הגוי שמעביר מאות עגלות בשבת: "אני אוהב את היהודים, רוצה לעזור להם"

אם תעברו ברחוב ז'בוטינסקי שעל גבול בני ברק, באחד מלילות השבת, ייתכן שתעצרו בתדהמה. המחזה הנגלה לעין נראה תמוה ובלתי מובן: פיליפיני שרירי וחסון ניצב במרכז הרחוב, לבוש באפוד זוהר, ובכל פעם שמתקרבת למקום משפחה הנושאת עימה עגלה, הוא מזנק לעברה, נוטל את העגלה, ומעביר אותה אל צדו השני של הכביש.

אבל את תושבי המקום זה לא מפליא, שכן הפיליפיני, העונה לשם רובין לבנה, נמצא שם מידי שבת במשך כל החודשים האחרונים, זאת לאחר שהוזעק לתפקיד על מנת לפתור את בעיית העירוב עימה מתמודדים התושבים כבר שנים.

בעיה עם פתרון

"מדובר ביוזמה שנולדה מתוך הצורך של אנשים שמתגוררים בקריית הרצוג ומעוניינים לסעוד את סעודת ליל שבת אצל ההורים שגרים בתוך בני ברק", מסביר ר' אלחנן אהרון, מי שעומד מאחורי היוזמה המעניינת. "יש שבתות בהן יש מאות משפחות כאלו, ובדרך הן חייבות להעביר את עגלות הילדים ברחוב ז'בוטינסקי – בהלוך ובחזור. זה יוצר אתגר לא פשוט, כי המקום הזה בעייתי מאוד מבחינת העירוב".

ר' אלחנן מסביר שבעבר היה איסור מדאורייתא לטלטל בכביש המסוים הזה, אך בשנים האחרונות, מאז שנפתח כביש אם המושבות, ירדה דרגת חומרת האיסור לדרבנן, אך עדיין אי אפשר להקים שם עירוב בשל סיבות שונות, וזה מוביל לבעיה גדולה.

ר' אלחנן אהרון

איך אנשים התמודדו עד היום?

"יש כאלו שמלכתחילה נמנעו לעבור ברחוב ז'בוטינסקי, והם היו עוברים דרך הגשר של פרדס כ"ץ, מה שהוסיף עוד כ-40 דקות הליכה. אבל רוב המשפחות פשוט הגיעו לכביש והמתינו עד שיעבור במקום גוי – עובד זר או מישהו שמתגורר בסביבה, ואז הן היו מבקשות ממנו שיעביר את העגלה. כמובן שזה לא היה פשוט בכלל – לא תמיד עבר גוי באזור, גם לא תמיד הוא היה מעוניין לעזור, ופעמים רבות לא הבין בכלל מה רוצים ממנו, בזמן שלאנשים הייתה בעיה לבקש זאת באופן מפורש, בשל הלכות השבת".

מה ששבר את גב הגמל היה בשביעי של פסח האחרון שחל בשבת. "הסעודה הסתיימה בשעה מאוד מאוחרת בלילה, לפי שעון קיץ", מספר ר' אלחנן, "וכשאנשים ביקשו לחזור לקריית הרצוג, הם הגיעו לכביש ובמשך שעה ארוכה לא עבר שם אף גוי שיוכל להעביר את העגלות. גם אני אישית הייתי שם עם משפחתי, וזה היה מתסכל. הילדים היו עייפים מאוד, כולנו רצינו לחזור הביתה ולא היה מוצא. לבסוף סמכנו על היתר שאפשר להעביר את העגלה באמצעות ילדים קטנים, וכך נהגנו. חזרתי מאותו אירוע בתחושה חמוצה מאוד. הרגשתי שחייבים להרים את הכפפה ולעשות משהו".

כך מכבדים הורים

הרעיון של ר' אלחנן היה פשוט – לשכור גוי שיעמוד מידי ליל שבת במשך מספר שעות ברחוב, כדי להעביר את העגלות מצדו האחד של הכביש אל צדו השני, כלומר – מהמקום בו נגמר העירוב של בני ברק, ועד למקום בו מתחיל העירוב החדש.

