו של בנם, שרובם במסגרת קמפיין מימון ההמונים "צדק לאהוביה". אחד מהם הושלם לפני מספר חודשים עם הכנסת ספר תורה לבית הכנסת במעוז אסתר – הגבעה בה אהוביה התגורר לפני פטירתו. "הקמנו את בית הכנסת לזכרו, וברוך השם לאחרונה זכינו גם לסיים את יישוב המקום עם הכנסת ספר התורה לבית הכנסת שהומה במתפללים המנציחים את זכרו", אומר אברהם.

40 דקות מתחת לגלגלי הרכב

את הבשורה הקשה על פטירתו של בנו בן ה-16 בלבד קיבל אברהם סנדק לא מכוחות ההצלה וגם לא מהמשטרה שאנשיה הובילו לפטירה הטראגית, אלא מהוריהם של הנערים הנוספים ששהו ברכב שננגח על ידי המשטרה במהלך מרדף שהוביל לאסון. "המשטרה אפילו לא טרחה להודיע לנו בשעות שלאחר האירוע על מצבו של בני", קובל  אברהם.

גם כעת, שנה אחרי האירוע הקשה, לא ברור לחלוטין מה אירע שם באותה שעת צהריים בכבישי בנימין, סמוך ליישוב איילת השחר. אהוביה נסע עם חבריו בכבישי השומרון כאשר ניידת משטרה החלה לבצע אחריהם מרדף. "המשטרה הגיעה למקום לאחר שקיבלה דיווח על חשד לזריקת אבנים על ידי יהודים לעבר פלסטינים", אומר האב, "רבע שעה לאחר קבלת התלונה החלו השוטרים במרדף אחרי הרכב, שלא צלח. לאחר זמן מה של מרדף החליטו השוטרים לשנות גישה וביצעו פעולה שנקראת 'ניגוח', שמשמעותה פגיעה באמצעות הפינה הימנית של הרכב המשטרתי בצד השמאלי-הקיצוני של הרכב השני. פגיעה כזו בהכרח גורמת לרכב הננגח להסתובב בתשעים מעלות כנגד כיוון התנועה. כתוצאה מהניגוח, הרכב שבו שהה אהוביה התהפך, ואהוביה עף החוצה. לרוע המזל הרכב נפל בדיוק עליו".

אברהם מותח ביקורת חריפה על התנהלות השוטרים בדקות שלאחר ההתהפכות. "במקום שהם יבדקו אם יש מישהו שנפל מהרכב תוך כדי ההתגלגלות, או מהו מצבם של הנערים והאם יש מישהו שחסר, השוטרים במקום היו עסוקים בלהכות את הבחורים שתפסו. למרבה הצער, גם הנערים האחרים נפגעו כתוצאה מהתהפכות הרכב ולא היו פנויים לחשוב על גורלו של אהוביה. בנוסף, ייתכן מאוד שהם האמינו כי הוא הצליח לקפוץ החוצה ולהימלט מהמקום".

במשך 40 דקות שהה אהוביה מתחת לרכב כשהוא ללא רוח חיים. לימים יגיע למקום בוחן תנועה שתשלח משפחת סנדק במטרה לחקור את האירוע. "הבוחן הגיע למסקנה כי אכן התבצע במקום ניגוח באמצעות כלי הרכב המשטרתי. הצעד המסוכן הזה ננקט למרות שהנערים הללו לא סיכנו אף אחד, לאור העובדה שהכביש היה ריק לחלוטין באותה שעה, ולכן הצורך בניגוח כלי הרכב בו הם נסעו צריך אף הוא להיחקר, וזה עוד לפני ההתנהלות של השוטרים בשטח בשעות שלאחר הניגוח", אומר האב.

"טיוח בסדר גדול שלא נראה"

לאחרונה, במסגרת אירועי המחאה לרגל ציון שנה לפטירת אהוביה התאספו מאות בני אדם סמוך לגשר המיתרים. המפגינים קראו להעמיד לדין את השוטרים שגרמו למותו. מולם התייצבו כוחות משטרה, שהפעילו כנגדם אמצעים לפיזור הפגנות. רגע מצמרר נרשם במקום כאשר האבא, אברהם, אמר קדיש, וערך קבלת עול מלכות שמים לעילוי נשמת בנו אהוביה.

