כתבות מגזין
"פתאום נזרקה אבן והפנים שלי כוסו דם"; אזרחים שהותקפו באבנים משחזרים
הילה לם ביקשה בסך הכל לשוב הביתה, נתאי וולפמן נסע בכביש בשעת ערב מוקדמת, אלא שהנסיעות של שניהם, ושל עוד רבים דומים הסתיימו בפגיעה מאבנים ובאופן מעורר צמרמורת. כעת הם מספרים על כך, ומתריעים: "זה עלו לקרות גם לכם"
- מיכל אריאלי
- פורסם ט"ו שבט התשפ"ב |עודכן
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
על טרור האבנים כבר שמעתם? ייתכן שלא מספיק, כי הנושא לא ממש עלה לכותרות. אולי לכן לא כולם יודעים כי ישנם אזורים בארץ בהם סובלים התושבים היהודים לעתים קרובות מיידוי אבנים לעבר כלי רכב שחולפים בכבישים.
רק בשבוע שעבר הותקפו שלושה כלי רכב שנסעו בגוש עציון, בסמוך ליישוב תקוע, ושתי נשים נפצעו באורח קל. גם בכבישים נוספים באזור גוש עציון מתלוננים התושבים על תחושות של פחד ואימה, עקב ניסיונות יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, וכן גם באזור השומרון נשמעים כל העת סיפורים דומים. יצאנו לשוחח עם כמה אנשים שחוו זאת, ונחרדנו מהתיאורים.
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
"הזגוגיות התנפצו והתמלאתי דם"
את השיחה עם הילה לם אנו מקיימים שבוע בדיוק אחרי שנפצעה מזריקת אבן. "את תופסת אותי בדיוק כשאני עולה על הרכב פעם ראשונה אחרי האירוע", היא אומרת לי. "זה לא קל, זה מחזיר אותי לגמרי לאותם רגעים, אבל נראה לי שזה חלק מתהליך הריפוי, חייבים לחזור לשגרה".
היא חוזרת לאותו יום בו ארע הכל: "נסעתי מהיישוב תקוע ליישוב אלעזר בו אני מתגוררת. זוהי דרך שמוכרת לי היטב, ואני עושה אותה לפעמים ארבע פעמים ביום. אחותי גרה שם וכך גם חלק מהחברות שלי. יצאתי מתקוע בשתים עשרה בלילה, והתחלתי בנסיעה. אחרי שעברו בערך שבע דקות, קלטתי פתאום שנזרקת לעברי אבן. שמעתי 'בום' אדיר בזמן שהשמשה הקדמית התנפצה והזכוכיות פגעו לי בראש.
הילה לם
הבנת מה קרה?
"כן, הבנתי מיד שערבי זרק אבן במטרה להרוג או להפחיד, או הכל גם יחד. בינתיים הרגשתי שיורד לי המון דם מהראש. מעולם לא קיבלתי מכה דומה, כך שלא יכולתי לאמוד כמה דם אני מאבדת, אבל הרגשתי שכל הפנים שלי מלאות בדם, ונכנסו לי זכוכיות לפה.
"האינסטינקט הראשון אמר לי להמשיך בנסיעה, וכך אכן עשיתי, כאשר אני מתקשרת תוך כדי כך הביתה. אבא שלי ענה לי, ואמרתי לו שאני בדרך הביתה, זרקו עליי אבן ויורד לי המון דם מהראש. אבא נשאר איתי על הקו, ובמקביל אמא התקשרה אל המוקד, שם הזמינו כוחות ביטחון ומד"א. אני המשכתי בנסיעה כשאני ממש צריכה להתכופף, כיוון שהשמשה הייתה פרוצה ולא יכולתי לראות את הכביש. אבא המשיך לשוחח איתי כל הזמן, עד שהגעתי ליישוב אפרת.
"עצרתי בכניסה ליישוב, ואבא ישר רץ אליי, בינתיים גם הגיע אמבולנס וכוחות צבא ששאלו המון שאלות. כמה דקות לאחר מכן הגיעה אמא שלי, וכך נסענו יחד לבית החולים, שם התעכבנו עד שלוש וחצי בלילה, כדי שיעשו תפרים. מסתבר שהפציעה הייתה די רצינית והחתך היה גדול מאוד. במשך שעה וחצי עשו ארבעה תפרים פנימיים ועוד 12 חיצוניים, אבל ברור שהיה עלול להיגמר יותר גרוע. היה כאן נס גדול".
את חושבת שכוחות הביטחון הגיבו כנדרש?
"זו שאלה טובה. לא הייתי מספיק מפוקסת, אבל נראה היה שהם מנסים לדלות ממני את כל הפרטים והמידע. הם כל הזמן ביקשו שאנסה להיזכר בדיוק במה שהיה ואיך נראה מי שהשליך את האבן, כי הם רוצים לצאת אחריו בזה הרגע. אז כן, הייתה תחושה שמנסים לעשות משהו, אבל אני די סקפטית לגבי ההצלחה שתהיה בעניין.
"אני חושבת שהנושא הזה הוא הרבה יותר עמוק, כי אני לא הראשונה שחווה יידוי אבנים בכביש הזה. זה קרה גם לחברה שלי ולדודה שלי, ולעוד אנשים שאני מכירה. אמנם אף פעם לא שמעתי שמישהו קרוב אליי נפגע. בדרך כלל האבן מחטיאה את הרכב, או שפוגעת רק בפח. אבל הסכנה עצומה. אני חושבת שכל עוד הצבא לא יגביר את השמירה באזור, המעשים האלו יימשכו".