לדבריו, היה לו חשוב להתייעץ בתחילה עם רבנים ולשמוע על המענה ההלכתי המדויק שמתאים לכזה מקרה. "כל הרבנים שהתייעצתי איתם השיבו לי שזהו דבר חשוב מאוד, ושהפתרון שאני מציע הוא לגמרי מלכתחילה. לאחר מכן הצלחתי לאתר גוי נחמד שמשתף אתנו פעולה באופן קבוע – בקיץ הוא עומד בין השעות 22:30 עד 1:30 בלילה, ואילו בחורף בין 21:00 לחצות. הוא נמצא שם עם אפוד זוהר, כך שכולם מבינים שהוא האחראי, וכך הוא מעביר את העגלות מצד לצד".

אתם נעזרים בו גם כדי להעביר דברים נוספים?

"לפי הבירור שעשיתי לא כל כך פשוט להשתמש בשירותי הגוי להעברת חפצים אחרים, וכל אחד צריך להתייעץ על כך עם רבותיו. הדבר השונה בעגלה הוא שמדובר בצורך קטן, וכן יש דבר נוסף מעניין – את העגלה מביאים לצורך כיבוד הורים, ומכיוון שמדובר בצורך מצווה הדבר מותר מלכתחילה מבחינה הלכתית. כמו כן, יש כאן גם יתרון גדול מאוד, כי מכיוון שמדובר בגוי שיודע מה מוטל עליו, אין צורך לפנות אליו ולבקש ממנו. כך נחסך מהאנשים הצורך לסנן את המילים ולדעת איך בדיוק מותר לבקש מהגוי בשבת".

כמו חלק מהמשפחה

כאמור, מי שזכה בתפקיד החשוב הוא רובין לבנה, שמספר לנו כך: "אהרון פנה אליי וסיפר לי על הרעיון. אני אמנם נמצא בארץ כבר 17 שנה, אבל אף פעם לא שמעתי על כזה תפקיד. אחרי שהוא הסביר לי עוד קצת, הבנתי, ואמרתי לו שאני צריך להתייעץ עם המשפחה שאני עובד אצלה. אני מטפל בקשיש, ולא יכול להשאיר אותו לבד. אבל בשעות שביקשו ממני לבוא, הוא כבר ישן. בני המשפחה נתנו לי את האישור, וכך אני מגיע בכל שבת".

לבנה מציין שהעבודה קשה יותר מכפי שהיה נראה לו בהתחלה. "לפעמים יש שבתות בהן יורד גשם, או שקר בהן מאוד, ואני לא יכול להתחמק מהתפקיד, כי אני יודע שאנשים סומכים עליי. אני עושה את זה באמת בשביל לעזור להם".

רובין לבנה, הפיליפיני

אתה לא יהודי. למה כל כך חשוב לך לעזור ליהודים?

"אמרתי לך שאני נמצא בארץ כבר 17 שנה, אני חי עם היהודים והם המשפחה שלי. כבר כמה שנים שאני לא יכול לחזור לפיליפינים בגלל הקורונה, ולא נפגש עם המשפחה שמחכה לי שם. בשבילי היהודים הם כמו חלק מהמשפחה".

לדבריו של ר' אלחנן, התגובות על היוזמה נלהבות מאוד. "יש אנשים שסיפרו לי שהם לא התארחו אצל ההורים כבר שבע או שמונה שנים, כי הם לא רצו ללכת בדרך הארוכה, וחששו שלא יהיה מי שיעביר את העגלות בדרך הקצרה. היו כאלו שאמרו שהם הוסיפו הרבה שמחת שבת להורים בכך שהתחילו להגיע, והיה גם מישהו ששיתף אותי בכך שהילד שלו שבר רגל, והדרך היחידה להעבירו אל מוקד הרפואה הייתה כשהוא יושב בעגלה. בזכות הגוי הוא יכול היה לעשות זאת. משבת לשבת אנו רואים עד כמה שהפתרון יעיל, ואנו מתכוונים להמשיך בו גם הלאה, כל עוד הדבר יתאפשר לנו תקציבית, שכן אנחנו מבוססים אך ורק על תרומות שמאפשרות לנו לשלם לגוי את הסכום הסמלי".

מכירים גם אתם יוזמה ייחודית, או פעילות מעוררת השראה? אתם מוזמנים לכתוב לנו למדור "לוקחים יוזמה"