ההפגנה מול המטה הארצי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"האירוע הזה הוא טיוח בסדר גודל שהמדינה לא ראתה זה זמן רב", טוען אברהם. "מיד לאחר האירוע החלה מסכת שלמה של הסתרה. האזור עצמו נסגר למשך חמש שעות שבמהלכן לא קיבלנו כל מידע מהרשויות. כדי להבין לגמרי את גודל ההסתרה, עליכם להבין כי הפגיעה ברכב התרחשה בסביבות השעה 12 בצהריים, וזה נודע לנו רק בשעה 14:00, וגם אז לא דרך הרשויות. ההודעה הקשה הגיעה אליי בשעה שהייתי בדרך לבית החולים, בתקווה למצוא שם את בני, אך כבר בהיותי בדרך, בשעה ששוחחתי עם הוריהם של הנערים האחרים, הבנתי שבני חסר. מיד התחלתי בבירורים, ובאמצעות עדות שמסרו לי אנשים שנכחו בשטח הצלחתי להגיע להבנה שבני נהרג באירוע. בכל הזמן הזה הרשויות לא נתנו לנו כל מידע, ואין לי ספק שסיבה מרכזית לכך היא הרצון לטייח את האירוע", הוא משוכנע.

השוטרים שהשתתפו באירוע אומנם זומנו לחקירה עוד באותו ערב, אך ראש מח"ש, קרן בר מנחם, החליטה לסגור את החקירה נגדם. "לפני כחודש התפרסמה בתקשורת הכללית כתבה שחשפה כי ההערכות שלנו לא הגיעו בחלל ריק, וכי הפרקליטות ומח"ש אכן פעלו לטייח את הסיפור הזה", מדגיש אברהם.

במסגרת המאבק כנגד החלטת מח"ש, משפחת סנדק פועלת מול המשטרה, אך גם מול אישים רבים בציבוריות הישראלית, בכדי שאלו יפעילו לחץ שיביא לפתיחת חקירת משטרה בכל הנוגע לנסיבות מותו של אהוביה.

על גבעה בלי חשמל ומים

למרות הכאב הגדול, האב השכול חדור באמונה. "אנו יודעים שהכול ממנו יתברך, החיים שלנו הם ממנו, והוא זה שמחליט כמה זמן נחיה בעולם הזה. בזכות הכוח שהוא מעניק לנו אנו מצליחים להתמודד עם הקושי העצום בלכתו של אהוביה בננו, שהיה ילד קדוש, אשר כשמו כן הוא: אהוב השם, אהוב המקום, אהוב על הבריות ואוהב התורה, ובעיקר בעיקר אוהב ארץ ישראל", מספר אביו. "אני זוכר כיצד אהוביה נמשך לתורה כבר מגיל צעיר. בהיותו כבן שלוש בלבד הוא ביקש ממני ללמד אותו תורה, ומאז בכל ערב היינו לומדים תנ"ך, וכך הספקנו לגמור את התנ"ך פעמיים עד שעלה לישיבה הקטנה. מעט לפני פטירתו הוא הספיק לסיים לימודי בשר וחלב בכולל בו למד.

"אהבתו הגדולה לתורה צעדה בד בבד עם אהבתו לארץ ישראל", מוסיף אביו. "כנער הוא הגיע להתגורר בגבעת 'מעוז אסתר', ויחד עם כמה נערים נוספים הם בנו שם בית מעץ, במטרה ליישב את הארץ. וזה לא היה מעשה פשוט: הם היו שם בלי חשמל ומים, בתקופות של חום ושל קור. כחלק מאהבתו את הארץ הוא עבד כרועה צאן והיה לו תרמיל עם מחברות, שם היה כותב שירי קודש מרוממים מאוד.

"אהוביה היה כואב את צרתו של כל יהודי", ממשיך סנדק, "אני זוכר כיצד היה נחרד מכל פגיעה ביהודים, ולאחר שהיה שומע על פטירת יהודי, אם זה בפיגוע או בכל דרך אחרת, ל"ע, הוא היה כואב את זה ימים ארוכים. תמיד הוא שאף לסייע לעם ישראל לשוב אל התורה ואל מקורותיו, ומאוד כאב לו 'ירידת הדורות' שניכרת בימינו".

לסיום הוא מצטט קטע מצמרר שכתב אהוביה, חודשים ספורים לפני פטירתו:

זהו, רגעים אחרונים לשנת תש''פ

ועברתי בה כ''כ הרבה, נחמד שזה ההרגשה, תמיד נהיה אחרת מרגישים כזה באותו מקום..

אבל השנה הזאת הייתה שנה של התקדמות ענקית בכל המישורים..

ממש לא נשארתי במקום, וב''ה בעיקר התקדמתי לכיוון טוב..

בעבודת ה', שזה אומר, בתפילות, בחיבור לא''י באמת מתוך רצון של קדושה, בתורה, בלהקשיב ולהבין ללבם של אנשים, גיליתי את ליבי.

שזה נראה לי הדבר שקידם אותי..

זה לא מושלם!

צריך להמשיך להתקדם!!

(שיר שכתב אהוביה חודשים ספורים לפני פטירתו)