איך אעזור לנכד שלי לרדת במשקל?

נכדי בן ה-16 הוא ילד שמן, אבל הוא לא עושה שום דבר בשביל לרזות.

היום, כשיודעים כמה זה לא בריא, זה חורה לי מאוד.

בבית שלהם כולם עסוקים, יש ילדים קטנים ויש אחות גדולה, הזקוקה לטיפול מיוחד, ובעצם מזניחים את זה.

הוא מגיע אלי פעמיים בשבוע, ואני מדברת אתו על נושא ההשמנה בכל פעם ופעם שהוא מגיע, אבל במקום לשנות את זה, ובמקום לאכול פחות ופחות, בעקבות ההסברים שלי, אני רואה כבר אצלי שהוא אוכל בלי סוף.

האם אני יכולה לעשות משהו כנגד זה בנוסף להסברים שהסברתי ושאסביר לו? מה אפשר לעשות כדי לעזור לילד הזה?

* * *

נפלא שבבית כמו זה שאת מספרת עליו ישנה סבתא כל כך אכפתית. הנה, עם מעט מאמץ מצדך - תבוא הישועה דרכך.

מה את יכולה לעשות?

ובכן, בבית שלו, כפי שציינת, יש ילדים קטנים ויש גדולים, יש במי לטפל, ואולי בשל כך גם אין פנאי לחשוב.

אצלך בבית, כפי הנראה, שקט ושלו, ואת כמו עוגן הצלה של ממש.

לפני הכול זכרי שלא לכנות ילד במילה "שמן".

תוכלי לומר שהוא אוכל הרבה, שהוא לא דואג לעצמו, שהוא אוכל מאכלים משמינים, או שהוא לא מקפיד על כושר, אבל אל תכני בן אדם בשם: "שמן".

כשאנחנו מצביעים על מישהו ומכנים אותו בשם, גם אם לא בפניו, גם אם לא בקול רם, הוא יודע למה אנו מכוונים. הוא רואה את מבטנו ומבין הכול.

כשילד, נער או אפילו מבוגר, אומר לעצמו: "אני שמן!", יש לו הרבה פחות סיכויים לשנות משהו.

"אני שמן" – זו תווית שנדבקת בדבק חזק כל כך, עד שקשה מנשוא להוריד אותה.

ובנוסף לכך, כבר הערת ואמרת לנכד פעם ועוד פעם שהוא שמן וצריך שינוי, וזה לא עזר. נכון?

את אומרת שבכוונתך להמשיך לייסר אותו בדברים הללו.

אל תמשיכי לומר זאת, זה לא יעזור.

אל תמשיכי גם לומר לו מה לא לאכול, מה לא טוב בו ולהוכיח אותו.

מה כן יעזור?

לומר לו מה כן!

להסתכל על ה"יש".

הילד הזה הוא אולי "שמן", אבל הוא הרבה דברים חוץ מזה: הוא חרוץ, הוא עדין, הוא ילד טוב, הוא עוזר ומסייע, הוא מבין ללב אנשים.

בדקי במה הוא טוב, והזכירי זאת לעצמך וגם לו, כדי שיבין שזה שהוא מלא, שהוא לא מצליח לשלוט באוכל, זה לא הכול בחיים. יש בך כל כך הרבה טוב, שאין סיבה להסתכל על מה שנדמה כפחות טוב.

לאחר שתשכנעי את עצמך בדברים שכתבתי כאן, תכנני תכנית לירידה במשקל בצורה בריאה וחכמה.

אל תשכחי לשתף את ההורים במה שאת מתכננת, הם ודאי ישמחו ויודו לך מאוד על כך.

אמרי לילד בערך כך: "שמע, נכד יקר שלי, אתה יודע שאני אוהבת אותך ומדברת רק מתוך אהבה. אני יודעת מדברים שאתה אומר, וממה שאני מבינה, שאינך אוהב את איך שאתה נראה, זה מעיק עליך ומעצבן אותך.

"אלא מה? אתה, כמו כל האנשים בעולם, מתקשה לעצור. לומר לעצמך: 'אני אתחיל לאכול פחות, אני אתחיל לסגל לעצמי אורח חיים בריא, ואוכל מאכלים אחרים ממה שאני רגיל. אני אצליח!'.

"אתה מתקשה לומר כל זאת, וממשיך לעשות מה שעשית קודם: לאכול ולאכול ולאכול.

"כדי להפסיק לאכול כל כך הרבה, תצטרך לעשות מהלך רציני, קשה, מייגע, אבל שכרו בצדו. אני מוכנה לעשות את זה יחד אתך. גם לשאת בנטל הכספי וגם לדאוג לך לכל מה שתצטרך. נו, סקרן לשמוע על מה אני מדברת?".

הנכד כנראה יתעניין מאוד.

"אני מציעה ששנינו יחד נלמד שיטת בריאות והרזייה שיכולה להועיל לך, ועל הדרך גם לי. כיוון שאצלך בבית לא תצליח למצוא מקום להכין לעצמך אוכל מתאים, לשמור את האוכל שלך בנפרד וגם להשקיע במה שצריך, אני מוכנה שהכול יהיה אצלי. פה במטבח שלי נכין יחד את המאכלים שנלמד בסדנה להכין.

"במקרר שלי נאכסן את כול התבשילים והמצרכים, ואפילו מתקן כושר ארכוש לביתי, כדי שתוכל להתעמל.

מה שנעשה זו הפתעה. לא נספר לאיש על כך, רק לאבא, או לאמא, למי שאתה בוחר, כי הורים צריכים לדעת כל דבר, ונשתדל ליהנות מהעשייה. מה אתה אומר?".

סביר שהילד-הנער יצהל וישמח. מזמן רצה לעשות את מה שאת מציעה, אבל שאל את עצמו: מאיפה יהיה לי כסף לסדנה? איפה בבית יהיה מקום למזונות שאכין? מאיפה אדע לבשל כך פתאום? איך אמא תוכל לפנות לי מקום בגז לבישול? האם האחים לא יצחקו עלי? ואם לא אצליח לרדת, אולי ילעגו לי?

כאן, בבית סבתא, כל השאלות הללו פתורות.

כאן תוכלי, סבתא, להביא את ילדך להוריד ממשקלו, לחיות בצורה נכונה ובריאה, ומבלי להיכנס ללחץ מיותר.

כך, סבתא יקרה, וכך כולכן, סבתות נוספות, תוכלו לתת יד מכוונת לנכדכם.

תוכלו לסייע לו בדבר כה קשה, שבבית רגיל אין כמעט סיכוי להצליח לעשותו.

בבית רגיל לא תמיד להורים יש כוח לשנות את כל מבנה המזון הביתי.

כאן סבתא מוכנה לעשות זאת.

לנער בן 16, ולכל אדם אחר, אין לבוא בצורה של תוכחה. תוכחה לא מביאה לכלום. תוכחה לא מסייעת ולא עוזרת כלל.

מה כן עוזר?

שיתוף, השתתפות, שיח והתייעצות.

את כל אלו נכדים מוצאים אצל סבא וסבתא, ולפעמים לתת לנכד את הצורך המיוחד לו, זו הצלת חיים של ממש.