בשלב זה מתערבת בשיחה אורית, אמא של הילה: "אני חושבת שנוצר כאן מצב אבסורדי", היא אומרת, "כי מי שצריך לפחד לנסוע בכביש הזה אלו הפלסטינים ולא אנחנו. המציאות שאנחנו אלו שפוחדים וחושבים פעמיים לפני כל יציאה לכביש, היא זו שלא הגיונית. ברור שהצבא חייב למקד יותר את השמירה בדרכים כדי שזה לא יקרה".
טרור בשומרון
זירה נוספת בה חווים התושבים בחודשים האחרונים התמודדות לא פשוטה היא באזור השומרון. לא מעט שומעים על זריקות אבנים ובקבוקי תבערה באזור, ובעיקר הרבה גניבות רכבים הנעשות לאור היום, ולעתים בזמן שיושבי הרכב עדיין בתוכו.
ניתאי וולפמן מתגורר בסמוך ליישוב עלי, ובשבוע שעבר, בעת שנסע בכביש בשעת ערב לא מאוחרת כלל, הוא פתאום גילה אבנים שמיודות לעברו ופוגעות בחלון הקדמי של הרכב. לו עצמו לא ארע דבר, אך הטרמפיסטית שנסעה אתו – תלמידת אולפנה צעירה, נפגעה בכף ידה.
"הבנתי מיד מה קרה", הוא משחזר, "אילו הייתי לבדי, הייתי בטוח עוצר את הרכב ופותח במרדף אחרי המחבל שהשליך את האבנים. תרשו לי לשער שמדובר בילד או נער צעיר. ברור לי שאם אני לא אסגיר אותו לידי המשטרה, הוא ימשיך ביידוי האבנים, ואין שום סיכוי שמישהו יעצור בידו. אלא שברגע האחרון החלטתי להמשיך לנסוע. ראיתי שהטרמפיסטית מבוהלת ורועדת כולה. לא רציתי להפחיד אותה עוד יותר, ולכן המשכתי בנסיעה".
ניתאי וולפמן
אתה בעצמך לא פחדת?
"אני לא חששתי, אני מאמין שלכל אבן יש כתובת, ואם צריך לקרות לי משהו הוא יקרה בכל מקום. אבל ראינו בעבר לא מעט מקרים בהם הוכח שאבן הורגת, ולא ייתכן לאפשר למצב כזה להימשך. כוחות הביטחון שלנו חייבים להראות יותר את הנוכחות שלהם בתוך הכפרים, ואסור לתת לאויבים לעשות בשטחים שלנו כבתוך שלהם".
גם וולפמן מדגיש שהוא לא היחיד מהאזור שחווה מקרים כאלו. "זה קרה גם לחברים שלי, וימשיך לקרות גם בעתיד, כל עוד אף אחד לא ייקח את זה מספיק ברצינות", הוא מתריע.
כאן יש לציין שכאשר מדברים על אזור השומרון, מקור הבעיה הוא בכביש 55, שהפך בשנים האחרונות לכביש שמטיל מורא על תושבי האזור. "מדובר בכביש בעייתי מאוד", אומר שי רוזנצווייג, ראש מועצת אלפי מנשה. "הוא למעשה ציר ראשי שמנקז לתוכו את כל יישובי השומרון ומערבה, וכן את כל הבאים ממערב אל השומרון. הוא בעצם כביש חד נתיבי לכל צד, ובמשך שנים לא נגעו בו ברמה התשתיתית. אבל הבעיה האמתית היא בתופעה שנוצרה בשנים האחרונות – יותר ויותר פרצות התגלו בגדרות שלא מתוחזקות, והן גורמות למעבר של פלסטינים ממש באופן חופשי. זה מה שמוביל לזריקות אבנים, התגרויות, הסתננויות ועוד ועוד".
שי רוזנצווייג, ראש מועצת אלפי מנשה
זה קורה לעתים קרובות?
"באזור שלנו באלפי מנשה זה לא על בסיס יומי, אבל זה בהחלט קורה מידי פעם, ואם מדינת ישראל לא תתעשת ותקים את הגדרות הנדרשות, זה רק יגבר".
אפשר לשער שמדובר בעניין של תקציב. צריך הרבה כסף כדי לחדש את הגדרות...
"נכון, אבל החיים שלי ושלך, ושל כל התושבים באזור שווים בוודאי יותר מכל סכום שהוא. אנחנו ממש מרגישים מופקרים. רק לפני כמה שבועות היו כאן זריקות אבנים יום אחרי יום, וזה בהחלט היה מפחיד ומאוד מלחיץ. זה לא איזה מקום זנוח, אנחנו צמודים לכפר סבא, ממש מרכז הארץ".
אגב, גם היישוב החרדי עמנואל, נמצא סמוך מאוד לכביש המדובר, וגם תושבי היישוב מתלוננים על כך שהם חוששים לעבור בכביש בשעות אחר הצהריים והערב. בפרט שהכביש פקוק, ולאף אחד לא נעים להיתקע בדיוק בנקודה הזו. "זה לא רק מקרים של זריקות אבנים, אלא גם שוד", אומר לנו אחד התושבים, "היו מקרים בהם הפלסטינים עצרו רכבים ופשוט שלפו אנשים מתוכם, נכנסו לרכב ונמלטו אל אחד הכפרים. לא פלא שמפחדים לנסוע שם בלילה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבה: "צה"ל משקיע מאמצים רבים על מנת למגר את מקרי זריקות האבנים במרחב ופועל על מנת לאתר את החשודים. לוחמי צה"ל פרוסים במרחב בהתאם להערכת המצב ופועלים במגוון דרכים כנגד מי שמנסה לפגוע בביטחון האזרחים.
צה"ל ימשיך לפעול כנגד אירועים מסוג אלו הן בפעילות גלויה והן בפעילות נסתרת תוך חיזוק ביטחון האזרחים".